Sanhedrin — Daf 11b

תקיפאי קדמאי לעינוותני בתראי

דתניא מעשה ברבן גמליאל שהיה יושב על גב מעלה בהר הבית והיה יוחנן סופר הלז עומד לפניו ושלש איגרות חתוכות לפניו מונחות

אמר לו טול איגרתא חדא וכתוב לאחנא בני גלילאה עילאה ולאחנא בני גלילאה תתאה שלומכון יסגא מהודעין אנחנא לכון דזמן ביעורא מטא לאפרושי מעשרא ממעטנא דזיתא וטול איגרתא חדא וכתוב לאחנא בני דרומא שלומכון יסגא מהודעין אנחנא לכון דזמן ביעורא מטא לאפרושי מעשרא מעומרי שיבליא

וטול איגרתא חדא וכתוב לאחנא בני גלוותא בבבל ולאחנא דבמדי ולשאר כל גלוותא דישראל שלומכון יסגא לעלם מהודעין אנחנא לכון דגוזליא רכיכין ואימריא ערקין וזמנא דאביבא לא מטא ושפרא מילתא באנפאי ובאנפי חביריי ואוסיפית על שתא דא יומין תלתין דילמא בתר דעברוהו:

תנו רבנן על שלשה דברים מעברין את השנה על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה על שנים מהן מעברין ועל אחד מהן אין מעברין

ובזמן שאביב אחד מהן הכל שמחין רבי שמעון בן גמליאל אומר על התקופה איבעיא להו על התקופה שמחין או על התקופה מעברין תיקו:

ת"ר על שלשה ארצות מעברין את השנה יהודה ועבר הירדן והגליל על שתים מהן מעברין ועל אחת מהן אין מעברין ובזמן שיהודה אחת מהן הכל שמחין שאין עומר בא אלא מיהודה

ת"ר אין מעברין את השנים אלא ביהודה ואם עיברוה בגליל מעוברת העיד חנניה איש אונו אם עיברוה בגליל אינה מעוברת א"ר יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי מאי טעמא דחנניה איש אונו אמר קרא (דברים יב, ה) לשכנו תדרשו ובאת שמה כל דרישה שאתה דורש לא יהיו אלא בשכנו של מקום

ת"ר אין מעברין את השנה אלא ביום ואם עיברוה בלילה אינה מעוברת ואין מקדשין את החדש אלא ביום ואם קידשוהו בלילה אינו מקודש א"ר אבא מאי קרא (תהלים פא, ד) תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו איזהו חג שהחדש מתכסה בו הוי אומר זה ראש השנה וכתיב כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב מה משפט ביום אף קידוש החדש ביום

ת"ר אין מעברין את השנה

Our Rabbis taught: A year may be intercalated on three grounds: on account of the premature state of the corn-crops;  or that of the fruit-trees;  or on account of the lateness of the Tekufah  Any two of these reasons can justify intercalation, but not one alone. All, however, are glad when the state of the spring-crop is one of them.  Rabban Simeon b. Gamaliel says: On account of [the lateness of] the Tekufah. The Schoolmen inquired: Did he mean to say that 'on account of the [lateness of the] Tekufah' [being one of the two reasons], they rejoiced,  or that the lateness of the Tekufah alone was adequate reason for intercalating the year? — The question remains undecided. Our Rabbis taught: [The grain and fruit of the following] three regions [are taken as the standard] for deciding upon the declaration of a leap-year: Judea,  Trans-Jordania,  and Galilee.  The requirements of two of these regions might determine the intercalation, but not those of a single one. All, however, were glad when one of the two was Judea, because the barley for the Omer  was obtained [by preference] in Judea. Our Rabbis taught: The intercalation of a year can be effected [by the Beth din] only in Judea; but if for some reason [it had been decided upon by the Beth din] in Galilee, the decision holds good. Hanania of Oni, however, testified: 'If the intercalation was decided upon in Galilee, it is not valid.' R. Judah the son of R. Simeon b. Pazi asked: What is the reason for the view of Hanania of Oni? — Scripture states, Unto His habitation shall ye seek and thither thou shalt come:  whatever search  you have to make shall be only in the habitation of the Lord. Our Rabbis taught: A leap-year is to be declared only by day, and if it has been declared by night, the declaration is invalid. The sanctification of a month is to be performed by day, and if it has been performed by night it is not valid. R. Abba says: What passage [proves this]? — Blow the horn at the new moon, at the covering  of the moon our feast-day.  Now on which feast is the moon covered? — We must say on the New Year.  And it is thereupon written, For this is a statute for Israel, a judgment  of the God of Jacob: Just as judgment is executed by day,  so also must the sanctification of the month take place by day. Our Rabbis taught: A year is not to be intercalated