Sanhedrin — Daf 107b

בחברון מלך שבע שנים ובירושלים מלך שלשים ושלש שנים וכתיב (שמואל ב ה, ה) בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים וגו' והני ששה חדשים לא קחשיב ש"מ נצטרע

אמר לפניו רבש"ע מחול לי על אותו עון מחול לך (תהלים פו, יז) עשה עמי אות לטובה ויראו שונאי ויבושו כי אתה ה' עזרתני ונחמתני א"ל בחייך איני מודיע אבל אני מודיע בחיי שלמה בנך

בשעה שבנה שלמה את בית המקדש ביקש להכניס ארון לבית קדשי הקדשים דבקו שערים זה בזה אמר עשרים וארבעה רננות ולא נענה אמר (תהלים כד, ז) שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד מי זה מלך הכבוד ה' עזוז וגבור ה' גבור מלחמה ונאמר (תהלים כד, ט) שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד וגו' ולא נענה

כיון שאמר (דברי הימים ב ו, מב) ה' אלהים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דויד עבדך מיד נענה באותה שעה נהפכו פני שונאי דוד כשולי קדירה וידעו כל ישראל שמחל לו הקב"ה על אותו העון

גחזי דכתיב וילך אלישע דמשק להיכא אזל א"ר יוחנן שהלך להחזיר גחזי בתשובה ולא חזר אמר לו חזור בך אמר לו כך מקובלני ממך החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה

מאי עבד איכא דאמרי אבן שואבת תלה לחטאת ירבעם והעמידה בין שמים לארץ ואיכא דאמרי שם חקק בפיה והיתה מכרזת ואומרת אנכי ולא יהיה לך

וא"ד רבנן דחה מקמיה שנאמר (מלכים ב ו, א) ויאמרו בני הנביאים אל אלישע הנה [נא] המקום אשר אנחנו יושבים שם לפניך צר ממנו מכלל דעד השתא לא הוו (פיישי) [צר]

תנו רבנן לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידים [ולא כרבי יהושע בן פרחיה שדחפו ליש"ו בשתי ידים]

גחזי דכתיב (מלכים ב ה, כג) ויאמר נעמן הואל וקח ככרים (ויפצר) [ויפרץ] בו ויצר ככרים כסף וגו' ויאמר אליו אלישע מאין גחזי ויאמר לא הלך עבדך אנה ואנה ויאמר אליו לא לבי הלך כאשר הפך איש מעל מרכבתו לקראתך העת לקחת את הכסף ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות ומי שקל כולי האי כסף ובגדים הוא דשקל

אמר רבי יצחק באותה שעה היה אלישע יושב ודורש בשמונה שרצים נעמן שר צבא מלך ארם היה מצורע אמרה ליה ההיא רביתא דאישתבאי מארעא ישראל אי אזלת לגבי אלישע מסי לך כי אתא א"ל זיל טבול בירדן א"ל אחוכי קא מחייכת בי אמרי ליה הנהו דהוו בהדיה מאי נפקא לך מינה זיל נסי אזל וטבל בירדנא ואיתסי אתא אייתי ליה כל הני דנקיט לא צבי לקבולי מיניה גחזי איפטר מקמיה אלישע אזל שקל מאי דשקל ואפקיד

כי אתא חזייה אלישע לצרעת דהוה פרחא עילויה רישיה א"ל רשע הגיע עת ליטול שכר שמנה שרצים וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך עד עולם ויצא מלפניו מצורע כשלג: (מלכים ב ז, ג) וארבעה אנשים היו מצורעים פתח השער אמר ר' יוחנן גחזי ושלשה בניו

[הוספה מחסרונות הש"ס: רבי יהושע בן פרחיה מאי הוא כדקטלינהו ינאי מלכא לרבנן אזל רבי יהושע בן פרחיה ויש"ו לאלכסנדריא של מצרים כי הוה שלמא שלח לי' שמעון בן שטח מני ירושלים עיר הקודש ליכי אלכסנדרי' של מצרים אחותי בעלי שרוי בתוכך ואנכי יושבת שוממה

קם אתא ואתרמי ליה ההוא אושפיזא עבדו ליה יקרא טובא אמר כמה יפה אכסניא זו אמר ליה רבי עיניה טרוטות אמר ליה רשע בכך אתה עוסק אפיק ארבע מאה שיפורי ושמתיה

אתא לקמיה כמה זמנין אמר ליה קבלן לא הוי קא משגח ביה יומא חד הוה קא קרי קריאת שמע אתא לקמיה סבר לקבולי אחוי ליה בידיה הוא סבר מידחא דחי ליה אזל זקף לבינתא והשתחוה לה אמר ליה הדר בך אמר ליה כך מקובלני ממך כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה ואמר מר יש"ו כישף והסית והדיח את ישראל:]

תניא א"ר שמעון בן אלעזר יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת

ת"ר ג' חלאים חלה אלישע אחד שגירה דובים בתינוקות ואחד שדחפו לגחזי בשתי ידים ואחד שמת בו [שנא' (מלכים ב יג, יד) ואלישע חלה את חליו וגו']

עד אברהם לא היה זקנה כל דחזי לאברהם אמר האי יצחק כל דחזי ליצחק אמר האי אברהם בעא אברהם רחמי דליהוי ליה זקנה שנאמר (בראשית כד, א) ואברהם זקן בא בימים עד יעקב לא הוה חולשא בעא רחמי והוה חולשא שנאמר (בראשית מח, א) ויאמר ליוסף הנה אביך חולה עד אלישע לא הוה איניש חליש דמיתפח ואתא אלישע ובעא רחמי ואיתפח שנא' (מלכים ב יג, יד) ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו:

מתני׳ דור המבול אין להם חלק לעוה"ב ואין עומדין בדין שנא' (בראשית ו, ג) לא ידון רוחי באדם לעולם לא דין ולא רוח דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא שנאמר (בראשית יא, ח) ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ (וכתיב ומשם הפיצם) ויפץ ה' אותם בעוה"ז ומשם הפיצם ה' לעולם הבא אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא שנא' (בראשית יג, יג) ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד רעים בעולם הזה וחטאים לעולם הבא אבל עומדין בדין

ר' נחמיה אומר אלו ואלו אין עומדין בדין שנאמר (תהלים א, ה) על כן לא יקומו

GEHAZI,  as it is written, And Elisha came to Damascus:  whither did he go? — R. Johanan said: He went to bring Gehazi back to repentance, but he would not repent. 'Repent thee,' he urged. He replied, 'I have thus learnt from thee: He who sins and causes the multitude to sin is not afforded the means of repentance.' What had he done? — Some say: He hung a loadstone above Jeroboam's sin [i.e., the Golden Calf], and thus suspended it between heaven and earth [by its magnetism]. Others maintain: He engraved the Divine Name in its [sc. the calf's] mouth, whereupon it [continually] proclaimed, 'I [am the Lord thy God],' and 'Thou shalt have no [other] gods before me.'  Others say: He drove the Rabbis away from him [sc. Elisha], as it is written. And the sons of the prophets said unto Elisha, Behold now, the place where we dwell with thee is too strait for us;  proving that till then it was not too narrow. Our Rabbis taught: Let the left hand repulse but the right hand always invite back: not as Elisha, who thrust Gehazi away with both hands,13  as it is written, And Naaman said, Be content, take two talents. And he urged him, and bound [two talents of silver in two bags…] And Elisha said unto him, Whence comest thou, Gehazi? And he said, Thy servant went no whither. And he said unto him, Went not my heart with thee, when the man turned again from his chariot to meet thee? Is it a time to receive money, and to receive garments, and oliveyards, and vineyards, and sheep and oxen, and menservants and maidservants?  But had he taken so much? He had only taken silver and garments! — R. Isaac said: Just then Elisha was sitting and lecturing on the eight [unclean] reptiles.  Now Naaman, the chief captain of the king of Syria, was a leper. A maiden, who had been captured from the land of Israel, said to him, 'If thou wilt go to Elisha, he will heal thee.' When he came there he said to him, 'Go and dip thyself in the Jordan.' 'Thou dost but ridicule me!' he exclaimed. But his companions urged him, 'What does it matter to thee? Go and test it.' So he went, dipped himself in the Jordan and was healed. He returned and offered him all he had, but he [Elisha] refused to accept it. Thereupon Gehazi left Elisha's presence, went and took whatever he did, and put it away. When he returned, Elisha saw a leprous And there were four leprous men at the entering in of the gate.  R. Johanan said: They were Gehazi and his three sons. It was taught, R. Simeon b. Eleazar said: Human nature,  a child and a woman — the left hand should repulse them, but the right hand bring them back. Our Rabbis taught: Elisha was ill on three occasions: once when he incited the bears against the children, once when he repulsed Gehazi with both hands, and the third [was the illness] of which he died; as it is written, Now Elisha was fallen sick of his sickness where of he died.  Until Abraham there was no old age:  whoever saw Abraham said, 'This is Isaac;' and whoever saw Isaac said, 'This is Abraham.' Therefore Abraham prayed that there should be old age, as it is written, And Abraham was old, and well stricken in age.  Until Jacob there was no illness,  so he prayed and illness came into existence, as it is written, And one told Joseph, Behold, thy father is sick.  Until Elisha no sick man ever recovered, but Elisha came and prayed, and he recovered, as it is written, Now Elisha was fallen sick of sickness whereof he died. MISHNAH. THE GENERATION OF THE FLOOD HAS NO PORTION IN THE FUTURE WORLD, NOR WILL THEY STAND AT THE [LAST] JUDGMENT, AS IT IS WRITTEN, [AND THE LORD SAID,] MY SPIRIT WILL NOT ALWAYS ENTER INTO JUDGMENT WITH MAN:  THERE WILL BE NEITHER JUDGMENT NOR [MY] SPIRIT FOR THEM.  THE GENERATION OF THE DISPERSION HAVE NO PORTION IN THE FUTURE WORLD, AS IT IS WRITTEN, SO THE LORD SCATTERED THEM ABROAD FROM THENCE UPON THE FACE OF ALL THE EARTH:  'SO THE LORD SCATTERED THEM ABROAD', REFERS TO THIS WORLD, 'AND FROM THENCE DID THE LORD SCATTER THEM ABROAD',  TO THE WORLD TO COME. THE MEN OF SODOM HAVE NO PORTION IN THE FUTURE WORLD, AS IT IS WRITTEN, BUT THE MEN OF SODOM WERE WICKED AND SINNERS BEFORE THE LORD EXCEEDINGLY:  'WICKED IN THIS WORLD, AND 'SINNERS' IN THE WORLD TO COME;  YET WILL THEY STAND AT JUDGMENT. R. NEHEMIAH SAID: NEITHER [THE GENERATION OF THE FLOOD NOR THE MEN OF SODOM] WILL STAND AT JUDGMENT, AS IT IS WRITTEN, THEREFORE