Sanhedrin — Daf 103b

(תהלים צא, יד) כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי

אמר ר"ש בן לקיש מאי דכתיב (איוב לח, טו) וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר מפני מה עי"ן של רשעים תלויה כיון שנעשה אדם רש מלמטה נעשה רש מלמעלה

ולא נכתביה כלל ר' יוחנן ור"א חד אמר מפני כבודו של דוד וחד אמר משום כבודו של נחמיה בן חכליה

תנו רבנן מנשה היה שונה חמשים וחמשה פנים בתורת כהנים כנגד שני מלכותו אחאב שמנים וחמשה ירבעם מאה ושלשה

תניא היה ר"מ אומר אבשלום אין לו חלק לעוה"ב שנאמר (שמואל ב יח, טו) ויכו את אבשלום וימיתוהו ויכוהו בעוה"ז וימיתוהו לעוה"ב תניא ר"ש בן אלעזר אומר משום ר"מ אחז ואחזיה וכל מלכי ישראל שכתוב בהן ויעש הרע בעיני ה' לא חיין ולא נידונין

(מלכים ב כא, טז) וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד אשר מלא את ירושלים פה לפה לבד מחטאתו אשר החטיא את יהודה לעשות הרע בעיני ה' הכא תרגימו שהרג ישעיה במערבא אמרי שעשה צלם משאוי אלף בני אדם ובכל יום ויום הורג (את) כולם כמאן אזלא הא דאמר רבה בר בר חנה שקולה נשמה של צדיק אחד כנגד כל העולם כולו כמ"ד ישעיה הרג

כתיב (דברי הימים ב לג, ז) פסל וכתיב (דברי הימים ב לג, כב) פסילים א"ר יוחנן בתחלה עשה לו פרצוף אחד ולבסוף עשה לו ארבעה פרצופים כדי שתראה שכינה ותכעוס

אחז העמידו בעלייה שנאמר (מלכים ב כג, יב) ואת המזבחות אשר על הגג עליית אחז וגו' מנשה העמידו בהיכל שנאמר (מלכים ב כא, ז) וישם את פסל האשרה אשר עשה בבית אשר אמר ה' אל דוד ואל שלמה [בנו] בבית הזה ובירושלים אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעולם אמון הכניסו לבית קדשי הקדשים שנאמר (ישעיהו כח, כ) כי קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה כהתכנס

מאי כי קצר המצע מהשתרע אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן [כי] קצר המצע זה מלהשתרר עליו שני רעים כאחד מאי והמסכה צרה וגו' אמר רבי שמואל בר נחמני רבי יונתן כי הוה מטי להאי קרא הוה קא בכי מי שכתב בו (תהלים לג, ז) כונס כנד מי הים תעשה לו מסכה צרה

[אחז בטל את העבודה] וחתם את התורה שנאמר (ישעיהו ח, טז) צור תעודה חתום תורה בלמודי מנשה קדר את האזכרות והרס את המזבח אמון [שרף את התורה] והעלה שממית על גבי המזבח אחז התיר את הערוה מנשה בא על אחותו

אמון בא על אמו שנאמר (דברי הימים ב לג, כג) כי הוא אמון הרבה אשמה רבי יוחנן ור"א חד אמר ששרף את התורה וחד אמר שבא על אמו אמרה לו אמו כלום יש לך הנאה ממקום שיצאת ממנו א"ל כלום אני עושה אלא להכעיס את בוראי

כי אתא יהויקים אמר קמאי לא ידעי לארגוזי כלום אנו צריכין אלא לאורו יש לנו זהב פרויים שאנו משתמשין בו יטול אורו אמרו לו והלא כסף וזהב שלו הוא שנאמר (חגי ב, ח) לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות אמר להם כבר נתנו לנו שנאמר (תהלים קטו, טז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני האדם

א"ל רבא לרבה בר מרי מפני מה לא מנו את יהויקים משום דכתיב ביה (דברי הימים ב לו, ח) ויתר דברי יהויקים ותועבותיו אשר עשה והנמצא עליו מאי והנמצא עליו רבי יוחנן ור"א חד אמר שחקק שם עבודת כוכבים על אמתו וחד אמר שחקק שם שמים על אמתו

א"ל במלכים לא שמעתי בהדיוטות שמעתי מפני מה לא מנו את מיכה מפני שפתו מצויה לעוברי דרכים שנאמר כל העובר ושב אל הלוים

(זכריה י, יא) ועבר בים צרה והכה בים גלים א"ר יוחנן זה פסלו של מיכה תניא רבי נתן אומר מגרב לשילה ג' מילין והיה עשן המערכה ועשן פסל מיכה מתערבין זה בזה

בקשו מלאכי השרת לדוחפו אמר להן הקב"ה הניחו לו שפתו מצויה לעוברי דרכים ועל דבר זה נענשו אנשי פלגש בגבעה אמר להן הקב"ה בכבודי לא מחיתם על כבודו של בשר ודם מחיתם

א"ר יוחנן משום רבי יוסי בן קסמא גדולה לגימה שהרחיקה שתי משפחות מישראל שנאמר (דברים כג, ה) על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים ורבי יוחנן דידיה אמר מרחקת את הקרובים ומקרבת את הרחוקים ומעלמת עינים מן הרשעים ומשרה שכינה על נביאי הבעל ושגגתו עולה זדון

מרחקת את הקרובים

R. Simeon b. Lakish said: What is meant by the verse And from the wicked their light is withholden, and the high arm shall be broken:  now why is the 'ayin of resha'im [wicked] suspended?  Once a man becomes poor [in friends] below [on earth], he becomes poor above [in heaven]  Then let the 'ayin not be written at all? — R. Johanan and R. Eleazar [differ in their answer]: One said, because of David's honour; the other said, because of the honour of Nehemiah, the son of Hachaliah. Our Rabbis taught: Manasseh interpreted Leviticus  in fifty-five different ways, corresponding to the years of his reign. Ahab [in] eighty-five, and Jeroboam [in] one hundred and three [ways]. It has been taught: R. Meir said: Absalom has no portion in the world to come, for it is written, And they smote Absalom, and slew him:  'they smote him' — in this world, 'and slew him' — in the next. It has been taught: R. Simeon b. Eleazar said on the authority of R. Meir: Ahaz, Ahaziah, and all the kings of Israel of whom it is written, And he did that which was evil in the sight of the Lord will neither live [in the future world] nor be judged [there]. Moreover, Manasseh shed innocent blood very much, till he had filled Jerusalem from one end to another; beside his sin wherewith he made Judah to sin, in doing that which was evil in the sight of the Lord.  Here, [in Babylon] it is interpreted as meaning that he slew Isaiah; in the West [Palestine] they said: [It means] that he made an image as heavy as a thousand men, and every day it slew all of them.  With whom does this dictum of Rabbah b. Bar Hana agree? Viz., The soul of one righteous man is equal to the whole world: with whom does it agree? With the author of the view that he killed Isaiah. [Scripture writes, And he set] the graven image,'  but it is also stated, [And the groves and the] graven images, [which he had set up].  R. Johanan said: At first he made it with one face, but subsequently he made it with four faces,  that the Shechinah might see it, and be wroth. Ahaz set it  in an upper chamber, as it is written, And the altars that were on the top of the upper chamber of Ahaz etc.  Manasseh placed it in the Temple, as it is written, And he set up a graven image of the grove that he had made in the house, of which the Lord said to David, and to Solomon his son, In this house, and in Jerusalem which I have chosen out of all tribes of Israel will I put my name for ever.  Amon introduced it into the Holy of Holies, as it is said, For the bed is shorter than that a man can stretch himself on it: and the covering narrower than that he can wrap himself in it.  Now, what is meant by 'For the bed is shorter than that one can stretch himself on it'? — R. Samuel b. Nahmani said in the name of R. Jonathan: For this bed is too short that two neighbours may rule therein together.  What is the meaning of 'and the covering narrower etc.'? — R. Samuel b. Nahmani said: When R. Jonathan reached this verse, he wept. He of whom it is written, He gathereth the waters of the sea together as an heap  — should a molten image be made a rival to it! Ahaz caused the [sacrificial] service to cease, and sealed the Torah, as it is written, Bind up the testimony, seal the law among my disciples.  Manasseh cut out the Divine Name [from the Torah], and broke down the altar. Amon burnt the Torah, and allowed spider webs to cover the altar [through complete disuse]. Ahaz permitted consanguineous relations; Manasseh violated his sister; Amon, his mother, as it is written, For he Amon sinned very much.  R. Johanan and R. Eleazar [dispute therein]: One maintained, He burnt the Torah; the other, he dishonoured his mother. His mother remonstrated with him: 'Hast thou then any pleasure in the place whence thou didst issue?' He replied: 'Do I do this for any other purpose than to provoke my Creator!' When Jehoiakim came, he said, 'My predecessors knew not how to anger him: do we need [Him] for aught but his light?  But we have Parvaim  gold, which we use [for light]; let him take His light!' Said they [his courtiers] to him, 'But silver and gold are His too, as it is written, The silver is mine, and the gold is mine, saith the Lord of Hosts.'  'He has long since given them to us,' he replied, 'as it is written, The heaven, even the heavens, are the Lord's: but the earth hath he given to the children of men.' Raba said to Rabbah b. Mari: Why did they not count Jehoiakim  [amongst those who have no portion in the world to come], seeing that it is written of him, And the remaining words of Jehoiakim, and the abomination which he wrought, and that which was found upon him etc.?  (What is meant by that which was found upon him? — R. Johanan and R. Eliezer differ: one maintained that he engraved the name of an idol upon his person, and the other held that he engraved the name of Heaven thereon [as a gesture of contempt])? — He answered: I have heard no explanation concerning the kings [why Jehoiakim was not included]: but I have heard one concerning the commoners. [Thus:] Why did they not include Micah?  — Because his bread was available to travellers, as it is written, Every traveller [turned] to the Levites. And he shall pass through the sea with affliction, and shall smite the waves in the sea.  R. Johanan observed: This refers to Micah's graven image. It has been taught: R. Nathan said: From Gareb  to Shiloah is a distance of three mils, and the smoke of the altar  and that of Micah's image intermingled. The ministering angels wished to thrust Micah away, but the Holy One, blessed be He, said to them, 'Let him alone, because his bread is available for wayfarers.' And it was on this account  that the people involved in the matter of the concubine at Gibeah  were punished.  For the Holy One, blessed be He, said to them, 'Ye did not protest for My honour, yet ye protest for the honour of a woman.' R. Johanan said on the authority of R. Jose b. Kisma: Of great [importance] is the mouthful [of food given to wayfarers], since it alienated two families from Israel, as it is written, [An Ammonite or Moabite shall not enter into the congregation of the Lord] … Because they met you not with bread and water in the way, when ye come forth out of Egypt.  R. Johanan, stating his own views, said: It alienates those who are near, and draws near those who are distant; it causes [God's] eyes to be averted from the wicked, and made the Shechinah to rest even on the prophets of Baal; and an unwitting offence in connection therewith is accounted as deliberate. 'It alienates those who are near,