Rosh Hashanah — Daf 2b

קמ"ל דניסן ר"ה למלכים ויום אחד בשנה חשוב שנה ואם לא עמד אלא באחד בניסן אין מונין לו שנה עד שיגיע ניסן אחר פשיטא

לא צריכא דאימנו עליה מאדר מהו דתימא נימנו ליה תרתין שנין קמ"ל

ת"ר מת באדר ועמד אחר תחתיו באדר מונין שנה לזה ולזה מת בניסן ועמד אחר תחתיו בניסן מונין שנה לזה ולזה מת באדר ועמד אחר תחתיו בניסן מונין ראשונה לראשון ושניה לשני

אמר מר מת באדר ועמד אחר תחתיו באדר מונין שנה לזה ולזה פשיטא מהו דתימא שתא לבי תרי לא מנינן קמ"ל

מת בניסן ועמד אחר תחתיו בניסן מונין שנה לזה ולזה פשיטא מהו דתימא כי אמרינן יום אחד בשנה חשוב שנה בסוף שנה אבל בתחלת שנה לא אמרינן קמ"ל

מת באדר ועמד אחר תחתיו בניסן מונין ראשונה לראשון ושניה לשני פשיטא לא צריכא דאימנו עליה מאדר ומלך בן מלך הוא מהו דתימא נימנו לי' תרתין שנין קמ"ל

א"ר יוחנן מנין למלכים שאין מונין להם אלא מניסן שנאמר (מלכים א ו, א) ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחדש זיו הוא החדש השני למלך שלמה על ישראל מקיש מלכות שלמה ליציאת מצרים מה יציאת מצרים מניסן אף מלכות שלמה מניסן

ויציאת מצרים גופה מנלן דמניסן מנינן דילמא מתשרי מנינן

לא סלקא דעתך דכתיב (במדבר לג, לח) ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי ה' וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש וכתיב (דברים א, ג) ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה וגו' מדקאי באב וקרי לה שנת ארבעים וקאי בשבט וקרי לה שנת ארבעים מכלל דר"ה לאו תשרי הוא

בשלמא היאך מפרש דליציאת מצרים אלא האי ממאי דליציאת מצרים דילמא להקמת המשכן

כדאמר רב פפא שנת עשרים שנת עשרים לגזרה שוה הכא נמי שנת ארבעים שנת ארבעים לגזרה שוה מה כאן ליציאת מצרים אף כאן ליציאת מצרים

וממאי דמעשה דאב קדים דילמא מעשה דשבט קדים

לא ס"ד דכתיב (דברים א, ד) אחרי הכותו את סיחון וכי נח נפשיה דאהרן אכתי הוה סיחון קיים דכתיב

This teaches us that Nisan is the New Year for kings, and that one day in a year is reckoned as a year. ‘But if he ascended the throne on the first of Nisan he is not reckoned to have reigned a year till the next first of Nisan comes round’. This surely is self-evident? — It had to be stated in view of the case where his election to the throne was determined upon in Adar. You might think that in that case we should reckon him [by the next first of Nisan] to have reigned two years. We are therefore told [that this is not so]. Our Rabbis learnt: If [a king] died in Adar and was succeeded by another in Adar, we can designate [the rest of] the year [up to the first of Nisan] as belonging to either. If he died in Nisan and was succeeded by another in Nisan, we can date the year by either. If he died in Adar and was succeeded by another in Nisan, the earlier year is dated by the first and the later by the second. The Master has here said, ‘If he died in Adar and was succeeded by another, we can date the year by either’. Surely this is obvious? — You might think that we never date the same year by two kings; hence we are told [that this can be done]. ‘If the first died in Nisan and was succeeded by another in Nisan, the year may be dated by either’. This also seems to be obvious? — You might think that when we lay down that a day in the year is reckoned as a year we mean only at the end of the year but not at the beginning; therefore we are told [that this is not so]. ‘If the first died in Adar and he was succeeded by another in Nisan, the earlier year is dated by the first and the later by the second’. This surely is obvious? — It had to be stated in view of the case where his election was determined upon from Adar and he is succeeding his father. In that case you might think that we should reckon two years to him. We are therefore told [that this is not so]. R. Johanan said: How do we know [from the Scripture] that the years of kings’ reigns are always reckoned as commencing from Nisan? Because it says, And it came to pass in the four hundred and eightieth year after the children of Israel were come out of the land of Egypt, in the fourth year of Solomon's reign over Israel, in the month of Ziv which is the second month. Here Solomon's reign is put side by side with the exodus from Egypt, [to indicate that] just as [the years from] the exodus from Egypt are reckoned from Nisan, so [the years of] Solomon's reign commenced with Nisan. But how do we know that the years from the exodus from Egypt itself are reckoned as commencing with Nisan? Perhaps we reckon them from Tishri? — Do not imagine such a thing. For it is written, And Aaron the priest went up into Mount Hor at the commandment of the Lord, and died there, in the fortieth year after the children of Israel were come out of the land of Egypt, in the fifth month, on the first day of the month, and it is further written, And it came to pass in the fortieth year, in the eleventh month, on the first day of the month, that Moses spoke, etc. Now since the text when referring to Ab places it in the fortieth year and again when referring to [the following] Shebat places it also in the fortieth year, we may conclude that Tishri is not the beginning of the year. [This, however] is not conclusive. I grant you that the former text states explicitly that [the year spoken of was] ‘from the going forth from Egypt’; but how do we know that [the year mentioned in] the latter text is reckoned from the exodus? Perhaps it is from the setting up of the Tabernacle? — [We may reply to this] on the model of R. Papa, who said [in another connection] that the occurrence of the expression ‘twentieth year’ in two contexts provides us with a gezerah shawah: so here, [I may say that the occurrence of] the expression ‘fortieth year’ in the two contexts provides us with a gezerah shawah, [showing that] just as in the one case [the date is reckoned] from the Exodus, so in the other case also. But how do you know that [in respect of these two incidents] that of Ab was prior? Perhaps that of Shebat was prior? — Do not imagine such a thing. For it is written [in connection with the latter], ‘After he had smitten Sihon’; and when Aaron died Sihon was still alive, as it is written