Pesachim — Daf 98b

והא קא מייתי קדשים לבית הפסול

רבי שמעון לטעמיה דאמר מביאין קדשים לבית הפסול דתנן אשם שנתערב בשלמים רבי שמעון אומר ישחטו בצפון ויאכלו כחומר שבהן

אמרו לו אין מביאין קדשים לבית הפסול

ורבנן היכי עבדינן אמר רבא נמתין לו עד שיוממו ויביא בהמה שמינה ולימא כל היכא דאיתיה לפסח תחול עליה דהאי ואכיל להו בתורת בכור בעל מום:

מתני׳ חבורה שאבד פסחה ואמרו לאחד צא ובקש ושחוט עלינו והלך ומצא ושחט והם לקחו ושחטו אם שלו נשחט ראשון הוא אוכל משלו והם אוכלין עמו משלו ואם שלהן נשחט ראשון הם אוכלין משלהן והוא אוכל משלו

ואם אינו ידוע איזה מהן נשחט ראשון או ששחטו שניהם כאחד הוא אוכל משלו והם אינם אוכלין עמו ושלהן יצא לבית השריפה ופטורין מלעשות פסח שני

אמר להן אם אחרתי צאו ושחטו עלי הלך ומצא ושחט והן לקחו ושחטו אם שלהן נשחט ראשון הן אוכלין משלהן והוא אוכל עמהן ואם שלו נשחט ראשון הוא אוכל משלו והן אוכלין משלהם

ואם אינו ידוע איזה מהן נשחט ראשון או ששחטו שניהם כאחד הן אוכלין משלהן והוא אינו אוכל עמהן ושלו יצא לבית השריפה ופטור מלעשות פסח שני

אמר להן ואמרו לו אוכלין כולן מן הראשון ואם אין ידוע איזה מהן נשחט ראשון שניהן יוצאין לבית השריפה

לא אמר להן ולא אמרו לו אין אחראין זה לזה

שתי חבורות שנתערבו פסחיהן אלו מושכין להן אחד ואלו מושכין להן אחד אחד מאלו בא לו אצל אלו ואחד מאלו בא לו אצל אלו וכך הם אומרים אם שלנו הוא הפסח הזה ידיך משוכות משלך ונמנית על שלנו ואם שלך הוא הפסח הזה ידינו משוכות משלנו ונמנינו על שלך

וכן חמש חבורות של חמשה חמשה ושל עשרה עשרה מושכין להן אחד מכל חבורה וחבורה וכן הם אומרים

שנים שנתערבו פסחיהן זה מושך לו אחד וזה מושך לו אחד זה ממנה עמו אחד מן השוק וזה ממנה עמו אחד מן השוק

זה בא אצל זה וזה בא אצל זה וכך הם אומרים אם שלי הוא פסח זה ידיך משוכות משלך ונמנית על שלי ואם שלך הוא פסח זה ידי משוכות משלי ונמניתי על שלך:

גמ׳ תנו רבנן אמר להן ואמרו לו אוכל מן הראשון לא אמר להן ולא אמרו לו אינן אחראין זה לזה

But he brings sacrifices to the place of unfitness?1 -R. Simeon is consistent with his view, for he maintains: One may bring sacrifices to the place of unfitness.2 For we learned: If a guilt-offering was mixed up with a peace-offering, — R. Simeon said: They must be slaughtered at the north [side of the altar]3 and eaten in accordance with [the laws of] the more stringent of them.4 Said they to him: One may not bring sacrifices to the place of unfitness.5 Now according to the Rabbis, what do we do?6 -Said Raba: We wait until they receive a blemish. Then he brings a choice animal and declares: ‘Wherever the Passover-offering may be,7 let it[s sanctity] be transferred to this one,’8 and he eats them In accordance with the laws of a blemished firstling.9 M I S H N A H. IF A COMPANY LOST THEIR PASCHAL SACRIFICE AND INSTRUCTED ONE [OF THEIR NUMBER], ‘GO AND SEEK IT, AND SLAUGHTER IT ON OUR BEHALF’; AND HE WENT, FOUND, AND SLAUGHTERED IT, WHILE THEY [Also] TOOK AN ANIMAL AND SLAUGHTERED [IT]: IF HIS WAS SLAUGHTERED FIRST, HE EATS OF HIS AND THEY EAT WITH HIM.10 WHILE IF THEIRS WAS FIRST SLAUGHTERED, THEY EAT OF THEIRS,11 WHILE HE EATS OF HIS.12 BUT IF IT IS UNKNOWN WHICH OF THEM WAS FIRST SLAUGHTERED, OR IF THEY KILLED BOTH OF THEM AT THE SAME TIME, HE EATS OF HIS, BUT THEY MAY NOT EAT WITH HIM;13 WHILE THEIRS GOES FORTH TO THE PLACE OF BURNING,14 AND THEY ARE EXEMPT FROM KEEPING THE SECOND PASSOVER.15 IF HE SAID TO THEM, IF I DELAY, GO FORTH AND SLAUGHTER ON MY BEHALF,’16 [AND] THEN HE WENT AND FOUND AND SLAUGHTERED [IT], WHILE THEY TOOK [ANOTHER] AND SLAUGHTERED [IT], IF THEIRS WAS SLAUGHTERED FIRST, THEY EAT OF THEIRS WHILE HE EATS WITH THEM.17 WHILE IF HIS WAS SLAUGHTERED FIRST, HE EATS OF HIS18 AND THEY EAT OF THEIRS.19 But IF IT IS UNKNOWN WHICH OF THEM WAS SLAUGHTERED FIRST, OR IF THEY SLAUGHTERED BOTH OF THEM AT THE SAME TIME, THEY EAT OF THEIRS, BUT HE MAY NOT EAT WITH THEM, WHILE HIS OWN GOES FORTH TO THE PLACE OF BURNING, AND HE IS EXEMPT FROM KEEPING THE SECOND PASSOVER.20 IF HE INSTRUCTED THEM, AND THEY INSTRUCTED HIM,21 THEY MUST ALL EAT OF THE FIRST [TO BE SLAUGHTERED],22 AND IF IT IS UNKNOWN WHICH OF THEM WAS SLAUGHTERED FIRST, BOTH GO FORTH TO THE PLACE OF BURNING.23 IF HE DID NOT INSTRUCT THEM AND THEY DID NOT INSTRUCT HIM,24 THEY ARE NOT RESPONSIBLE FOR EACH OTHER.25 IF THE PASCHAL SACRIFICES OF TWO COMPANIES BECOME MIXED UP, THESE TAKE POSSESSION OF ONE [ANIMAL] AND THOSE TAKE POSSESSION OF ONE. ONE MEMBER OF THESE JOINS THOSE, AND ONE MEMBER OF THOSE JOINS THESE, AND THEY DECLARE THUS:26 IF THIS PASCHAL SACRIFICE IS OURS, YOUR HANDS ARE WITHDRAWN FROM YOUR OWN AND YOU ARE REGISTERED FOR OURS; WHILE IF THIS PASCHAL SACRIFICE IS YOURS,27 OUR HANDS ARE WITHDRAWN FROM OURS AND WE ARE REGISTERED FOR YOURS.28 SIMILARLY, IF THERE ARE FIVE COMPANIES CONSISTING OF FIVE MEMBERS EACH OR OF TEN EACH, THEY DRAW ONE FROM EACH COMPANY TO THEMSELVES AND MAKE THE FOREGOING DECLARATION.29 IF THE PASCHAL SACRIFICES BELONGING TO TWO [SINGLE INDIVIDUALS] BECOME MIXED UP, EACH TAKES POSSESSION OF ONE [ANIMAL]; THIS ONE REGISTERS A STRANGER30 WITH HIMSELF AND THAT ONE REGISTERS A STRANGER WITH HIMSELF.31 THE FORMER GOES OVER TO THE LATTER SACRIFICE AND THE LATTER GOES OVER TO THE FORMER SACRIFICE, AND THEY [I.E., EACH OWNER] DECLARE THUS: IF THIS PASCHAL SACRIFICE IS MINE, YOUR HANDS ARE WITHDRAWN FROM YOUR OWN AND YOU ARE REGISTERED FOR MINE; WHILE IF THIS PASCHAL SACRIFICE IS YOURS, MY HANDS ARE WITHDRAWN FROM MINE AND I AM REGISTERED FOR YOURS.’32 G E M A R A. Our Rabbis taught: if he instructed them and they instructed him, they must [all] eat of the first. If he did not instruct them and they did not instruct him, they are not responsible for each other.33 Passover-offering may be eaten only on the first night. Thus if it is not eaten by morning he must burn it as nothar (v. Glos.), whereas it is actually still fit. Temple Court. peace-offering is eaten two days and one night, anywhere in Jerusalem, and by Israelites as well as priests. when a peace-offering is mixed up with a guilt-offering, the expedient stated in the Mishnah is possible. But a firstling, even when blemished, can not be redeemed in the sense that it becomes hullin but must be eaten by a priest with its blemish; while on the other hand when a Passover-offering receives a blemish, it must be redeemed and may not be eaten otherwise. restrictions do not apply to a redeemed Passover-offering, and would not apply here if he knew which it was. the first was slaughtered. Hence their own is unfit and must be burnt. supra 89a. having none registered for it. found the lost animal. own, if it had been taken by the second, thus leaving it momentarily entirely without owners, and this is forbidden. where each company consisted of more than five) makes the foregoing declaration to each new member in turn.