Pesachim — Daf 84a

ולא מילה שלא בזמנה הבאה מק"ו

רב אשי אמר (ויקרא כג, ג) שבתון די"ט עשה הוא ואין עשה דוחה לא תעשה ועשה:

מתני׳ כל הנאכל בשור הגדול יאכל בגדי הרך וראשי כנפים והסחוסים:

גמ׳ רבה רמי תנן כל הנאכל בשור הגדול יאכל בגדי הרך ושאינו נאכל לא אימא סיפא ראשי כנפים והסחוסים והא הני לא מתאכלי בשור הגדול

אלא תנאי היא והכי קתני כל הנאכל בשור הגדול יאכל בגדי הרך ושאינו נאכל לא וי"א אף ראשי כנפים והסחוסים

רבא אמר מה הן קתני והכי קתני כל הנאכל בשור הגדול בשלקא יאכל בגדי הרך בצלי ומה הן ראשי כנפים והסחוסי'

תניא כוותיה דרבא כל הנאכל בשור הגדול בשלקא יאכל בגדי הרך בצלי ומה הן ראשי כנפים והסחוסים וגידין הרכין נידונין כבשר

איתמר גידין שסופן להקשות רבי יוחנן אמר נמנין עליהן בפסח ריש לקיש אמר אין נמנין עליהן בפסח ר' יוחנן אמר נמנין עליהן בתר השתא אזלינן ריש לקיש אמר אין נמנין עליהן בתר בסוף אזלינן

איתיביה ריש לקיש לר' יוחנן כל הנאכל בשור הגדול יאכל בגדי הרך ומה הן ראשי כנפים והסחוסים הני אין אבל גידין שסופן להקשות לא א"ל תנא הני וה"ה להנך הני מ"ט דהא מתאכלי בשור הגדול בשלקא הנך נמי מתאכלי בשור הגדול בשלקא

א"ל ר' ירמיה לרבי אבין כי אזלת לקמיה דר' אבהו רמי ליה מי אמר רבי יוחנן גידין שסופן להקשו' נמנין עליהן בפסח אלמא בתר השתא אזלינן והא בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן עור הראש של עגל הרך מהו שיטמא ואמר לו אין מטמא אלמא בתר בסוף אזלינן

א"ל דרמא לך הא לא חש לקמחיה הא הדר ביה רבי יוחנן לגבי דריש לקיש וא"ל אל תקניטני שבלשון יחיד אני שונה אותה:

מתני׳ השובר את העצם בפסח הטהור הרי זה לוקה ארבעים אבל המותיר בטהור והשובר בטמא אינו לוקה את הארבעים:

גמ׳ בשלמא מותיר בטהור דתניא (שמות יב, י) לא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר וגו' בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה לומר שאין לוקה דברי רבי יהודה

רבי יעקב אומר לא מן השם הוא זה אלא משום דהוה ליה לאו שאין בו מעשה ואין לוקין עליו אלא שובר בטמא מנלן דאמר קרא (שמות יב, מו) ועצם לא תשברו בו בו בכשר ולא בפסול

ת"ר ועצם לא תשברו בו בו בכשר ולא בפסול ר' אומר (שמות יב, מו) בבית אחד יאכל ועצם לא תשברו בו כל הראוי לאכילה יש בו משום שבירת עצם ושאין ראוי לאכילה אין בו משום שבירת עצם

מאי בינייהו א"ר ירמיה פסח הבא בטומאה איכא בינייהו למ"ד כשר

but not circumcision out of its proper time, which might [otherwise] be inferred a fortiori.1 R. Ashi said: [On the seventh day is a Sabbath of] solemn rest [Shabbathon],2 [written] in connection with Festivals, is an affirmative precept3 and one affirmative precept cannot override a negative precept and an affirmative precept [combined]. MISHNAH. EVERYTHING WHICH CAN BE EATEN OF A FULL-GROWN OX MAY BE EATEN OF A TENDER GOAT,4 AND ALSO THE TOPS OF THE FORELEGS AND THE GRISTLES.5 GEMARA. Rabbah pointed out a contradiction. We learned: EVERYTHING WHICH CAN BE EATEN OF A FULL-GROWN OX MAY BE EATEN OF A TENDER GOAT; hence that which cannot be eaten [of the former] may not [be eaten of the latter]. Then consider the sequel: [AND ALSO] THE TOPS OF THE FORELEGS AND THE GRISTLES: yet surely these cannot be eaten in the case of a full-grown ox? — Rather it is [dependent on] Tannaim, and it is taught thus: EVERYTHING WHICH CAN BE EATEN OF A FULL-GROWN OX MAY BE EATEN OF A TENDER GOAT, while that which cannot be eaten [of the former] may not be eaten [of the latter]: but some maintain, also THE TOPS OF THE FORELEGS AND THE GRISTLES. Raba said: This [the second] is a defining clause,6 and it teaches thus: EVERYTHING WHICH CAN BE EATEN OF A FULL-GROWN OX after [much] boning MAY BE EATEN OF A TENDER GOAT when roasted, and what is it? THE TOPS OF THE FORELEGS AND THE GRISTLES. It was taught in accordance with Raba: Everything which can be eaten of a full-grown ox after [much] boning may be eaten of a tender goat when roasted, and what is it? The tops of the forelegs and the gristles, and the soft sinews are treated 7 as flesh. It was stated: [With regard to] sinews which would ultimately harden,8 — R. Johanan said: One may register for them in the Passover-offering; Resh Lakish maintained: One may not register for them in the Passover-offering. R. Johanan said, One may register for them in the Passover-offering, [because] we decide by the present. Resh Lakish maintained. One may not register for them in the Passover-offering, [because] we decide by its ultimate [condition].9 Resh Lakish raised an objection against R. Johanan: Everything which can be eaten of a full-grown ox may be eaten of a tender goat, and what is it? The tops of the forelegs and the gristles; [thus] only these,10 but not sinews which would ultimately harden! — Said he to him: He teaches those, and the same applies to these. [Thus] why are those [permitted]? Because they can be eaten in the case of a full-grown ox after [much] boning; [so] these too call be eaten of a full-grown ox after [much] boning. R. Jeremiah said to R. Abin: When you go before R. Abbahu, point out a contradiction to him. Did then R. Johanan say, ‘[With regard to] sinews which would ultimately harden, one nay register for them in the Passover-offering’, which shows that we decide by the present? Surely Resh Lakish asked R. Johanan: ‘Can the skin of the head of a tender [sucking] goat be defiled’?11 And he answered him: ‘It cannot be defiled’, which proves that we decide by the future? — Said he to him: he who pointed out this contradiction to you was not particular about his flour.12 Surely R. Johanan retracted in favour of Resh Lakish[‘s view], and he said to him: Do not provoke me, for I learn it as the opinion of an individual.13 MISHNAH. HE WHO BREAKS A BONE OF A CLEAN PASSOVER-OFFERING RECEIVES FORTY [LASHES]. BUT HE WHO LEAVES OVER [FLESH] OF A CLEAN [OFFERING] OR BREAKS [A BONE] OF AN UNCLEAN [ONE] IS NOT FLAGELLATED WITH FORTY [LASHES]. GEMARA. As for leaving over [flesh] of a clean [offering], it is well. For it was taught: And ye shall let nothing of it remain until the morning; and that which remaineth of it until the morning ye shall burn with fire.14 Scripture desires to state an affirmative command after a negative command, thus teaching that one is not flagellated for it; this is R. Judah's view.15 R. Jacob said: This is not the real reason,16 but because It is a negative injunction involving no action,17 for which one is not flagellated. But how do we know [that] he who breaks [a bone] of an unclean [offering is not flagellated]? — Because Scripture states, Neither shall ye break a bone thereof:18 ‘thereof’ [implies] of a fit sacrifice but not of an unfit one. Our Rabbis taught: ‘Neither shall ye break a bone thereof’: ‘thereof’ implies of a fit sacrifice but not of an unfit one. Rabbi said: In one house shall it be eaten . . . neither shall ye break a bone thereof:18 [this intimates,] whatever is fit for eating is subject to the [prohibition of] breaking a bone, while whatever is not fit for eating is not subject to the [prohibition of] breaking a bone. Wherein do they differ? Said R. Jeremiah: They differ in respect of a Passover-offering which came in a state of uncleanness:19 on the view that [the verse refers to] a fit [sacrifice]. deduced from ‘alone’, which is a limitation. But for this, one could infer a fortiori that it is permissible (v. Shab. 132b). Thus we see that an act which need not be done on a particular day may not be done on the Sabbath or on Festivals, and the same applies to unfit sacred food. precepts. Passover-offering), though in the case of a young goat these are soft and edible. are unfit for food. they ultimately harden; while in the view of Resh Lakish it means only those which remain permanently soft. not, since it will ultimately harden. be defiled as an eatable, which proves that we decide by the present and thus contradicts R. Johanan's answer to Resh Lakish. He, however, countered by stating that he regarded it as an individual's ruling only. Hence when he rules in the present discussion that we decide by the present, it must be on the assumption that that Mishnah represents the opinion of the majority, an assumption, however, which he evidently abandoned. violated, the remedy lies in the former.