Pesachim — Daf 70a

לאו חובה היא דאי סלקא דעתך חובה היא תיתי בשבת ותיתי במרובה ותיתי בטומאה

ובמועט מיהו מ"ט אתיא כדתניא חגיגה הבאה עם הפסח נאכלת תחילה כדי שיהא פסח נאכל על השבע:

ונאכלת לשני ימים וכו': מתני' דלא כבן תימא דתניא בן תימא אומר חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח ואינה נאכלת אלא ליום ולילה וחגיגת חמשה עשר נאכלת לשני ימים ולילה אחד

וחגיגת ארבעה עשר יוצא בה משום שמחה ואין יוצא בה משום חגיגה

מ"ט דבן תימא כדמתני רב לחייא בריה (שמות לד, כה) ולא ילין לבקר זבח חג הפסח זבח חג זה חגיגה הפסח כמשמעו ואמר רחמנא לא ילין

איבעיא להו לבן תימא נאכלת צלי או אין נאכלת צלי כי אקשיה רחמנא לפסח ללינה אבל לצלי לא או דילמא לא שנא

ת"ש הלילה הזה כולו צלי ואמר רב חסדא זו דברי בן תימא שמע מינה

איבעיא להו לבן תימא באה מן הבקר או אינה באה מן הבקר באה מן הנקבות או אינה באה מן הנקבות באה בת שתי שנים או אינה באה בת שתי שנים

כי אקשיה רחמנא לפסח למידי דאכילה אבל לכל מילי לא או דילמא לא שנא

ת"ש חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח באה מן הצאן ואינה באה מן הבקר באה מן הזכרים ואינה באה מן הנקבות באה בת שנתה ואינה באה בת שתי שנים ואינה נאכלת אלא ליום ולילה ואינה נאכלת אלא צלי ואינה נאכלת אלא למנויו

מאן שמעת ליה דאית ליה האי סברא בן תימא שמע מינה כולהו מילתא בעינן ש"מ

איבעיא להו לבן תימא יש בה משום שבירת עצם או אין בה משום שבירת העצם אע"ג דכי אקשיה רחמנא לפסח אמר קרא בו בו ולא בחגיגה או דילמא האי בו בכשר ולא בפסול הוא דאתא

ת"ש סכין שנמצאת בארבעה עשר שוחט בה מיד בשלשה עשר שונה ומטביל קופיץ בין בזה ובין בזה שונה ומטביל

מני אילימא רבנן מאי שנא סכין דמטביל דחזיא לפסח קופיץ נמי הא חזי לחגיגה

אלא לאו דבן תימא היא ושמע מינה יש בה משום שבירת העצם

לא לעולם רבנן וכגון שבא בשבת

והא מדקתני סיפא חל ארבעה עשר להיות בשבת שוחט בה מיד ובחמשה עשר שוחט בה מיד נמצאת קופיץ קשורה לסכין הרי היא כסכין מכלל דרישא לאו בשבת עסקינן

ואלא שבא

is not obligatory. For if you should think that it is obligatory, let it come [be sacrificed] on the Sabbath, and let it come [when the Passover sacrifice is divided] in large [portions], and in uncleanness. Nevertheless, what is the reason that it comes [when the paschal lamb is divided] in small portions? — As it was taught: The hagigah which comes with the Passover is eaten first, so that the Passover be eaten after the appetite is satisfied. AND IT IS EATEN FOR TWO DAYS etc. Our Mishnah is not in agreement with the son of Tema. For it was taught: The son of Tema said: The hagigah which comes with the Passover is as the Passover, and it may only be eaten a day and a night, whereas the hagigah of the fifteenth1 is eaten two days and one night; again, the hagigah of the fourteenth, a man discharges therewith [his duty] on account of rejoicing, but he does not discharge therewith [his duty] on account of hagigah.2 What is the son of Tema's reason?3 — As R. Hiyya taught his son, Neither shall the sacrifice of the feast [zebah hag] of the passover be left unto the morning:4 ‘zebah hag,’ this is the hagigah; ‘the passover’ is what it implies, and the Divine Law saith, ‘it shall not be kept overnight’. 5 The Scholars asked: According to the son of Tema, is it [the hagigah] eaten roast or is it not eaten roast?6 [Do we say,] When the Divine Law compared it to the Passover it was in respect of keeping it overnight, but not in respect of roast; or perhaps there is no difference? — Come and hear: On this night all [must be eaten] roast;7 and R. Hisda said: These are the words of the son of Tema. This proves it.8 The Scholars asked: According to the son of Tema, does it [the hagigah] come from the herd or does it not come from the herd; does it come from females or does it not come from females; does it come a two-year old, or does it not come a two-year old?9 [Do we say,] when the Divine Law compared it to the Passover it was in the matter of eating,10 but not in respect of all [other] things; or perhaps there is no difference? — Come and hear: The hagigah which comes with the Passover is as the Passover: it comes from the flock, but it does not come from the herd; it comes from the males but it does not come from the females; it comes a year old, but it does not come a two-year old, and it may be eaten only a day and a night, and it may be eaten only roast, and it may be eaten only by those who have registered for it. [Now,] whom do you know11 to hold this view?12 The son of Tema. This proves that we require everything.13 This proves it. The Scholars asked: According to the son of Tema, is it subject to [the prohibition of] breaking a bone, or is it not subject to [the prohibition of] breaking a bone?14 [Do we say,] though the Divine Law assimilated it to the Passover, yet the Writ saith, ‘[neither shall ye break a bone] thereof,’ [implying] ‘thereof,’ but not of the hagigah;’15 or perhaps, this ‘thereof’ comes [to teach], of a fit [sacrifice], but not of an unfit one?16 — Come and hear: If a [slaughtering] knife is found on the fourteenth, one may slaughter with it immediately;17 [if it is found] on the thirteenth he must repeat the tebillah.18 [If he finds] a chopper.19 whether on the one or on the other,20 he must repeat the tebillah.21 Who [is the authority for this]?22 Shall we say the Rabbis?23 wherein does a [slaughtering] knife differ, that we assume that it had been immersed;24 because it is fit for [slaughtering] the Passover? Then a chopper too, surely it is fit for [breaking the bones of] the hagigah20 ?25 Hence it must be [the view] of the son of Tema, which proves that it is subject to [the prohibition of] breaking a bone! — No: in truth [it is the view of] the Rabbis, and [this was taught] e.g., when it [the Passover] comes on the Sabbath.26 But since the second clause teaches, If the fourteenth occurred on the Sabbath, he may slaughter with it immediately;27 and [likewise if he finds it] on the fifteenth, he may slaughter with it immediately;28 if a chopper is found tied to a knife, it is as the knife,29 it follows that the first clause30 does not treat of the Sabbath? — Rather it means that it [the Passover] readiness for slaughtering the Passover on the fourteenth. We disregard the possibility that the owner may have lost it some time ago, for Jerusalem was thronged at Passover and it could not have lain long without being discovered. came is a general rule that an animal already dedicated for such cannot be used for all obligatory sacrifice, except in the case of the peace-offering of rejoicing. v. infra, 71a. Hence if the hagigah dedicated for the fourteenth is not killed on that day, it can be utilized the next day as the peace-offering of rejoicing but not as the obligatory hagigah of the fifteenth from the goats. Does the same apply to the hagigah or not? clean at sunset (v. Num. XIX, 14-19; shall be clean at even applies to utensils too), in troubled to immerse it on the thirteenth but waited for the fourteenth, to have it in readiness for the use of breaking bones on the following day, to break the bones of the hagigah of the fifteenth or of the peace-offering of rejoicing. the former may be broken. assumed, did not immerse it. Friday, to use it on Sunday (v. n. 4). Since tebillah is forbidden on the Sabbath. together they must both have received tebillah at the same time.