Pesachim — Daf 53a

משיגריעו והזיתים משיניצו ושאר כל האילנות משיוציאו ואמר רב אסי הוא בוסר הוא גירוע הוא פול הלבן פול הלבן סלקא דעתך אלא אימא שיעורו כפול הלבן

ומאן שמעת ליה דאמר בוסר אין סמדר לא רבנן וקתני שאר כל האילנות משיוציאו אלא רבי אילעאי בדניסחני קץ

תנו רבנן אוכלין בענבים עד שיכלו דליות של אוכל אם יש מאוחרות מהן אוכלין עליהן

אוכלים בזיתים עד שיכלה אחרון שבתקוע ר' אליעזר אומר עד שיכלה אחרון של גוש חלב כדי שיהא עני יוצא ואינו מוצא לא בנופו ולא בעיקרו רובע אוכלין בגרוגרות עד שיכלו פגי בית היני

אמר רבי יהודה לא הוזכרו פגי בית היני אלא לענין מעשר (דתנן) פגי בית היני ואהיני דטובינא חייבין במעשר:

אוכלין בתמרים עד שיכלה האחרון שבצוער רשב"ג אומר אוכלין על של בין הכיפין ואין אוכלין על של בין השיצין

ורמינהי אוכלין בענבים עד הפסח בזיתים עד העצרת בגרוגרות עד החנוכה בתמרים עד הפורים ואמר רב ביבי ר' יוחנן תרתי בתרייתא מחליף אידי ואידי חד שיעורא הוא ואי בעית אימא הא קתני בהדיא אם יש מאוחרות מהן אוכלין עליהן

תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר סימן להרים מילין סימן לעמקים דקלים סימן לנחלים קנים סימן לשפלה שקמה ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר (מלכים א י, כז) ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרוב

סימן להרים מילין סימן לעמקים דקלים נפקא מינה לבכורים דתנן אין מביאין בכורים אלא משבעת המינין ולא מדקלים שבהרים ולא מפירות שבעמקים

סימן לנחלים קנים נפקא מינה לנחל איתן סימן לשפלה שקמה נפקא מינה למקח וממכר השתא דאתית להכי כולהו נמי למקח וממכר:

מתני׳ מקום שנהגו למכור בהמה דקה לנכרים מוכרין מקום שלא נהגו למכור אין מוכרין ובכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה עגלים וסייחין שלמין ושבורין ר' יהודה מתיר בשבורה בן בתירא מתיר בסוס

מקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים אוכלין מקום שנהגו שלא לאכול אין אוכלין:

גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב אסור לו לאדם שיאמר בשר זה לפסח הוא מפני שנראה כמקדיש בהמתו ואוכל קדשים בחוץ אמר רב פפא דוקא בשר אבל חיטי לא דמינטר לפסחא קאמר

ובשר לא מיתיבי אמר ר' יוסי תודוס איש רומי הנהיג את בני רומי לאכול גדיים מקולסין בלילי פסחים שלחו לו אלמלא תודוס אתה גזרנו עליך נדוי שאתה מאכיל את ישראל קדשים בחוץ קדשים סלקא דעתך אלא אימא

from when they form kernels; olive trees, from when they blossom; and all other trees, from when they bring forth. Now R. Assi said thereon: Boser [half-ripe fruit], girua’ [formation of kernels], and the white bean are identical. ‘The white bean can you think so! — Rather, say, its size is that of the white bean. Now, whom do you know to maintain that boser is fruit, but not semadar? The Rabbis. Yet it is stated, ‘and all other trees, from when they bring forth?’ — Rather, R. Ilai cut down nishane. Our Rabbis taught: One may eat grapes [of the Sabbatical year] until the espalier branches of okel are finished. If there are later ones than these, one may eat [in reliance] on them. One may eat olives until the last of Tekoa is finished. R. Eliezer said: Until the last of Gush-Heleb is finished, so that a poor man should go out and not find a quarter either on the branches or on the stem. One may eat dried figs until the unripe figs [pagge] of Beth Hini are finished. Said R. Judah: The unripe figs of Beth Hini were not mentioned except in connection with tithe, for we learned, The unripe figs of Beth Hini and the dates of Tobanya are subject to tithe. ‘One may eat dates until the last in Zoar is finished; R. Simeon b. Gamaliel said: One may eat [in reliance] on those that are among the upper [overarching] branches, but you may not eat [in reliance] on those that are among the single prickly branches.’ But the following contradicts this: One may eat grapes until Passover; olives until Pentecost; dried figs until Hanukkah; [and] dates until Purim. Now R. Bibi said, R. Johanan transposes the last two! — Both are one [the same] limit. Alternatively, surely it is explicitly taught, ‘If there are later ones than these, one may eat [in reliance] on them.’ It was taught, R. Simeon b. Gamaliel said: An indication of mountainous country is [the presence of] millin; an indication of valleys is palm trees; an indication of streams is reeds; an indication of lowlands is the sycamore tree. And though there is no proof of the matter, there is an allusion to the matter, for it is said, And the king made silver to be in Jerusalem as stones, and cedars made he to be as the sycamore trees that are in the lowland, for abundance. ‘An indication of mountainous country is [the presence of] millin; an indication of valleys is palm trees.’ The practical difference is in respect of first fruits. For we learned: First fruits are not brought of any save the seven species, nor of the palm trees in the highlands nor of the fruits in the valleys. ‘An indication of streams is reeds.’ The practical difference is in respect of the rough valley’ [nahal ethan]. ‘An indication of lowlands is the sycamore tree.’ The practical difference is in respect of buying and selling. Now that you have arrived at this, all the [others] too are in respect of buying and selling. MISHNAH. WHERE IT IS THE PRACTICE TO SELL SMALL CATTLE TO HEATHENS, ONE MAY SELL; WHERE IT IS THE PRACTICE NOT TO SELL, ONE MAY NOT SELL. AND IN ALL PLACES ONE MAY NOT SELL LARGE CATTLE TO THEM, [NOR] CALVES OR FOALS, WHETHER SOUND OR MAIMED. R. JUDAH PERMITS IN THE CASE OF A MAIMED [ONE]. THE SON OF BATHYRA PERMITTED IT IN THE CASE OF A HORSE. WHERE IT IS THE CUSTOM TO EAT ROAST [MEAT] ON THE NIGHT OF PASSOVER, ONE MAY EAT[IT]; WHERE IT IS THE CUSTOM NOT TO EAT [IT], ONE MAY NOT EAT [IT]. GEMARA. Rab Judah said in Rab's name: A man is forbidden to say, ‘This meat shall be for Passover,’ because it looks as though he is sanctifying his animal and eating sacred flesh without [the Temple]. Said R. Papa: This applies only to meat, but not to wheat, because he means, It is to be guarded [from fermenting] for Passover. But not ‘meat’? An objection is raised: R. Jose said, Thaddeus of Rome accustomed the Roman [Jews] to eat helmeted goats on the nights of Passover. [Thereupon] they [the Sages] sent [a message] to him: If you were not Thaddeus, we would proclaim the ban against you, because you make Israel eat sacred flesh without [the Temple]. ‘Sacred flesh’ — can you think so? — Rather say,