Pesachim — Daf 38a

מצות של מעשר שני לדברי ר' מאיר אין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח לדברי חכמי' יוצא בה ידי חובתו בפסח

אתרוג של מעשר שני לדברי ר' מאיר אין יוצא בו ידי חובתו ביום טוב לדברי חכמים אדם יוצא בו ידי חובתו ביום טוב

מתקיף לה רב פפא בשלמא עיסה דכתיב (במדבר טו, כ) עריסותיכם משלכם

אתרוג נמי דכתיב (ויקרא כג, מ) ולקחתם לכם לכם משלכם יהא אלא מצה מי כתיב מצתכם

אמר רבא ואיתימא רב יימר בר שלמיא אתיא לחם לחם כתיב הכא (דברים טז, ג) לחם עוני וכתיב התם (במדבר טו, יט) והיה באכלכם מלחם הארץ מה להלן משלכם אף כאן משלכם

לימא מסייע ליה עיסה של מעשר שני פטורה מן החלה דברי ר"מ וחכמים אומרים חייבת לימא מסייע היינו הך

הכי קאמר (ליה) לימא מדפליגי בעיסה בהנך נמי פליגי או דילמא שאני התם דכתיב עריסותיכם עריסותיכם תרי זימני

בעי ר' שמעון בן לקיש מהו שיצא אדם ידי חובתו בחלה של מעשר שני בירושלים אליבא דר' יוסי הגלילי לא תיבעי לך השתא בחולין לא נפיק בחלתו מיבעיא כי תיבעי לך אליבא דר' עקיבא

בחולין הוא דנפיק דאי מיטמו יש להן היתר במושבות אבל חלה דאי מטמיא לית לה היתר במושבות ולשריפה אזלא לא נפיק

או דילמא אמרינן הואיל ואילו לא קרא עליה שם ואיטמי אית לה היתר במושבות ונפיק בה השתא נמי נפיק

איכא דאמרי הא ודאי לא תיבעי לך דודאי אמרינן הואיל כי תיבעי לך חלה הלקוח בכסף מעשר שני

ואליבא דרבנן לא תיבעי לך כיון דאמרי יפדה היינו מעשר כי תיבעי לך אליבא דר' יהודה דאמר יקבר

דתנן הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא יפדה ר' יהודה אומר יקבר

מי אמרינן הואיל ואי לא לקוח הוי והואיל ולא קרא עלי' שם ואיטמי יש לו היתר במושבות ונפיק בי' השתא נמי נפיק ביה

או דילמא חד הואיל אמרינן תרי הואיל לא אמרינן אמר רבא מסתברא שם מעשר חד הוא:

חלת תודה ורקיקי נזיר וכו': מנה"מ אמר רבה דאמר קרא

[As to] unleavened bread of second tithe, according to R. Meir, a man cannot discharge his obligation therewith on Passover; according to the Sages, a man can discharge his obligation therewith on Passover. [With regard to] a citron1 of second tithe, according to R. Meir he cannot discharge his obligation therewith on the Festival; according to the Sages, a man can discharge his obligation therewith on the Festival. R. Papa demurred: as for dough, it is well, because it is written, of the first of your dough,2 [implying] of your own.3 The citron too [is likewise], for it is written, and ye shall take unto yourselves,4 [implying] it shall be of your own.But as for unleavened bread, is then ‘your unleavened bread’ written?5 — Said Raba — others state, R. Yemar b. Shalmia: [The meaning of] ‘bread’ [here] is derived from ‘bread’ [elsewhere]. Here It is written, the bread of affliction.6 while there it is written, then it shall be, that when ye eat of the bread of the land [ye shall offer up an heave offering unto the Lord. Of the first of your dough etc.]:7 just as there [it means] of your own, so here too [it must be] of your own. Shall we say that [the following] supports him: Dough of second tithe is exempt from hallah: this is the view of R. Meir; but the Sages maintain, It is liable? [You say], ‘Shall we say that this Supports him’: this is the identical statement! — This is what he says: Shall we say that since they differ in the case of dough, they differ in respect to those too;8 or perhaps it is different there, because ‘your dough’ ‘your dough’ is written twice? 9 R. Simeon b. Lakish asked: Can a man discharge his obligation10 with the hallah of second tithe in Jerusalem? On the view of R. Jose the Galilean11 there is no problem; seeing that he does not fulfil his obligation with hullin,12 can there be a question about its hallah? Your question arises on the view of R. Akiba:11 is it only with hullin that he can discharge his obligation. because if it is defiled it is permitted in [all] ‘habitations’,13 but with hallah, which if defiled, is not permitted in [all] the ‘habitations’ and is consigned to the fire,14 he cannot discharge his obligation: or perhaps we say, since if he had not designated it with the name [of hallah] and it became defiled, it would be permitted in [all] the ‘habitations’, and he could discharge [his obligation therewith], then now too he can discharge [his obligation with it]?15 Others state, this is certainly no question. for we certainly say ‘since’.16 Your question arises in respect of hallah which was bought with the money of second tithe.17 Now, on the view of the Rabbis there is no question, for since they say that it18 is to be redeemed, it is [identical with] the tithe [itself].19 Your question arises on the view of R. Judah who said, It must be buried. For we learned: If that which was bought with second tithe money was defiled, it must be redeemed: R. Judah said, It must be buried.20 Do we say, since if it were not purchased. and since if he had not designated it with the name [of second tithe] and it became defiled,it would be permitted in [all] ‘habitations’, and he could discharge his duty therewith, he can [therefore] discharge his duty therewith now too;21 or perhaps we say one ‘since’,22 but we do not say ‘since twice?23 — said Raba: It is logical that the name of tithe is one.24 THE UNLEAVENED LOAVES OF THE THANKSOFFERING AND THE WAFERS OF A NAZIRITE etc. Whence do we know it? — Said Rabbah, Because Scripture saith, second tithe, unleavened bread. entered Jerusalem and then eaten anywhere. The fact that it might be eaten anywhere strengthens the reason for assuming that one can discharge his obligation with it, v. supra 36b. tithe, while if it is defiled it may not be eaten at all, like all unclean terumah. Thus it can never be eaten without Jerusalem. not a drawback either, on R. Akiba's view. Why then should it be unfit if it is hallah of second tithe? For the fact that it cannot be redeemed is not due to its greater sanctity but on the contrary because its sanctity is too slight to be capable of transference. obligations with the hallah set aside from either.