Pesachim — Daf 36b

אוציא חיטין ושעורין שיש במינן ביכורים ת"ל מצות מצות ריבה אי מצות מצות ריבה אפילו ביכורים נמי הדר ביה רע"ק

דתניא יכול יצא אדם ידי חובתו בביכורים ת"ל (שמות יב, כ) בכל מושבותיכם תאכלו מצות מצה הנאכלת בכל מושבות יצאו ביכורים שאינן נאכלין בכל מושבות אלא בירושלים יכול שאני מוציא אף מעשר שני תלמוד לומר מצות מצות ריבה

ומה ראית לרבות מעשר שני ולהוציא ביכורים מרבה אני מעשר שני שיש לו היתר בכל מושבות כדר' (אליעזר) ומוציא אני ביכורים שאין להן היתר בכל מושבות

דא"ר (אליעזר) מנין למעשר שני שנטמא שפודין אותו אפי' בירושלים ת"ל (דברים יד, כד) כי לא תוכל שאתו

ואין שאת אלא אכילה שנאמר (בראשית מג, לד) וישא משאת מאת פניו

מאן שמעת ליה דאמר במעשר שני נפיק ביה רבי עקיבא וקממעיט להו לביכורים מבכל מושבותיכם שמע מינה הדר ביה

ור' יוסי הגלילי תיפוק לי' מלחם עוני מי שנאכל באוני יצא זה שאין נאכל אלא בשמחה

סבר ליה כרבי שמעון דתניא ביכורים אסורין לאונן ור' שמעון מתיר

מאי טעמא דרבנן דכתיב (דברים יב, יז) לא תוכל לאכול בשעריך ואמר מר תרומת ידך אלו ביכורים דאיתקש ביכורים למעשר מה מעשר אסור לאונן אף ביכורים אסור לאונן

ורבי שמעון תרומה קרינהו רחמנא כתרומה מה תרומה מותרת לאונן אף ביכורים מותר לאונן

ורבי שמעון נהי דהיקיש לית ליה שמחה מיהא מיכתב כתיבא בהו דכתי' (דברים כו, יא) ושמחת בכל הטוב

ההוא לזמן שמחה הוא דאתא דתנן מעצרת ועד החג מביא וקורא מהחג ועד חנוכה מביא ואינו קורא

תנו רבנן לחם עוני פרט לחלוט ולאשישה יכול לא יצא אדם ידי חובתו אלא בפת הדראה ת"ל מצות מצות ריבה ואפילו כמצות של שלמה א"כ מה ת"ל לחם עוני פרט לחלוט ולאשישה

ומאי משמע דהאי אשישה לישנא דחשיבותא דכתיב (שמואל ב ו, יט) ויחלק לכל העם לכל המון ישראל למאיש ועד אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וגו'

ואמר רב חנן בר אבא אשפר אחד מששה בפר אשישה אחד מששה באיפה ופליגא דשמואל דאמר שמואל אשישה גרבא דחמרא דכתיב (הושע ג, א) ואהבי אשישי ענבים

ת"ר אין אופין פת עבה (ביום טוב) בפסח דברי בית שמאי

[and] I will [thus] exclude wheat and barley, which species are subject to first fruits? Hence [the repetition,] ‘unleavened bread’, unleavened bread’,1 is stated as an extension. If [the repetition] ‘unleavened bread, unleavened bread’ is an extension, then even first fruits too [may be included]? — R. Akiba retracted.2 For it was taught: You might think that a man can discharge his obligation with first fruits. Therefore it is stated, ‘in all your habitations shall ye eat unleavened bread’, teaching, [it must be] unleavened bread which is eaten in all your habitations, thus excluding first fruits, which may not be eaten in all your habitations save in Jerusalem [alone]. You might think that I exclude second tithe too,3 but [the repetition] ‘unleavened bread’, ‘unleavened bread’,is stated as an extension. But what [reason] do you see to include second tithe and exclude first fruits? — I include second tithe because it can be permitted [to be eaten] in all habitations,4 in accordance with R. Eleazar, and I exclude first fruits, for which there is no permission in all habitations. For R. Eleazar said: Whence do we know in the case of second tithe that became defiled, that we can redeem it even in Jerusalem? From the verse, when thou art not able se'etho [to bear it].5 Now se'eth6 can only refer to eating, as it is said, And he took and sent mase'oth [messes] unto them from before him.7 Now, whom do you know to maintain that he fulfils his obligation with second tithe? R. Akiba.8 Yet he excludes first fruits through [the phrase] ‘in all your habitations’.9 This proves that he retracted. And R. Jose the Galilean, let him deduce it from [the phrase] ‘the bread of affliction [‘oni]’, implying, that which can be eaten in grief, thus excluding this [sc. first fruits], which can be eaten only in rejoicing?10 — He holds as R. Simeon, For it was taught: First fruits are forbidden to an onen;11 but R. Simeon permits [them]. What is the reason of the Rabbis?12 — Because it is written, Thou mayest not eat within thy gates [the tithe of thy corn ... nor the heave-offering of thy hand],13 and a Master said: ‘The heave-offering of [terumoth] thy hand’ means first fruits. Thus first fruits are assimilated to tithe: just as tithe is forbidden to an onen,14 so are first fruits forbidden to an onen. And R. Simeon?15 — The Divine Law designated them ‘terumah’, [hence they are] like terumah: just as terumah is permitted to an onen, so are first fruits permitted to an onen. Now R. Simeon: granted that he does not accept the hekdesh,16 yet ‘rejoicing’ is nevertheless written in connection therewith, for it is written, and thou shalt rejoice in all the good etc.?17 — That comes for the time of rejoicing.18 For we learned: From Pentecost until the Festival [of Tabernacles] he [the Israelite] brings [the first fruits] and recites [the ‘confession’];19 between the Festival and Hanukkah20 he brings [the first fruits] but does not recite [the ‘confession’]. Our Rabbis taught: ‘Bread of poverty’, this excludes halut21 and ashishah [pancake].22 You might think that a man can discharge his obligation only with coarse bread;23 therefore [the repetition] ‘unleavened bread’, ‘unleavened bread’, is stated as an extension, [intimating] even [if it is] like the unleavened bread of Solomon.24 If so, why is ‘bread of poverty’ stated? To exclude halut and pancakes. And where is it implied that this [word] ‘ashishah’ denotes something of value?25 — Because it is written, And he dealt among all the people, even among the whole multitude of Israel, both to men and women, to every one a cake of bread, and a good piece of flesh [eshpar] and an ashishah,26 whereon R. Hanan b. Abba said: ‘Eshpar’ means one sixth [ehad mishshishah] of a bullock [par];ashishah means [a cake made with] one sixth of an ephah [of flour].27 Now he differs from Samuel, for Samuel said: Ashishah is a cask of wine, for it is written, and love casks of [ashishe] grapes.28 Our Rabbis taught: One may not bake a thick loaf on Passover: this is the view of Beth Shammai; R. Jose the Galilean. it into money — i.e., redeem it. ‘confession’, recited at a time of natural rejoicing, viz., during the months of harvesting and collecting the produce from the fields.