Pesachim — Daf 32b

אמר אביי רבי אליעזר בן יעקב ורבי עקיבא ור' יוחנן בן נורי כולהו סבירא להו חמץ בפסח אסור בהנאה ובהא פליגי דרבי עקיבא סבר לפי דמים משלם ורבי יוחנן בן נורי סבר לפי מדה משלם

פשיטא מהו דתימא רבי יוחנן בן נורי נמי כרבי עקיבא סבירא ליה דאמר לפי דמים משלם והתם היינו טעמא דקא מחייב משום דסבר לה כר' יוסי הגלילי דאמר חמץ בפסח מותר בהנאה קמ"ל

ואימא הכי נמי אם כן נהדר ליה רבי יוחנן בן נורי לר' עקיבא כי היכי דמהדר ליה רבי אלעזר חסמא לר' אליעזר בן יעקב:

ת"ר האוכל כזית תרומה משלם קרן וחומש אבא שאול אומר עד שיהא בו שוה פרוטה מ"ט דתנא קמא אמר קרא (ויקרא כב, יד) ואיש כי יאכל קדש בשגגה ואכילה בכזית

ואבא שאול מאי טעמא אמר קרא ונתן ואין נתינה פחות משוה פרוטה ואידך נמי הא כתיב יאכל ההוא פרט למזיק הוא דאתא

ותנא קמא הכתיב ונתן ההוא מיבעי ליה לדבר הראוי להיות קדש (פרט לאוכל תרומת חמץ בפסח):

ת"ר האוכל תרומה פחות מכזית משלם את הקרן ואינו משלם את החומש היכי דמי אי דלית ביה שוה פרוטה קרן נמי לא לישלם ואי דאית בה שוה פרוטה חומש נמי לישלם לעולם דאית בה שוה פרוטה ואפילו הכי כיון דלית ביה כזית משלם את הקרן ואינו משלם את החומש

אמרוה רבנן קמיה דרב פפא הא דלא כאבא שאול דאי כאבא שאול האמר כיון שיש בה שוה פרוטה אע"ג דלית ביה כזית אמר להו רב פפא אפילו תימא אבא שאול אבא שאול תרתי בעי

ומי בעי אבא שאול תרתי והא תנן אבא שאול אומר את שיש בו שוה פרוטה חייב בתשלומין את שאין בו שוה פרוטה אינו חייב בתשלומין אמרו לו לא אמרו שוה פרוטה אלא לענין מעילה בלבד אבל לתרומה אינו חייב עד שיהא בו כזית ואם איתא כיון שיש בו כזית מיבעי ליה תיובתא

ואף רב פפא הדר ביה דתניא (ויקרא ה, טו) וחטאה בשגגה פרט למזיד והלא דין הוא ומה שאר מצות שחייב בהן כרת פוטר בהן את המזיד מעילה שאין בה כרת אינו דין שפטר את המזיד

לא אם אמרת בשאר מצות שכן לא חייב בהן מיתה תאמר במעילה שחייב בה מיתה ת"ל בשגגה פרט למזיד

ואמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין האי תנא מעיקרא אלימא ליה כרת ולבסוף אלימא ליה מיתה

ואמר ליה הכי קאמר לא אם אמרת בשאר מצות שכן לא חייב בהן מיתה בפחות מכזית תאמר במעילה שחייב בה מיתה בפחות מכזית ואמר ליה תנוח דעתך שהנחת את דעתי וא"ל מאי ניחותא דרבה ורב ששת שדו ביה נרגא מאן שמעת ליה דאמר

Abaye said: R. Eliezer b. Jacob, R. Akiba and R. Johanan b. Nuri all1 hold [that] leaven during Passover is forbidden for use, and they differ in this, viz., R. Akiba2 holds: He must pay according to value;3 while R. Johanan b. Nuri holds: He must pay according to quantity. That is obvious? — You might say, R. Johanan b. Nuri also holds as R. Akiba [that] he must pay according to value, but the reason that he declares him liable there is this, [viz..] because he agrees with R. Jose the Galilean who maintained, Leaven is permitted for use on Passover: [therefore] he informs us [that it is not so]. Yet perhaps that indeed is so? — If so, let R. Johanan b. Nuri answer R. Akiba just as R. Eleazar Hisma answered R. Eliezer b. Jacob. Our Rabbis taught: He who eats as much as an olive of terumah4 must pay the principal plus a fifth. Abba Saul said: [He is not liable] unless it has the worth of a perutah.5 What is the first Tanna's reason? — Scripture saith, And if a man eat of the holy thing unwittingly6 and eating [requires] as much as an olive.7 And Abba Saul: what is [his] reason? — Scripture saith, and he shall give [unto the priest the holy thing].6 and giving is not less than the worth of a perutah. And the other too, surely ‘eat’ is written? That comes [to teach], excluding him who destroys [terumah].8 And the first Tanna, surely it is written, ‘and he shall give’? — He requires that [to intimate that he must return] something which is fit to be holy.9 Our Rabbis taught: He who eats less than an olive of terumah must pay the principal, but he does not pay the [additional] fifth. How is it meant? If it is not worth a perutah, let him not pay the principal either; while if it is worth a perutah, let him pay a fifth too? — After all it means that it is worth a perutah, yet even so, since it was less than an olive he pays the principal but does not pay the fifth. The Rabbis stated this before R. Papa: This is not according to Abba Saul, for if according to Abba Saul, surely he says, since it is worth a perutah, even if it is less than an olive [the law applies]! — Said R. Papa to them: You may even say [that it agrees with] Abba Saul. Abba Saul requires both.10 Yet does Abba Saul require both? Surely we learned, Abba Saul said: For that which possesses the worth of a perutah he [the eater] is liable for payment; [for] that which does not possess the worth of a perutah he is not liable for payment. Said they [the Sages] to him. The worth of a perutah was stated in connection with a trespass-offering only;11 but for terumah he is not liable unless it contains as much as an olive. Now if this is correct,12 they should have stated, ‘once it contains as much as an olive’?13 This is a refutation. Now, R. Papa too retracted,14 for it was taught: [If any one commit a trespass,] and sin unwittingly:15 this excludes deliberate[tres pass]. But does this not follow a fortiori: if other precepts, for [the transgression of] which one is liable to kareth,16 yet [Scripture] exempts the deliberate offender in their case;17 [with regard to] trespass, which does not involve kareth, does it not follow that the deliberate transgressor is exempt? No: if you say [thus] in the case of other precepts, that is because he is not liable to death on their account; will you say [the same] of trespass, for which death is incurred?18 Therefore ‘unwittingly’ is stated, excluding deliberate [transgression]. Now R. Nahman b. Isaac said to R. Hiyya b. Abin: This Tanna, at first, regards kareth as severer, while subsequently he regards death [at the hands of Heaven] as more severe?19 And he answered him, This is what he means: No; if you say [thus] in the case of other precepts, that is because he is not liable to death on their account for less then an olive; will you say [the same] of trespass, where death is incurred for less than an olive. Whereon he said to him, Thy mind be at rest, because thou hast set my mind at rest. Said he to him, What satisfaction [is there in this answer], seeing that Rabbah and R. Shesheth have swung an axe at it:20 Whom do you know to maintain? so misappropriated is worth at least a perutah. a perutah. the principal plus a fifth.