Pesachim — Daf 30a

אמר רבא הלכתא חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו אסור במשהו כרב שלא בזמנו בין במינו בין שלא במינו מותר כרבי שמעון

ומי אמר רבא הכי והאמר רבא רבי שמעון קנסא קניס הואיל ועבר עליו בבל יראה ובל ימצא

הני מילי בעיניה אבל על ידי תערובת לא ואזדא רבא לטעמיה דאמר רבא כי הוינן בי רב נחמן כי הוו נפקי שבעה יומי דפסחא אמר לן פוקו וזבינו חמירא דבני חילא:

אמר רב קדירות בפסח ישברו ואמאי לשהינהו אחר הפסח וליעבד בהו שלא במינן גזירה דילמא אתו למיעבד בהו במינו

ושמואל אמר לא ישברו אבל משהי להו לאחר זמנו ועביד בהו בין במינו בין שלא במינו

ואזדא שמואל לטעמיה דאמר שמואל להנהו דמזבני כנדי אשוו זביני אכנדיכי ואי לא דרשינא לכו כרבי שמעון

ולידרוש להו דהא שמואל כרבי שמעון סבירא ליה אתריה דרב הוה

ההוא תנורא דטחו ביה טיחיא אסרה רבא בר אהילאי למיכלי' לריפתא אפי' במילחא לעולם דילמא אתי למיכליה בכותחא

מיתיבי אין לשין את העיסה בחלב ואם לש כל הפת כולה אסורה מפני הרגל עבירה כיוצא בו

Raba said: The law is: Leaven, in its time, whether [mixed] with its own kind or with a different kind, is forbidden [even] when there is a minute quantity, in accordance with Rab; when not in its time, whether [mixed] with its own kind or with a different kind, it is permitted, in accordance with R. Simeon. Yet did Raba say thus? Surely Raba said, R. Simeon does indeed penalize him, since he transgressed ‘there shall not be seen’ and ‘there shall not be found’ with it? — That is only in its natural state, but not when it is in a mixture. Now Raba is consistent with his view, For Raba said: When we were at R. Nahman's house, when the seven days of Passover were gone he would say to us, ‘Go out and buy leaven from the troops.’ Rab said: Pots must be broken on Passover. Why so? Let them be kept until after Passover and used with a different kind? — Lest he come to use it with its own kind. But Samuel maintained: They need not be broken, but can be kept until after its period and [then] used with their own kind or with a different kind. Now Samuel is consistent with his view. For Samuel said to the hardware merchants: Charge all equitable price for your pots, for if not I will publicly lecture [that the law is] in accordance with R. Simeon. Then let him lecture [thus] to them [in any case], seeing that Samuel holds as R. Simeon? — It was Rab's town. A certain oven was greased with fat. [Thereupon] Raba b. Ahilai forbade for all time the bread [baked therein] to be eaten even with salt, lest he come to eat it with kutah. An objection is raised: One must not knead dough with milk, and if he does knead it, the whole loaf is forbidden, because it leads to sin. Similarly,