Pesachim — Daf 23a

לרבים רבי יהודה אומר להוציא את הנטוע לרבים

מאי טעמא דתנא קמא דכתיב ונטעתם ליחיד משמע לרבים לא משמע כתב רחמנא לכם להביא את הנטוע לרבים ורבי יהודה ונטעתם משמע בין לרבים בין ליחיד ולכם בין יחיד בין רבים משמע הוי רבוי אחר רבוי ואין רבוי אחר רבוי אלא למעט

והרי תרומה דרחמנא אמר (ויקרא כב, י) וכל זר לא יאכל קדש ותנן מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה

אמר רב פפא שאני התם דאמר קרא (במדבר יח, כז) תרומתכם שלכם תהא ואידך תרומתכם דכל ישראל קאמר

והרי נזיר דרחמנא אמר (במדבר ו, ד) מחרצנים ועד זג לא יאכל ותנן מערבין לנזיר ביין אמר מר זוטרא שאני התם דאמר קרא נזרו שלו יהא

רב אשי אמר (במדבר ו, ה) קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו גידולו קדוש ואין דבר אחר קדוש מידי ואין דבר אחר כתיב אלא מחוורתא כדמר זוטרא

והרי חדש דרחמנא אמר (ויקרא כג, יד) לחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה ותנן קוצר לשחת ומאכיל לבהמה

אמר רב שמעיה שאני התם דאמר קרא קצירכם קצירכם שלכם יהא ואידך קצירכם דכל ישראל משמע

והרי שרצים דרחמנא אמר (ויקרא יא, מא) שקץ הוא לא יאכל ותנן ציידי חיה ועופות ודגים שנזדמנו להם מינין טמאין מותרין למוכרן לנכרים שאני התם דאמר קרא לכם שלכם יהא

אי הכי אפי' לכתחלה נמי שאני הכא דאמר קרא יהיו בהוייתן יהו

ולחזקיה למה לי למיכתב לא יאכל ומייתי לכם למישרייה לא לכתוב רחמנא לא יאכל ולא בעי לכם אמר לך חזקיה טעמא דידי נמי מהכא

והרי חמץ דרחמנא אמר לא יאכל חמץ ותניא ר' יוסי הגלילי אומר תמה על עצמך היאך חמץ אסור בהנאה כל שבעה שאני התם דאמר קרא (שמות יג, ז) ולא יראה לך שאור שלך יהא

ורבנן שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה ואידך תרי לך כתיבי

ואידך חד בנכרי שכיבשתו וחד בנכרי שלא כיבשתו ואידך תלתא לך כתיבי ואידך חד בשאור וחד בחמץ וצריכי

לימא כתנאי (ויקרא ז, כד) יעשה לכל מלאכה מה ת"ל לכל מלאכה שיכול למלאכת גבוה יהא מותר למלאכת הדיוט יהא אסור תלמוד לומר לכל מלאכה דברי רבי יוסי הגלילי

רבי עקיבא אומר שיכול למלאכת הדיוט יהא טהור למלאכת גבוה יהא טמא תלמוד לומר לכל מלאכה

ורבי יוסי הגלילי לטומאה ולטהרה לא איצטריך קרא כי איצטריך קרא לאיסור ולהיתר ורבי עקיבא איסור והיתר לא צריך קרא כי איצטריך קרא לטומאה ולטהרה

for the public. R. Judah said: It is to exclude what is planted for the public. What is the reason of the first Tanna? Because it is written, ‘and ye shall have planted;’ [this] implies [a law] to the individual, but it does not imply [a law] for the public;1 [therefore] the Merciful One wrote, ‘unto you’, to include what is planted for the public. While R. Judah [argues]: ‘and ye shall have planted’ implies [a law] both to the public and to the individual, and ‘unto you’ [too] implies both for the public and for the individual: thus it is an extension after an extension, and an extension after an extension has no [other significance] save to limit.2 But there is terumah, of which the Merciful One saith, There shall no common man3 eat of the holy thing:4 yet we learned: An ‘erub may be made for a nazirite with wine, and for a [lay] Israelite with terumah?5 — Said R. Papa: There it is different, because Scripture saith, your heave-offering:6 it shall be yours. And the other?;7 It means, ‘your heave-offering,’ [viz..] that of all Israel.8 But what of a nazirite, though the Merciful One saith, from the kernels even to the husk, he shall not eat,9 yet we learned: An erub may be made for a nazirite with wine? — Said Mar Zutra, There it is different, because Scripture saith, [All the days of] his naziriteship:9 it shall be his.10 R. Ashi said: He shall be holy, he shall let the locks of the hair of his head grow long:11 his [hair] growth is holy,12 but nothing else is holy. Is then ‘and nothing else’ written? 13 But it is clearly as Mar Zutra [stated]. But what of hadash,14 where the Merciful One saith, And ye shall eat neither bread, nor parched corn, nor fresh ears, until this selfsame day;15 yet we learned: He may cut [the corn] for fodder and feed his cattle?16 — Said R. Shemaiah, There it is different, because Scripture saith, [ye shall bring the sheaf of the firstfruits of] your harvest.’17 [implying,] it shall be yours18 And the other?19 — Your harvest’ implies that of all Israel. But what of creeping things, where the Merciful One saith, It is a detestable thing; it shall not be eaten;20 yet we learned: Hunters of beasts, birds, and fish, who chance upon unclean species, are permitted to sell them to Gentiles?-There it is different, because Scripture saith, [they are a detestable thing] unto you:21 it shall be yours. If so, [it should be permitted] at the very outset too?22 — Here it is different, because Scripture saith, and they shall be [a detestable thing]:23 [meaning.] they shall be in their [forbidden] state. Now according to Hezekiah, for what purpose is ‘shall not be eaten’ written-so that ‘unto you’ is adduced to teach that it is permitted; let the Merciful One not write ‘shall not be eaten,’ so that ‘unto you’ will be unnecessary? — Hezekiah can answer you: My opinion24 is indeed [deduced] from this.25 But what of leaven, though the Merciful One saith, there shall no leavened bread be eaten,26 yet it was taught. R. Jose the Galilean said: Wonder at yourself! how can leaven be prohibited for [general] use the whole seven [days]? — There it is different, because Scripture saith, neither shall there be leaven seen unto thee:27 [this implies,] it shall be thine.And the Rabbis?28 — Thine own thou must not see, but thou mayest see that belonging to others and to the Most High. And the other?29 ‘unto thee’ is written twice.30 And the other? — One refers to a heathen whom you have conquered, and the other refers to a heathen whom you have not conquered.31 And the other?32 — ‘Unto thee’ is written three times.33 And the other? — One refers to leaven [se'or], and one refers to leavened bread [hamez]. and they are [both] necessary.34 Shall we say that it35 is dependent on Tannaim? [And the fat of that which dieth of itself, and the fat of that which is torn of beasts.] may be used for all service [: but ye shall in no wise eat of it].36 Why is ‘for all service’ stated? For I might think, for the service of the Most High let it be permitted, but for secular service let it be forbidden;37 therefore it is stated, ‘for all service’: this is the view of R. Jose the Galilean. R. Akiba said: For I might think, for secular service let it be clean, [but] for service of the Most High let it be unclean;38 therefore it is stated, ‘for all service’. Now R. Jose the Galilean [holds] that in respect of uncleanness and cleanness a verse is not required, a verse being required only in respect of what is forbidden and what is permitted. While R. Akiba [maintains]: [in respect of] what is forbidden and what is permitted no verse is required, a verse being required only in respect of uncleanness and cleanness. in general. leavened bread (hamez) which is not so strong, is permitted. And if leavened bread (hamez) were written, I would say that that is forbidden because it is fit to be eaten, but not so leaven (se'or). which cannot be eaten. — Bez. 7b.