Pesachim — Daf 102a

מאן תנא עקירות

רבי יהודה דתניא חברים שהיו מסובין ועקרו רגליהם לילך לבית הכנסת או לבית המדרש כשהן יוצאין אין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין אין טעונין ברכה לכתחלה אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בזמן שהניחו. שם מקצת חברים אבל לא הניחו שם מקצת חברים כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין טעונין ברכה לכתחלה

אלא טעמא דבדברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן דכשהן יוצאין אין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין אין טעונין ברכה לכתחלה אבל דברים שאין טעונין ברכה לאחריהן במקומן אפילו לרבנן כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין טעונין ברכה לכתחילה

לימא תיהוי תיובתא דר' יוחנן ולאו מי אותביניה חדא זימנא נימא מהא נמי תיהוי תיובתא

אמר לך ר' יוחנן הוא הדין דאפילו דברים שאין טעונין ברכה לאחריהם במקומן נמי אין צריכין לברך והא דקתני עקרו רגליהן להודיעך כחו דר' יהודה

דאפילו דברים שטעונין ברכה לאחריהן במקומן טעמא דהניחו מקצת חברים אבל לא הניחו מקצת חברים כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין טעונין ברכה לכתחלה

תניא כוותיה דרב חסדא חברים שהיו מסובין לשתות יין ועקרו רגליהן וחזרו אין צריכין לברך

תנו רבנן בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום מביאין לו כוס של יין ואומר עליו קדושת היום ושני אומר עליו ברכת המזון דברי רבי יהודה ר' יוסי אומר אוכל והולך עד שתחשך

Which Tanna [rules thus on precipitate] rising? R. Judah. For it was taught: If companions were reclining, and they [precipitately] arose to go to the synagogue or to the Beth Hamidrash, when they go out they do not need a blessing beforehand, and when they return they do not need a blessing at the beginning. Said R. Judah: When is that said? When they left some of their companions behind. But if they did not leave some of their companions behind, when they go out they need a blessing beforehand, and when they return they need a blessing at the beginning. Then [make an opposite deduction]: it is only because they are things which need a blessing in the same place that when they go out they do not need a blessing beforehand and when they return they do not need a blessing at the beginning. But for things which do not need a blessing in the same place, even on the view of the Rabbis, when they go out they need a blessing beforehand and when they return they need a blessing at the beginning: shall we say that this is a refutation of R. Johanan[‘s ruling]?1 — But have we not [already] refuted him once? Shall we [then] say that from this too there is a refutation?-[No:] R. Johanan can answer you: The same law holds good that even for things which do not require a blessing after them in the same place it is unnecessary to recite a blessing [afresh], but as to why he teaches, ‘They [precipitately] arose,’ that is to inform you the extent2 of R. Judah[‘s view], [viz.,] that even for things which require a blessing after them in the same place, it is only because they left some companions behind [that these additional blessings are not recited]; but if they did not leave some companions behind, when they go out they need a blessing beforehand, and when they return they need a blessing at the beginning. It was taught in accordance with R. Hisda: If companions were reclining to drink wine and they arose [departed] and returned, they need not recite a blessing [anew]. 3 Our Rabbis taught: If members of a company were reclining when the day became holy upon them,4 a cup of wine is brought to one of them and he recites over it the sanctity of the day [i.e., kiddush], and a second [cup is brought] over which he recites the Grace after meals:5 these are the words of R. Judah. R. Jose said: he goes on eating until nightfall.6 deleted, the reference being to bread or the five pieces of grain. the kiddush and then Grace. Hence if he wishes to eat more after Grace, he must begin a new meal.