Niddah — Daf 42a

וכי תימא דילמא אשתייר אי הכי חיישינן שמא נשתייר מבעי ליה

אלא לרבא נמי שהטבילוה במטה ולא קשיא כאן במתהפכת כאן בשאינה מתהפכת

ורבא אקרא קאי והכי קאמר כי כתב רחמנא ורחצו במים וטמאו עד הערב בשאינה מתהפכת אבל במתהפכת כל שלשה ימים אסורה לאכול בתרומה שאי אפשר לה שלא תפלוט

בעא מיניה רב שמואל בר ביסנא מאביי פולטת שכבת זרע רואה הויא או נוגעת הויא

נפקא מינה לסתור ולטמא במשהו ולטמא בפנים כבחוץ

מה נפשך אי שמיע ליה מתניתין לרבנן רואה הויא ולר' שמעון נוגעת הויא

ואי לא שמיע ליה מתניתין מסתברא נוגעת הויא

לעולם שמיע ליה מתניתין ואליבא דרבנן לא קמיבעיא ליה כי קא מיבעיא ליה אליבא דר"ש

ולטמא בפנים כבחוץ לא קמיבעיא ליה כי קמיבעיא ליה לסתור ולטמא בכל שהוא מאי

כי קאמר רבי שמעון דיה כבועלה הני מילי לטמויי בפנים כבחוץ אבל לסתור ולטמא בכל שהוא רואה הויא או דילמא לא שנא

איכא דאמרי לעולם לא שמיע ליה מתניתא והכי קמיבעיא ליה מדאחמיר רחמנא אבעלי קריין בסיני רואה הויא

או דילמא לא גמרינן מסיני דחדוש הוא דהא זבין ומצורעים דחמירי ולא אחמיר בהו רחמנא

א"ל רואה הויא אתא שייליה לרבא א"ל רואה הויא אתא לקמיה דרב יוסף א"ל רואה הויא הדר אתא לקמיה דאביי א"ל כולכו ברוקא חדא תפיתו

אמר ליה שפיר אמרי לך עד כאן לא קאמר ר"ש דיה כבועלה אלא לטמא בפנים כבחוץ אבל לסתור ולטמא בכל שהוא רואה הויא

ת"ר הנדה והזבה והשומרת יום כנגד יום והיולדת כולן מטמאות בפנים כבחוץ

בשלמא כולהו לחיי אלא יולדת אי בימי נדה נדה אי בימי זיבה זיבה

לא צריכא שירדה לטבול מטומאה לטהרה

וכי הא דאמר רבי זירא א"ר חייא בר אשי אמר רב יולדת שירדה לטבול מטומאה לטהרה ונעקר ממנה דם בירידה טמאה בעלייה טהורה

א"ל רבי ירמיה לר' זירא בירידה אמאי טמאה טומאה בלועה היא א"ל זיל שייליה לרבי אבין דאסברית ניהליה וכרכיש לי ברישיה בי מדרשא

אזל שייליה א"ל עשאוה כנבלת עוף טהור שמטמאה בגדים בבית הבליעה מי דמי

R. Samuel b. Bisna enquired of Abaye: 'Is a woman ejecting semen  regarded as observing a discharge or as coming in contact with one?  The practical issue  is the question of rendering  any previous counting  void,  and of conveying uncleanness by means of the smallest quantity  and of conveying uncleanness internally as well as externally'.  But what is the question?  If he  heard of the Baraithas [he should have known that] according to the Rabbis she is regarded as observing a discharge while according to R. Simeon she is regarded as coming in contact with one; and if he  did not hear of the Baraitha,  is it not logical that  she should be regarded as coming in contact with one?  — Indeed he may well have heard of the Baraitha and, as far as the Rabbis are concerned, he had no question at all;  what he did ask concerned only the view of R. Simeon. Furthermore, he had no question  as to whether uncleanness is conveyed internally as externally;  what he did ask was whether any previous counting is rendered void and whether uncleanness is conveyed by means of the smallest quantity. When [he asked in effect] R. Simeon ruled that 'it is enough that she be subject to the same stringency of uncleanness as the man who had intercourse with her' he meant it only in respect of conveying uncleanness internally as externally  but as regards rendering any previous counting void and conveying uncleanness by means of the smallest quantity she is regarded as one observing a discharge, or is it possible that  there is no difference?  There are others who read: Indeed he  may never have heard of the Baraitha,  but  it is this that he asked in effect: Since the All Merciful has considered it proper to impose a restriction  at Sinai on those who emitted semen,  she must be regarded as one who observed a discharge, or is it possible that no inference may be drawn from Sinai, since it was placed under an anomalous law, seeing that zabs and lepers who are elsewhere subject to major restrictions were not subjected by the All Merciful to that restriction?  — The other  replied: She is regarded as one who has observed a discharge. He  then came to Raba  and put the question to him. The latter replied: She is regarded as one who observed a discharge. He thereupon came to R. Joseph who also told him: She is regarded as one who observed a discharge. He  then returned to Abaye and said to him: 'You all spit the same thing',  'We', the other replied, 'only gave you the right answer. For when R. Simeon ruled that "it is enough that she be subject to the same stringency of uncleanness as the man who had intercourse with her" it was only in respect of conveying uncleanness internally as externally,  but in respect of rendering any previous counting void and in respect of conveying uncleanness by means of the smallest quantity she is regarded as one who observed a discharge. Our Rabbis taught: A menstruant,  a zabah,  one who awaits a day for a day  and a woman after childbirth  contract uncleanness internally  as well as externally. Now, the enumeration of three of these cases  may well be justified, but how is one to explain the mention of the woman after childbirth? If the birth  occurred during her menstruation period she is a menstruant,  and if it occurred during her zibah period she is a zabah?  — The mention  was necessary only in the case of one who went down  to perform ritual immersion in order to pass out thereby from the period of uncleanness to that of cleanness;  and this  is in agreement with a ruling given by R. Zera citing R. Hiyya b. Ashi who had it from Rab: If a woman after childbirth went down  to perform ritual immersion in order to pass out thereby from her period of uncleanness to that of cleanness,  and some blood was detached from her body,  while she was going down,  she is unclean,  but if it occurred while she was going up, she is clean.  Said R. Jeremiah to R. Zera: Why should she be unclean if this occurred 'while she was going down'? Is not the blood merely an absorbed uncleanness?  — Go, the other replied, and ask it of R. Abin to whom I have explained the point at the schoolhouse and who nodded to me with his head.  He went and asked him [the question], and the latter replied: This was treated like the carcass of a clean bird which  conveys uncleanness to garments  while it is still passing through the oesophagus.  But are the two cases at all similar