Nazir — Daf 37b

יליף מגיעולי עובדי כוכבים דאמר רחמנא (במדבר לא, כג) כל דבר אשר יבא באש למימרא דאסירי גיעולי עובדי כוכבים לאו טעמא בעלמא הוא ואסור הכא נמי לא שנא

ולרבנן נמי תיפוק להו מגיעולי עובדי כוכבים אמר ליה התם חידוש הוא דהא בכל התורה כולה נותן טעם לפגם מותר

וגבי גיעולי עובדי כוכבים אסור

ולר"ע נמי הא חידוש הוא אמר רב הונא בר חייא לא אסרה תורה אלא לקדירה בת יומא דלאו נותן טעם לפגם הוא

ורבנן קדירה בת יומא נמי אי אפשר דלא פגמה פורתא

אמר ליה רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי מדרבנן נשמע לרבי עקיבא לאו אמרי רבנן האי משרת ליתן טעם כעיקר ומכאן אתה דן לכל איסורין שבתורה לרבי עקיבא נמי דקא מוקים ליה להאי משרת להיתר מצטרף לאיסור לימא מכאן אתה דן לכל איסורין שבתורה

א"ל משום דהוי נזיר וחטאת ב' כתובין הבאין כאחד וכל ב' כתובין הבאין כאחד אין מלמדין נזיר הא דאמרן חטאת מאי היא

דתניא (ויקרא ו, כ) כל אשר יגע בבשרה יקדש יכול אפי' שלא בלע ת"ל בבשרה עד שיבלע בבשרה

יקדש להיות כמוה שאם פסולה היא יפסל ואם כשרה תאכל כחמור שבה

ורבנן צריכי דאי כתב רחמנא גבי חטאת ה"א נזיר לא אתי מינה משום דנזיר מקדשים לא ילפינן

ואי כתב רחמנא גבי נזיר הוה אמינא מנזיר לא ילפינן משום דחמיר איסוריה דאפי' חרצן אסיר ליה הלכך לא אתיא מיניה

ור"ע אמר לך למאי צריכי בשלמא אי כתב רחמנא חטאת לא גמר נזיר מינה דחולין מקדשים לא גמרינן אלא לכתוב רחמנא בנזיר ותיתי חטאת מיניה דהא כל איסורין שבתורה קא גמרי מנזיר

ורבנן אמרי לך חטאת להיתר מצטרף לאיסור וחולין מקדשים לא גמרינן

ומשרת ליתן טעם כעיקר מכאן אתה דן לכל איסורין שבתורה

ור' עקיבא תרוייהו להיתר מצטרף לאיסור והוו להו שני כתובין הבאין כאחד וכל שני כתובין הבאים כאחד אין מלמדין

א"ל רב אשי לרב כהנא אלא הא דתניא (במדבר ו, ד) מכל אשר יעשה מגפן היין לימד על איסורי נזיר שהן מצטרפין זה עם זה לר"ע השתא י"ל היתר מצטרף לאיסור איסור לאיסור מבעיא

א"ל היתר לאיסור בבת אחת איסור לאיסור אפילו בזה אחר זה

ור"ש

Then why should not the Rabbis also infer this rule from the scalding of a Gentile's vessels? — [Rab Ashi] replied: There [too] the prohibition is anomalous for everywhere else in the Torah whatever imparts a worsened flavour is permitted,  whereas in the case of the scalding of a Gentile's vessels a worsened [flavour]  is forbidden. Must not R. Akiba agree that this case is anomalous?  — R. Huna b. Hiyya replied: According to R. Akiba, the Torah only forbade utensils that had been used [by a gentile] on the same day, in which case the flavour is not detrimental.  And the Rabbis? — They considered that even with a pot that had been used on the same day it was impossible for the flavour not to be slightly detrimental. R. Aha, the son of R. Iwia, said to R. Ashi: The Rabbis' opinion should throw a certain light on the views of R. Akiba. For the Rabbis say that [the phrase] 'whatever is soaked in' has as its object to indicate that the taste is equivalent to the substance itself, and [further] that a rule may be derived from this applicable to all prohibitions of the Torah. And so, ought not R. Akiba also, who interprets this same [phrase] 'whatever is soaked in' as implying that what is permitted combines with what is forbidden, infer [further] from it a rule applicable to all prohibitions of the Torah?  [R. Ashi] replied: [He does not do so] because the nazirite and the sin-offering  are dealt with in two verses [of Scripture] from which the same inference  is possible, and whenever there are two verses from which the same inference is possible no other cases may be inferred. The nazirite [passage] is the one just explained.  What is [the inference from] sin-offering? It has been taught: [The verse] Whatsoever [food] shall touch the flesh thereof  shall be holy  might be taken to imply that [it becomes holy] even if none [of the sin-offering] is absorbed by it.  Scripture [however] says the flesh thereof, [this indicates that it becomes sacred] only when It absorbs from its flesh;  'it [then] shall be holy', [that is, have the same degree of sanctity] as [the sin-offering] itself.  If the latter is ritually unfit [to be eaten]  the other becomes unfit also, whilst if it is still permitted, the other is also permitted, only under the same conditions of stringency [as the sin-offering]. What can the Rabbis [say to this argument]?  — They will contend that both verses are necessary.  For if the All-Merciful had inscribed only the verse relating to the sin-offering it would have been said that we have no right to infer from it the case of the nazirite, for we could not infer anything about the nazirite from [regulations applying to] sacrificial meats.  Again, had the All-Merciful inscribed only the verse relating to the nazirite, It could have been argued that no rule can be derived from the nazirite, since the prohibitions in his case are very severe indeed for he is forbidden even the skin of the grape. On this ground we should have been able to infer nothing. [Thus both verses are necessary.] What is R. Akiba's reply [to this argument]? — He will reply that both verses are certainly not necessary. Granted that had the All-Merciful inscribed only the verse relating to the sin-offering, we could not have deduced the case of the nazirite because what is profane cannot be inferred from [regulations applying] to sacrificial meats,  yet the All-Merciful could have inscribed only the verse relating to the nazirite, and the case of the sin-offering could have been deduced from this, since [in any case] all other prohibitions of the Torah are inferred from the nazirite prohibition.  And the Rabbis? — They [can] reply that while the [verse relating to] sin-offering [tells us] that permitted and forbidden foods combine, we cannot infer from [regulations applying to] sacrificial meats any rule concerning profane food,  [whereas] when the phrase 'whatever is soaked in' tells us that the taste is equivalent to the substance itself, a rule is inferred from this applicable to all prohibitions of the Torah. And R. Akiba? — He considers that both verses are intended to tell us that what is permitted combines with what is forbidden, so that these are two verses from which the same inference can be made, and when two verses occur from which the same inference can be made, no other cases may be inferred. R. Ashi said to R. Kahana: How are we to explain the following, where it is taught: '[The verse] Nothing that is made of the grape-vine, from the pressed grapes even to the grape-stone,  teaches that the things forbidden to a nazirite can combine together'?  For seeing that it is possible, according to R. Akiba, for what is permitted to combine with what is forbidden, need we be told that the same is true of two species of forbidden substances? — [R. Kahana] replied: What is permitted [combines with] what is forbidden only [if they are eaten] together, whereas two species of forbidden substances combine even [if eaten] consecutively. Now R. Simeon