Nazir — Daf 36b

לאו משום דהיתר מצטרף לאיסור אמר ליה לא מאי כזית דאיכא כזית בכדי אכילת פרס

ואכילת פרס דאורייתא היא א"ל אין אי הכי אמאי פליגי רבנן עליה דרבי אלעזר בכותח הבבלי

א"ל הנח לכותח הבבלי דליכא כזית בכדי אכילת פרס אי דקא שריף ליה מישרף בטלה דעתו אצל כל אדם אי מישטר קא שטר לא משכחת כזית בכדי אכילת פרס

איתיביה שתי מדוכות אחת של תרומה ואחת של חולין ולפניו שתי קדירות אחת של תרומה ואחת של חולין ונפלו אלו לתוך אלו שתיהן מותרות שאני אומר חולין לתוך חולין נפלו ותרומה לתוך תרומה נפלה

ואי סלקא דעתך כזית בכדי אכילת פרס דאורייתא אמאי אמרינן שאני אומר

אלא מאי היתר מצטרף לאיסור אמאי אמרי' שאני אומר אלא הנח לתרומת תבלין דרבנן היא

איתיביה שתי קופות אחת של תרומה ואחת של חולין ולפניהן שתי סאין אחת של חולין ואחת של תרומה ונפלו אלו לתוך אלו שניהן מותרין שאני אומר חולין לתוך חולין נפלו תרומה לתוך תרומה נפלה

ואי ס"ד כזית בכדי אכילת פרס אסור אמאי אמרינן שאני אומר

He [Abaye] raised objection against [R. Dimi's ruling from the following passage]. [It has been taught:] If two [spice] mortars, one containing terumah and the other hullin stood near two pots, one containing terumah and the other hullin, and [the contents of] the first pair fell into the other pair,  both [dishes] may be eaten,  for we assume that hullin fell into hullin and terumah into terumah. Now if it is a fact that the consumption of an olive's bulk within the time taken to eat a peras is [prohibited by] the Torah, why do we make this assumption?  — But if, [granting your view, replied R. Dimi] permitted and forbidden foods combine, how again could the assumption be justified?  The fact is that no argument can be based on the terumah of spices, [for its sanctity is the result] of a rabbinic enactment. He [Abaye] raised a [further] objection. [It has been taught:] If two baskets, one containing terumah and the other hullin stood near two vessels,  one of terumah and the other of hullin and the former pair were tipped into the latter, both are permitted, for we assume that hullin fell into hullin and terumah into terumah.  Now if it is a fact that an olive's bulk consumed within the time taken to eat a peras is [prohibited by] the Torah, how can we make such an assumption?