Moed Katan — Daf 9b

כאן במצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים

הדר יתבי וקא מבעי להו כתיב (משלי ג, טו) יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה הא חפצי שמים ישוו בה וכתיב (משלי ח, יא) כל חפצים לא ישוו בה דאפילו חפצי שמים לא ישוו בה

כאן במצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים כאן במצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים

אמרו ליה מאי בעית הכא אמר להו דאמר לי אבא זיל גבייהו דליברכוך אמרו ליה יהא רעוא דתזרע ולא תחצד תעייל ולא תיפוק תיפוק ולא תעייל ליחרוב ביתך וליתוב אושפיזך לבלבל פתורך ולא תחזי שתא חדתא

כי אתא לגבי אבוה א"ל לא מבעיא דברוכי לא בירכן אבל צעורי צעורן א"ל מאי אמרו לך הכי והכי אמרו לי א"ל הנך כולהו ברכתא נינהו תזרע ולא תחצד תוליד בנים ולא ימותו תעייל ולא תיפוק תעייל כלתא ולא לימותו בנך דליפקון תיפוק ולא תעייל תוליד בנתא ולא ימותו גוברייהו וליהדרו לותיך

ליחרוב ביתך וליתוב אושפיזך דהאי עלמא אושפיזך וההיא עלמא ביתא דכתיב (תהלים מט, יב) קרבם בתימו לעולם אל תקרי קרבם אלא קברם

לבלבל פתורך בבני ובנתא ולא תיחזי שתא חדתא דלא תמות אנתך ולא תנסב אינתתא אחריתי

ר' שמעון בן חלפתא אפטר מיניה דרב א"ל (אבוה) זיל לגביה דליברכך א"ל יהא רעוא דלא תבייש ולא תתבייש אתא גבי אבוה א"ל מאי אמר לך א"ל מילין בעלמא הוא דאמר לי

א"ל ברכך ברכתא דברכן קודשא בריך הוא לישראל ותנא בה דכתיב (יואל ב, כו) ואכלתם אכול ושבוע והללתם וגו' ולא יבושו עמי לעולם וידעתם כי בקרב ישראל אני וגו' ולא יבושו עמי לעולם:

ועושה אשה תכשיטיה: ת"ר אלו הן תכשיטי נשים כוחלת ופוקסת ומעבירה (סרק) על פניה ואיכא דאמרי מעברת סרק על פניה של מטה

דביתהו דרב חסדא מקשטא באנפי כלתה יתיב רב הונא בר חיננא קמיה דרב חסדא ויתיב וקאמר לא שנו אלא ילדה אבל זקנה לא

א"ל האלהים אפילו אמך ואפילו אימא דאימך ואפילו עומדת על קברה דאמרי אינשי בת שיתין כבת שית לקל טבלא רהטא:

ר' יהודה אומר לא תסוד: תניא רבי יהודה אומר אשה לא תסוד מפני שניוול הוא לה ומודה ר' יהודה בסיד שיכולה לקפלו במועד שטופלתו במועד שאע"פ שמצירה היא עכשיו שמחה היא לאחר זמן

ומי אית ליה לרבי יהודה האי סברא והתנן

רבי יהודה אומר נפרעין מהן מפני שמצר אמרו לו אע"פ שמצר עכשיו שמח הוא לאחר זמן

אמר רב נחמן בר יצחק הנח להלכות מועד דכולהו מצר עכשיו ושמח לאחר זמן נינהו

רבינא אמר כותי לענין פרעון לעולם מצר

אמר רב יהודה בנות ישראל שהגיעו לפירקן ולא הגיעו לשנים עניות טופלות אותן בסיד עשירות טופלות אותן בסולת בנות מלכים בשמן המור שנאמר (אסתר ב, יב) ששה חדשים בשמן המור

מאי שמן המור רב הונא בר חייא אמר סטכת רב ירמיה בר אמי אמר שמן זית שלא הביא שליש

תניא רבי יהודה אומר אנפיקינון שמן זית שלא הביא שליש ולמה סכין אותו שמשיר את השער ומעדן את הבשר

רב ביבי הוה ליה ברתא טפלה אבר אבר שקל בה ד' מאה זוזי הוה ההוא כותי בשבבותיה דה"ל ברתא טפלה בחד זמנא ומתה אמר קטלא ביבי לברתי אמר רב נחמן רב ביבי דשתי שיכרא בעיין בנתיה טפלא אנן דלא שתינן שיכרא לא בעיין בנתין טפלא:

the latter where the obligation cannot be discharged through another person.1 Again they were sitting and enquiring [into the following]: It is written: She [Wisdom]2 is more precious than rubies; and all the things thou canst desire are not to be compared unto her’,3 [which implies] that heaven's demands [of you] are comparable to Her,4 Again it is written: And all things desirable are not to be compared unto Her,5 [which means] that even things that are of Heaven's desire are not comparable to Her?6 The former text applies where the duty can be discharged through others, the latter — where the Duty cannot be discharged through others. Then [turning to him] they said: ‘What is your business here?7 He replied: ‘Father told me, "Go along with them that they may bless you".8 Said they to him: ‘May it be [Heaven's] pleasure that you sow and mow not; that what you bring in go not out; that what goes out you bring not in; that your house be desolate and your inn be inhabited; that your board be disturbed and you behold not a new year’. ‘When he came home to his father, he said to him: ‘So far were they from blessing me that they [even] distressed me sorely7 . His father asked him: ‘What did they say to you?’ — They said thus and thus. Said the father to him: ‘Those are all blessings. That "you sow and mow not [means], that you beget children and they do not die. That "what you bring in go not out" [means], that you bring home daughters-in-law and your sons do not die, so that their wives need not leave again. "What goes out you bring not in" [means], that you give your daughters [in marriage] and their husbands do not die so that your daughters need not come back. "That your house be desolate and your inn be inhabited" [means], that this world is your inn and the other world7 is a home, as it is written, Their grave is their house for ever;8 reading not "their inward thought" [Kirbam] but "their grave (Kibram] is their house for ever, and their dwelling places be for generations."8 "That your board be disturbed" [that is]; by sons and daughters and "that you behold not a new year [means] that your wife do not die and you have not to take you a new wife’.9 R. Simeon b. Halafta took his leave from Rabbi.10 Said Rabbi to his son: ‘Go along with him that he may bless you’ — Said [the parting Rabbi] to him: ‘May it be [Heaven's] pleasure that you be not put to shame nor feel ashamed yourself’.11 When he came to his father, he asked him: ‘What did he say to you?’ — He replied: ‘He made some commonplace remark12 to me — Said [Rabbi] to his son: ‘He blessed you with the blessing with which the Holy One [blessed be He] blessed Israel twice over; for it is written: And ye shall eat in plenty and be satisfied and shall praise the name of the Lord your God . . . And My people shall never be ashamed. And ye shall know that I am in the midst of Israel, and that I am the Lord your God, and there is none else; and My people shall never be ashamed.13 AND A WOMAN MAY MAKE HER TOILET DURING THE FESTIVAL [WEEK]. Our Rabbis taught: These are [permitted in] woman's adornment. She [plaits her hair]14 treats her [eyes] with kohl; fixes a parting,15 [trims her hair and nails14 and] puts rouge on her face; some say she may use a razor for her privy parts. R. Hisda's wife made her toilet in front of her daughter-in-law.16 R. Hina b. Hinena sat before R. Hisda;17 as he sat he said that the instances [mentioned in the Mishnah] applied only to a young woman, but not to an elderly woman. Said R. Hisda to him: God! even to your mother, even to your mother's mother, yea even if she be standing at the [brink of the]18 grave, as the saying goes: ‘At sixty as at six; the sound of a timbrel makes her nimble’. 19 R. JUDAH SAYS SHE SHOULD NOT USE LIME. It is taught: R. Judah says, a woman should not use lime, as it is a disfigurement to her. R. Judah concedes, however, that [if it is] a lime [preparation] that can be peeled off during the festival week she may apply it during the festival week, because, although it is irksome to her at the moment, It is a pleasure to her afterwards. But does R. Judah hold this view? Surely we learned [elsewhere]: ‘R. Judah said, Debts may be recovered [from pagan creditors during their festivals] as it is irksome to them’. They said to him, Although it is irksome [for them] at the moment, they feel pleased afterwards?20 — Said R. Nahman b. Isaac, Do not cite the rules for the festival week, as they all derive from the principle ‘that though [the task] is irksome for the moment, it gives satisfaction afterwards’.21 Rabina remarked that [the recovery of debts is allowed because] to a pagan the payment of a debt is always irksome. Rab Judah [reporting Rab]22 said: The daughters of Israel, who attain puberty before the [normal] age,23 if they are poor, put on a cosmetic preparation made of lime; richer girls put on fine-flower,24 and the wealthy25 girls put on oil of myrrh, as it is said: ‘Six mouths with the oil of myrrh’.26 What is this ‘oil of myrrh’? — Said R. Huna b. Hiyya, [It is what is called] stacte.27 R. Jeremiah b. Ammi28 said, It is oil obtained from olives that have reached but a third of their [normal] growth. It is taught: ‘R. Judah says omphacinon29 is an oil made of [unripe] olives that have reached but a third of their [normal] growth’ — And why do they put it on? Because it is a depilatory and softens the flesh [skin].30 R. Bebai had a dark-skinned31 daughter; he applied to her that unguent one limb at a time and this brought her a husband with four hundred zuzim.32 There was a pagan neighbour of his who had a daughter, and he applied it all over her at once [and] she died; [whereupon] he said, Bebai killed my daughter. Said R. Nahman: ‘R. Bebai drinks beer, therefore his daughters needed unguents; [but as] we do not drink beer, our daughters need no unguents’. 33 be it great or small, do it promptly, as delay may rob you of your chance of doing it, or you may be too late to do anything at all. calls of duty and religion, are comparable to it. Cur. edd., ‘that you shame not (others) nor feel ashamed’ does not accord with the quotation.