Moed Katan — Daf 26b

ובאיחוי אלכסנדרי

ת"ר הקורע מתוך השלל מתוך המלל מתוך הלקט מתוך הסולמות לא יצא מתוך האיחוי יצא אמר רב חסדא ובאיחוי אלכסנדרי

ת"ר רשאי להופכו למטה ולאחותו ר' שמעון בן אלעזר אוסר לאחותו וכשם שהמוכר אסור לאחותו כך הלוקח אסור לאחותו ולפיכך מוכר צריך להודיעו ללוקח

ת"ר תחילת קריעה טפח ותוספת שלש אצבעות דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר תחילת קריעה שלש אצבעות ותוספת כל שהו

אמר עולא הלכה כרבי מאיר בקריעה והלכה כרבי יהודה בתוספת תניא נמי הכי רבי יוסי אומר תחילת קריעה טפח ותוספת כל שהו

ת"ר אמרו לו מת אביו וקרע מת בנו והוסיף תחתון מתאחה עליון אינו מתאחה

מת בנו וקרע מת אביו והוסיף עליון מתאחה תחתון אינו מתאחה

מת אביו מת אמו מת אחיו מתה אחותו קורע קרע אחד לכולן רבי יהודה בן בתירה אומר על כולן קרע אחד על אביו ואמו קרע אחד לפי שאין מוסיפין על קרע אביו ואמו

מאי טעמא אמר רב נחמן בר יצחק לפי שאינן בתוספת

אמר שמואל הלכה כרבי יהודה בן בתירה ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל אבילות לחוד קריעה לחוד

עד היכן קורע עד טיבורו ויש אומרים עד לבו אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר (יואל ב, יג) וקרעו לבבכם ואל בגדיכם

הגיע לטיבורו מרחיק שלש אצבעות וקורע נתמלא מלפניו מחזירו לאחוריו נתמלא מלמעלה הופכו מלמטה והקורע מלמטה ומן הצדדין לא יצא אלא שכהן גדול פורם מלמטה

פליגו בה רב מתנה ומר עוקבא ותרוייהו משמיה דאבוה דשמואל ולוי חד אמר כל שבעה קורע לאחר שבעה מוסיף וחד אמר כל שלשים קורע לאחר שלשים מוסיף

מתקיף לה רבי זירא מאן דאמר כל שבעה קורע אמאי דלא ניתן לשוללו אלא הא דאמר מר האשה שוללתו לאלתר ה"נ

התם משום כבוד אשה הוא

מאן דאמר כל שלשים קורע אמאי דלא ניתן לאחותו אלא לאביו ולאמו דלא ניתן לאחותו לעולם ה"נ

התם משום כבוד אביו ואמו הוא

ת"ר היוצא בבגד קרוע לפני המת הרי זה גוזל את המתים ואת החיים

רשב"ג אומר האומר לחבירו השאילני חלוקך ואלך ואבקר את אבא שהוא חולה והלך ומצאו שמת קורע ומאחו וכשיבא לביתו מחזיר לו חלוקו ונותן לו דמי קרעו ואם לא הודיעו הרי זה לא יגע בו

ת"ר חולה שמת לו מת אין מודיעין אותו שמת שמא תטרף דעתו עליו ואין מקרעין בפניו ומשתקין את הנשים מפניו

ומקרעין לקטן מפני עגמת נפש וקורעין על חמיו ועל חמותו מפני כבוד אשתו

ואמר רב פפא תנא באבל רבתי אבל לא יניח תינוק בתוך חיקו מפני שמביאו לידי שחוק ונמצא מתגנה על הבריות:

ואין מברין על מטות זקופות: ת"ר ההולך לבית האבל אם היה לבו גס בו יברוהו על מטות כפויות ואם לאו יברוהו על מטות זקופות

רבא איתרע ביה מילתא על לגביה אבא בר מרתא דהוא אבא בר מניומי רבא זקיף אבא בר מרתא כפי אמר כמה לית ביה דעתא להאי צורבא מרבנן

תנו רבנן ההולך ממקום למקום

Nor may the Alexandrian mending [be used]. Our Rabbis taught: One who rends [his garment] in a part that had been tacked together, basted, or [the edges] picked up by cross or ladderstitch, has not discharged his duty; if in a part which had been rejoined [in a seam], he has discharged his duty. Said R. Hisda: Also [if he rent] in a part [which had been done up] with the Alexandrian mending. Our Rabbis taught: One is allowed to turn [a garment] upside down and [then] completely mend the rent. R. Simeon b. Eleazar forbids complete mending of the rent. And just as the vendor [of the garment] is forbidden to reunite the rent [completely] the buyer too is forbidden to reunite it [completely] and accordingly the vendor is bound to inform the buyer of [the nature of the rent]. Our Rabbis taught: The initial rending is [to the extent of] a handbreadth, and any extension thereof is to be to the depth of three fingers: these are the words of R. Meir. R. Judah says: The initial rending is [to the extent of] three fingers and the extension may be as small as he cares. Said ‘Ulla, The halachah; follows R. Meir in regard to the [initial] rending and in regard to the extension, the halachah follows R. Judah. It is likewise taught: R. Jose Says. The initial rending is [to the extent of] one handbreadth and the extension may be as little as one cares. Our Rabbis taught: If one was informed that his father died and he rent [his garment], [then] that his son died and he added thereto, the lower [inner portion] may be reunited; the upper parts is not to be reunited; that his son died and he rent his garment, [then] that his father died and he added thereto, the upper part may be reunited [and] the lower part is not to be reunited. [If one was informed] that his father died, that his mother died, that his brother died, that his sister died, he makes one rent for all. R. Judah b. Bathyra says: For all [near of kin he makes] one rent; for his father and/or mother [he makes] another rent: because a rent made for one's father or mother is not to be added to. What is the reason [for this differentiation]? — Said R. Nahman b. Isaac, it is because there is no extension [of a rent] in their case. Samuel said: The halachah follows the view of R. Judah b. Bathyra. But did Samuel say that? Inasmuch Samuel stated that the halachah in matters of mourning is to follow the view of the [more] lenient authority! — The [observance of] mourning comes under one category and the [act of] rending under another [category], To what extent does one rend [his garment]? — To [exposing his breast down to] the [region of the] navel; some say, [only] down to the [region of the] heart — Although there is no [authentic] proof on this point, there is some [Scriptural] allusion to it, as it is said: And rend your hearts and not your garments. Having reached to the navel, [on hearing another evil report] he moves away a space of three fingers [from the former rent] and rends [afresh]. If the forepart of his garment is become full [of rents], he turns the garment front to back and then rends [again]; if it become full [of rents] in the upper parts. he turns the garment [upside] down; but one who rends the lower part or on the sides [of the garment] has not discharged his duty, save the High Priest, who rends [his garment] below. [On the extension rending] R. Mattenah and Mar ‘Ukba held different views and both advanced them in the names of [Abba] Samuel's father and R. Levi [b. Sisi]. One said: ‘Anytime during the seven days. one rends [anew for another bereavement] and after the seven he [merely] adds [to the first rent]’. The other said: ‘Anytime during the thirty. one rends [anew for another bereavement] and after the thirty he [merely] adds thereto’. To these statements R. Zera demurred. Now [said R. Zera], in regard to the one who says: ‘Anytime during the seven days one rends [anew for another bereavement]’, why [rend anew]? Because the rent may not be tacked together; then [in the case of a woman] in view of the Master's statement: ‘A woman [mourner] tacks the rent together forthwith’ [may she not] just as well [add even to the first rent]? — [No, because] there it is [a concession merely] out of the respect due to a woman. Again [said R. Zera], in regard to the one who says: ‘ Anytime during the thirty, one rends [anew for another], why is that? Because the rent is not to be reunited; then [in the case of] a rent made for a father or mother that is never to be reunited, [may he not] just as well [add to the rent]? — [No, because] there [also the restriction is merely] out of the deference due to one's father and mother. Our Rabbis taught: One who goes forth before the dead with a garment already rent, robs the dead and the living [relatives of their due]. Rabban Simeon b. Gamaliel says: If a man says to his friend, ‘Lend me your cloak and I shall go and visit my father who is ill’, and he went and found him already dead, he rends it and then mends the rent. After returning home he returns the cloak and compensates him for the damage done by the rent; but if he had not informed him [of his intention to visit his sick father], he must not touch it. Our Rabbis taught: If one who is ill sustains bereavement, they should not inform him thereof, lest he thereby become distracted in mind; nor do they direct to have any garments rent in his presence and they direct the women to keep silent [from lamenting] in his presence. Children may be made to rend their clothes in order to stir up sadness and garments are also rent for a father-in-law or mother-in-law, out of deference to one's wife. R. Papa said: It is taught in the Ebel Rabbathi: ‘A mourner should not set an infant on his knee, because the child may amuse him and he may thereby incur censure from his fellow men’. NOR DO THEY PROVIDE A REPAST SAVE [SEATED] ON UPRIGHT COUCHES. Our Rabbis taught: ‘One who goes to the house of a mourner, if he be on familiar terms with him, may provide the repast for him [to be taken] on overturned couches, but if not, he provides the repast for him [to be taken] on couches in erect position’. Raba suffered a misfortune and Abba b. Martha, who is the same as Abba b. Manyomi, went to the house [to provide the mourner's repast for him]. Raba sat on all upright couch while Abba b. Martha sat on an overturned one. Said Raba: How lacking in [good] sense is that Associate of the Rabbis! Our Rabbis taught: One who goes from place to place [and mourning befell him while being on the road],29