Menachot — Daf 30a

אבל יתרות לית לן בה

אידך דאמר רב הכותב ס"ת ובא לגמור גומר ואפילו באמצע הדף מיתיבי הכותב ס"ת בא לו לגמור לא יגמור באמצע הדף כדרך שגומר בחומשין אלא מקצר והולך עד סוף הדף כי קא אמר רב בחומשין

והא ס"ת קאמר בחומשין של ס"ת איני והא"ר יהושע בר אבא אמר רב גידל אמר רב לעיני כל ישראל באמצע הדף ההיא באמצע שיטה איתמר

רבנן אמרי אף באמצע שיטה רב אשי אמר באמצע שיטה דווקא והלכתא באמצע שיטה דווקא

אמר רבי יהושע בר אבא אמר רב גידל אמר רב שמנה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותן בבהכ"נ כמאן דלא כר"ש

דתניא (דברים לד, ה) וימת שם משה עבד יי' אפשר משה חי וכתב וימת שם משה אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע בן נון דברי רבי יהודה ואמרי לה רבי נחמיה

אמר לו ר"ש אפשר ס"ת חסר אות אחת וכתיב (דברים לא, כו) לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו וגו'

אלא עד כאן הקב"ה אומר ומשה כותב ואומר מכאן ואילך הקב"ה אומר ומשה כותב בדמע כמה שנאמר להלן (ירמיהו לו, יח) ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו

לימא דלא כר"ש אפי' תימא ר"ש הואיל ואישתני אישתני

וא"ר יהושע בר אבא אמר רב גידל אמר רב הלוקח ס"ת מן השוק כחוטף מצוה מן השוק כתבו מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלו מהר סיני אמר רב ששת אם הגיה אפי' אות אחת מעלה עליו כאילו כתבו

(סי' סגלם) ת"ר עושה אדם יריעה מבת שלש דפין ועד בת שמנה דפין פחות מיכן ויתר על כן לא יעשה

ולא ירבה בדפין מפני שנראה אגרת ולא ימעט בדפין מפני שעיניו משוטטות אלא כגון למשפחותיכם (למשפחותיכם למשפחותיכם) ג' פעמים

נזדמנה לו יריעה בת תשע דפים לא יחלוק שלש לכאן ושש לכאן אלא ארבע לכאן וחמש לכאן

בד"א בתחלת הספר אבל בסוף הספר אפי' פסוק אחד ואפי' דף אחד פסוק אחד ס"ד אלא אימא פסוק אחד בדף אחד

שיעור גליון מלמטה טפח מלמעלה ג' אצבעות ובין דף לדף כמלא ריוח רוחב שתי אצבעות ובחומשין מלמטה שלש אצבעות מלמעלה שתי אצבעות ובין דף לדף כמלא ריוח רוחב גודל

ובין שיטה לשיטה כמלא שיטה ובין תיבה לתיבה כמלא אות קטנה ובין אות לאות כמלא חוט השערה

אל ימעט אדם את הכתב לא מפני ריוח של מטה ולא מפני ריוח של מעלה ולא מפני ריוח שבין שיטה לשיטה ולא מפני ריוח שבין פרשה לפרשה

נזדמנה לו תיבה בת חמש אותיות לא יכתוב שתים בתוך הדף ושלש חוץ לדף

but when there are additional letters it does not matter. The other ruling of Rab is this: Rab said, He who is writing a scroll of the Law and has reached the end may finish off even in the middle of the column. And an objection is raised from the following: He who is writing a scroll of the Law and has reached the end may not finish off in the middle of the column as one does with other books, but he should reduce each line as he goes on until he reaches the end of the column! — Rab was referring to other books. But he says ‘a scroll of the Law’! — He meant the books of the Law.1 But this cannot be so, for R. Joshua b. Abba cited R. Giddal who said it in the name of Rab, The words ‘in the sight of all Israel’2 are to be written in the middle of the column! — He means the middle of the line.3 It was stated: The Rabbis say, [One may finish] even in the middle of the line;4 but R. Ashi says, [One may finish] only in the middle of the line.3 And the law is: Only in the middle of the line. R. Joshua b. Abba cited R. Giddal who said it in the name of Rab, The last eight verses of the Torah must be read [in the Synagogue service] by one person alone.5 Whose view is followed here? It surely is not R. Simeon's, for it was taught:6 It is written, So Moses the servant of the Lord died there.7 Now is it possible that Moses whilst still alive would have written, ‘So Moses . . . died there’? The truth is, however, that up to this point Moses wrote, from this point Joshua the son of Nun wrote. This is the opinion of R. Judah, or, according to others, of R. Nehemiah. Said R. Simeon to him, Can we imagine the scroll of the law being short of one letter? Is it not written, Take this book of the Law, and put it etc.?8 We must say that up to this point the Holy One, blessed be He, dictated and Moses repeated and wrote, and from this point the Holy One, blessed be He, dictated and Moses wrote9 with tears [in his eyes], as it says of another occasion, Then Baruch answered them, He pronounced all these words to me with his mouth, and I wrote them with ink in the book.10 Must we then say that the view stated is not in accordance with R. Simeon?11 — You may even say that it follows the view of R. Simeon, for since they differ [from the rest of the Torah] in one way, they differ in another.12 R. Joshua b. Abba again cited R. Giddal who said in the name of Rab, He who buys a scroll of the Law in the market is regarded as one that has seized a precept in the market, but he who writes it, him the Scripture regards as if he had received it at mount Sinai. R. Shesheth said, Even if he corrected but one letter he is regarded as if he had written it. (Mnemonic ‘A.G.L.M.).13 Our Rabbis taught: A man should use sheets [of parchment] which contain from three to eight columns; he should not use one which contains less columns or more.14 And he should not put in too many columns15 for it would look like an epistle, nor too few columns16 for the eyes would wander;17 but [the width of the column should equal] the word lemishpehothekem written three times.18 If a man happened to possess a sheet with nine columns, he should not divide it [into two sheets of] three and six columns, but [into sheets of] four and five columns.19 These rules apply only [to sheets] at the beginning [or in the middle] of the scroll, but at the end of the scroll even one verse or one column [may take up the whole sheet]. One verse! Surely you cannot mean that!20 — Say rather: One verse in one column.21 The width of the margin below shall be one handbreadth, above three fingerbreadths, and between one column and the other the space of two fingerbreadths. In books of the Law22 the margin below shall be three fingerbreadths, above two fingerbreadths, and between one column and the other the space of a thumb-breadth. Between each line there must be the space of a line, between each word the width of a letter, and between each letter a hairbreadth. A man should not reduce the size of the script on account of the margin above or below,23 or on account of the space between one line and another, or the requisite space between one section and another. If [when almost at the end of a line] he has to write a word of five letters he must not write two letters in the column and three outside, complete the scroll of the Law, Rab agrees, must be written in the form of a colophon gradually reducing the lines so as to reach the end of the column. to it as the book of the Law. words because of the grief they caused him. other section in the Torah; accordingly it should be permitted to divide these verses into two portions. apart from each other. be in doubt as to which line he must read next. as to fill up the whole column. obtain the proper marginal space above or below.