Meilah — Daf 9a

והתניא (ויקרא ב, ב) מסלתה ומשמנה על כל לבונתה פרט שחסרה סלתה וחסרה שמנה וחסרה לבונתה

אמרי התם כתיב והנותרת קרא יתירא כתיב

מתיב אבוה דשמואל (ור' אבין) לרב הונא אחד חטאת העוף ואחד עולת העוף שמלקן ומיצה דמן חוץ למקומן פסול ואין בו כרת חוץ לזמנן פיגול וחייבין עליו כרת קתני מיהת מיצה דמן

הוא מותיב לה והוא מפרק לה לצדדין קתני

גופא תנא דבי רבי ישמעאל שאם נשאר בדם

והא תנא דבי רבי ישמעאל התם שיריים מעכבין ואמר רב פפא מיצוי חטאת העוף איכא בינייהו תרי תנאי ואליבא דרבי ישמעאל

מתני׳ עולת העוף מועלין בה משהוקדשה נמלקה הוכשרה ליפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה מיצה דמה חייבין עליו משום פיגול נותר וטמא ומועלין בה עד שתצא לבית הדשן

פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים מועלין בהן משהוקדשו נשחטו הוכשרו ליפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה הוזה דמן חייבין עליהן משום פיגול נותר וטמא ומועלין בהן בבית הדשן עד שיתיך הבשר

העולה מועלין בה משהוקדשה נשחטה הוכשרה ליפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה משנזרק דמה חייבין עליה משום פיגול נותר וטמא ואין מועלין בעורות אבל מועלין בבשר עד שתצא לבית הדשן

חטאת ואשם וזבחי שלמי ציבור מועלין בהן משהוקדשו נשחטו הוכשרו ליפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה נזרק דמן חייבין עליהן משום פיגול נותר וטמא אין מועלין בבשר אבל מועלין באימוריהן עד שיצאו לבית הדשן

שתי הלחם מועלין בהן משהוקדשו קרמו בתנור הוכשרו ליפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים (ובלינה) ולישחוט עליהן את הזבח נזרק דמן של כבשים חייבין עליהן משום פיגול נותר וטמא ואין בהן מעילה

לחם הפנים מועלין בו משהוקדשה קרם בתנור הוכשר ליפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ולהסדר על גבי השולחן

קרבו הבזיכין חייבין עליו משום פיגול נותר וטמא ואין בו מעילה

המנחות מועלין בהן משהוקדשו קדשו בכלי הוכשרו ליפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה

קרב הקומץ חייבין עליו משום פיגול נותר וטמא ואין מועלין בשירים אבל מועלין בקומץ עד שיצא לבית הדשן

גמ׳ איתמר הנהנה מאפר תפוח שעל גבי המזבח רב אמר אין מועלין בו ורבי יוחנן אמר מועלין בו

לפני תרומת הדשן כולי עלמא לא פליגי דמועלין בו כי פליגי לאחר תרומת הדשן

רב אמר אין מועלין בו הרי נעשה מצותו ור' יוחנן אמר כיון דכתיב (ויקרא ו, ג) ולבש הכהן מדו בד וגו' כיון דצריך לבגדי כהונה בקדושתיה קאי

תנן מועלין בהן עד שתצא לבית הדשן קשיא לרב אמר לך רב עד שתראה לבית הדשן

[The verse], and he shall take thereout his handful of the fine flour thereof, and of the oil thereof with all the frankincense thereof, is to exclude the case where there was not the full quantity of fine flour, oil and frankincense? — I will tell you. There it is written [again] ‘and the remainder’ which is superfluous. The father of Samuel raised an objection to R. Huna: Both in the case of the sin-offering of a bird and in that of the burnt offering of a bird if the neck was pinched or the blood drained out while purposing an act outside the proper place, the offering is invalid but one is not liable to the penalty of extinction; if while purposing an act beyond its proper time, it is piggul, and one is liable to extinction. It states at all events, ‘the blood drained out’. — He raised this objection and he himself answered it: It is to be understood in a disjunctive sense. [To revert to] the [above] text: The School of R. Ishmael taught: ‘If there remained of the blood’. But has not the School of R. Ishmael taught elsewhere: ‘The remnant is indispensable’. and R. Papa explained that they differed as to whether the draining out of the blood of a sin-offering of a bird was indispensable? — There are two [contradictory traditions of] Tannaim as to what was the view of R. Ishmael. MISHNAH. THE LAW OF SACRILEGE APPLIES TO THE BURNT-OFFERING OF A BIRD FROM THE MOMENT OF ITS DEDICATION. WITH THE PINCHING OF ITS NECK IT BECOMES SUSCEPTIBLE FOR UNFITNESS THROUGH CONTACT WITH A TEBUL YOM, OR ONE WHO STILL REQUIRES ATONEMENT’, OR BY REMAINING OVERNIGHT. ONCE ITS BLOOD HAS BEEN DRAINED OUT, IT IS SUBJECT TO [THE TRANSGRESSION OF THE LAWS OF] PIGGUL, NOTHAR AND DEFILEMENT, AND THE LAW OF SACRILEGE APPLIES TO IT UNTIL [THE ASHES HAVE BEEN] REMOVED [FROM THE ALTAR] TO THE PLACE OF THE ASHES. THE LAW OF SACRILEGE APPLIES TO THE BULLOCKS WHICH ARE TO BE BURNT AND THE HEGOATS WHICH ARE TO BE BURNT FROM THE MOMENT OF THEIR DEDICATION. ONCE SLAUGHTERED THEY BECOME SUSCEPTIBLE FOR UNFITNESS THROUGH CONTACT WITH A TEBUL YOM OR ‘ONE WHO STILL REQUIRES ATONEMENT’, OR BY REMAINING OVERNIGHT. ONCE THEIR BLOOD HAS BEEN SPRINKLED THEY ARE SUBJECT TO [THE TRANSGRESSION OF THE LAWS OF] PIGGUL, NOTHAR AND DEFILEMENT, AND THE LAW OF SACRILEGE APPLIES TO THEM EVEN WHILE THEY ARE AT THE PLACE OF THE ASHES SO LONG AS THE FLESH HAS NOT BEEN CHARRED TO CINDERS. THE LAW OF SACRILEGE APPLIES TO A BURNT-OFFERING FROM THE MOMENT OF ITS DEDICATION. ONCE SLAUGHTERED IT BECOMES SUSCEPTIBLE FOR UNFITNESS THROUGH CONTACT WITH A TEBUL YOM OR ONE WHO STILL REQUIRES ATONEMENT’, OR BY REMAINING OVERNIGHT. ONCE ITS BLOOD HAS BEEN SPRINKLED IT IS SUBJECT TO [THE TRANSGRESSION OF THE LAWS OF] PIGGUL, NOTHAR AND DEFILEMENT. THE LAW OF SACRILEGE DOES NOT APPLY TO THE SKIN, BUT IT APPLIES TO THE FLESH UNTIL [THE ASHES] HAVE BEEN REMOVED TO THE PLACE OF THE ASHES. THE LAW OF SACRILEGE APPLIES TO BURNT- AND SIN-OFFERINGS AND TO PEACE-OFFERINGS OF THE CONGREGATION FROM THE MOMENT OF THEIR DEDICATION. ONCE SLAUGHTERED THEY BECOME SUSCEPTIBLE FOR UNFITNESS THROUGH CONTACT WITH A TEBUL YOM OR ‘ONE WHO STILL REQUIRES ATONEMENT, OR BY REMAINING OVERNIGHT. ONCE THEIR BLOOD HAS BEEN SPRINKLED THEY ARE SUBJECT TO [THE TRANSGRESSION OF THE LAWS OF] PIGGUL, NOTHAR AND DEFILEMENT. THE LAW OF SACRILEGE THEN NO LONGER APPLIES TO THE FLESH, BUT APPLIES TO THE EMURIM UNTIL THE ASHES ARE REMOVED TO THE PLACE OF THE ASHES. THE LAW OF SACRILEGE APPLIES TO THE TWO LOAVES OF BREAD FROM THE MOMENT OF THEIR DEDICATION. ONCE THEY HAVE FORMED A CRUST IN THE OVEN THEY ARE SUSCEPTIBLE FOR UNFITNESS THROUGH CONTACT WITH A TEBUL YOM OR ‘ONE WHO STILL REQUIRES ATONEMENT’, AND THE [FESTIVAL] OFFERINGS CAN THEN BE OFFERED. ONCE THE BLOOD OF THE LAMBS HAS BEEN SPRINKLED THEY [THE LOAVES] ARE SUBJECT TO [THE TRANSGRESSION OF THE LAWS OF] PIGGUL, NOTHAR AND DEFILEMENT, AND THE LAW OF SACRILEGE NO LONGER APPLIES TO THEM. THE LAW OF SACRILEGE APPLIES TO THE SHEWBREAD FROM THE MOMENT OF ITS DEDICATION. ONCE IT HAS FORMED A CRUST IT BECOMES SUSCEPTIBLE FOR UNFITNESS THROUGH CONTACT WITH A TEBUL YOM OR ‘ONE WHO STILL REQUIRES ATONEMENT’, AND MAY BE ARRANGED UPON THE TABLE [OF THE SANCTUARY]. ONCE THE CENSERS OF INCENSE WERE OFFERED IT IS SUBJECT TO [THE TRANSGRESSION OF THE LAWS OF] PIGGUL, NOTHAR AND DEFILEMENT, AND THE LAW OF SACRILEGE NO LONGER APPLIES TO IT. THE LAW OF SACRILEGE APPLIES TO MEAL-OFFERINGS FROM THE MOMENT OF THEIR DEDICATION. ONCE THEY HAVE BECOME SACRED BY BEING PUT IN THE VESSEL [OF MINISTRY] THEY BECOME SUSCEPTIBLE FOR UNFITNESS THROUGH CONTACT WITH A TEBUL YOM OR ‘ONE WHO STILL REQUIRES ATONEMENT’, OR BY REMAINING OVERNIGHT. ONCE THE HANDFUL HAS BEEN OFFERED THEY ARE SUBJECT TO [THE TRANSGRESSION OF THE LAW OF] PIGGUL, NOTHAR AND DEFILEMENT, AND THE LAW OF SACRILEGE NO LONGER APPLIES TO THE REMNANT, BUT IT APPLIES TO THE HANDFUL UNTIL ITS ASHES HAVE BEEN REMOVED TO THE PLACE OF THE ASHES. GEMARA. It was stated: If one has made use of the ashes of the tappuah which was on the altar, Rab says he has not transgressed the Law of Sacrilege, and R. Johanan says he has transgressed. Both agree that before the separation of the ashes the Law of Sacrilege still applies to them, they differ as to what is the case after the separation of the ashes. Rab says the Law of Sacrilege no longer applies to them, since the prescribed ceremony has already been performed with them; but R. Johanan holds, since it is written: And the priest shall put on his linen garments . . . as priestly garments are necessary, it proves that they [the ashes] still maintained their sacredness. We have learnt: THE LAW OF SACRILEGE APPLIES UNTIL THE ASHES HAVE BEEN REMOVED TO THE PLACE OF THE ASHES. This presents a difficulty on the view of Rab. — Rab would tell you: [The meaning is]: Until it is fit for removal to the place of the Ashes.26