Megillah — Daf 6b

גרממיא של אדום שאלמלי הן יוצאין מחריבין כל העולם כולו

ואמר רבי חמא בר חנינא תלת מאה קטירי תגא איכא בגרממיא של אדום ותלת מאה ושיתין וחמשה מרזבני איכא ברומי ובכל יומא נפקי הני לאפי הני ומקטיל חד מינייהו ומיטרדי לאוקמי מלכא

ואמר ר' יצחק אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמן לא יגעתי ומצאתי אל תאמן יגעתי ומצאתי תאמן

הני מילי בדברי תורה אבל במשא ומתן סייעתא הוא מן שמיא ולדברי תורה לא אמרן אלא לחדודי אבל לאוקמי גירסא סייעתא מן שמיא היא

ואמר רבי יצחק אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו שנא' (תהלים לז, א) אל תתחר במרעים ולא עוד אלא שדרכיו מצליחין שנא' (תהלים י, ה) יחילו דרכיו בכל עת ולא עוד אלא שזוכה בדין שנאמר מרום משפטיך מנגדו ולא עוד אלא שרואה בשונאיו שנאמר כל צורריו יפיח בהם

איני והאמר ר' יוחנן משום ר"ש בן יוחי מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה שנא' (משלי כח, ד) עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו בם ותניא ר' דוסתאי בר מתון אמר מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה ואם לחשך אדם לומר אל תתחר במרעים ואל תקנא בעושי עולה מי שלבו נוקפו אומר כן

אלא אל תתחר במרעים להיות כמרעים ואל תקנא בעושי עולה להיות כעושי עולה ואומר (משלי כג, יז) אל יקנא לבך בחטאים וגו'

לא קשיא הא במילי דידיה הא במילי דשמיא

ואיבעית אימא הא והא במילי דידיה ולא קשיא הא בצדיק גמור הא בצדיק שאינו גמור דאמר רב הונא מאי דכתיב (חבקוק א, יג) למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו צדיק ממנו בולע צדיק גמור אינו בולע

ואי בעית אימא שעה משחקת לו שאני:

אמר עולא איטליא של יון זה כרך גדול של רומי והויא תלת מאה פרסה על תלת מאה פרסה ויש בה שס"ה שווקים כמנין ימות החמה וקטן שבכולם של מוכרי עופות והויא ששה עשר מיל על ששה עשר מיל ומלך סועד בכל יום באחד מהן

והדר בה אע"פ שאינו נולד בה נוטל פרס מבית המלך והנולד בה אע"פ שאינו דר בה נוטל פרס מבית המלך ושלשת אלפים בי בני יש בו וחמש מאות חלונות מעלין עשן חוץ לחומה צדו אחד ים וצדו אחד הרים וגבעות צדו אחד מחיצה של ברזל וצדו אחד חולסית ומצולה:

מתני׳ קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה קורין אותה באדר שני אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים:

גמ׳ הא לענין סדר פרשיות זה וזה שוין

מני מתני' לא תנא קמא ולא ר' אליעזר ברבי יוסי ולא רשב"ג דתניא קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה קורין אותה באדר השני שכל מצות שנוהגות בשני נוהגות בראשון חוץ ממקרא מגילה

ר"א ברבי יוסי אומר אין קורין אותה באדר השני שכל מצות שנוהגות בשני נוהגות בראשון

רשב"ג אומר משום רבי יוסי אף קורין אותה באדר השני שכל מצות שנוהגות בשני אין נוהגות בראשון ושוין בהספד ובתענית שאסורין בזה ובזה

ר"ש בן גמליאל היינו תנא קמא אמר רב פפא סדר פרשיות איכא בינייהו דתנא קמא סבר לכתחילה בשני ואי עבוד בראשון עבוד בר ממקרא מגילה דאף על גב דקרו בראשון קרו בשני

ורבי אליעזר ברבי יוסי סבר אפילו מקרא מגילה לכתחילה בראשון ורבן שמעון בן גמליאל סבר אפילו סדר פרשיות אי קרו בראשון קרו בשני

מני אי תנא קמא קשיא מתנות אי רבי אליעזר ברבי יוסי קשיא נמי מקרא מגילה אי רשב"ג קשיא סדר פרשיות

לעולם ת"ק ותנא מקרא מגילה והוא הדין מתנות לאביונים דהא בהא תליא

ואב"א לעולם רשב"ג היא ומתני' חסורי מיחסרא והכי קתני אין בין ארבעה עשר שבאדר הראשון לי"ד שבאדר השני אלא מקרא מגילה ומתנות הא לענין הספד ותענית זה וזה שוין ואילו סדר פרשיות לא מיירי

אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יוחנן הלכתא כרבן שמעון בן גמליאל שאמר משום רבי יוסי

אמר רבי יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו בכל שנה ושנה רבי אליעזר ברבי יוסי סבר בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אדר הסמוך לשבט אף כאן אדר הסמוך לשבט

ורשב"ג סבר בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אדר הסמוך לניסן אף כאן אדר הסמוך לניסן

בשלמא רבי אליעזר ברבי יוסי מסתבר טעמא דאין מעבירין על המצות אלא רשב"ג מ"ט

אמר רבי טבי טעמא דרבי שמעון בן גמליאל מסמך גאולה לגאולה עדיף

רבי אלעזר אמר טעמא דר' שמעון ב"ג מהכא דכתיב לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית

ואיצטריך למיכתב

this refers to Germamia of Edom,1 for should they but go forth they would destroy the whole world. R. Hama b. Hanina said: There are three hundred crowned heads in Germamia of Edom and three hundred and sixty-five chieftains in Rome,2 and every day one set go forth to meet the other and one of them is killed, and they have all the trouble of appointing a king again. R. Isaac also said: If a man says to you, I have laboured and not found, do not believe him. If he says, I have not laboured but still have found, do not believe him. If he says,I have laboured and found, you may believe him. This is true in respect of words of Torah,3 but in respect of business, all depends on the assistance of heaven. And even for words of Torah this is true only of penetrating to the meaning,4 but for remembering what one has learnt, all depends on the assistance of heaven. R. Isaac also said: If you see a wicked man being favoured by fortune,5 do not contend with him, as it says, Do not contend with evildoers.6 Nor is this all, but he may even prosper in his undertakings, as it says, His ways prosper at all times.7 Nor is this all, but he may even be declared right, as it says, Thy judgments are far above out of his sight.8 Nor is this all, but he may even triumph over his enemies, as it says, As for all his adversaries, he puffeth at them.8 Is this so? Has not R. Johanan said in the name of R. Simeon b. Yohai: It is permitted to contend with the wicked in this world, as it says, They that forsake the law praise the wicked, but such as keep the law contend with them.9 Also it has been taught: R. Dosethai b. Mathon says: It is permitted to contend with the wicked in this world. And if one should whisper to you saying, [As for the text] Do not contend with evildoers, neither be thou envious against them that work unrighteousness, one whose conscience smites him speaks thus, and the meaning is, Do not contend with the evildoer to be like evildoers, neither be envious of such as work unrighteousness; and so it says also, Let not thy heart envy sinners?10 — There is no contradiction; the one [piece of advice] refers to one's own affairs the other to religious matters.11 Or if you like I may say that both refer to one's own affairs, and still there is no contradiction: the one is addressed to a man who is wholly righteous, and the other to one who is not wholly righteous,12 as R. Huna said: What is the meaning of the verse, Wherefore lookest thou when they deal treacherously, and holdest thy peace when the wicked swalloweth up the man that is more righteous than he?13 He can swallow up one that is more righteous than himself, he cannot swallow up one that is completely righteous. Or if you like I can say that when fortune is smiling on him, the case is different. ‘Ulla said: ‘Greek Italy’14 is the great city of Rome,15 which covers an area of three hundred parasangs by three hundred. It has three hundred markets corresponding to the number of days of the solar year. The smallest of them is that of the poultry sellers, which is sixteen mil by sixteen. The king dines every day in one of them. Everyone who resides in the city, even if he was not born there, receives a regular portion of food from the king's household,16 and so does everyone who was born there, even if he does not reside there. There are three thousand baths in it, and five hundred windows the smoke from which goes outside the wall.17 One side of it is bounded by the sea, one side by hills and mountains, one side by a barrier of iron, and one side by pebbly ground and swamp.18 MISHNAH. IF THE MEGILLAH HAS BEEN READ IN THE FIRST ADAR AND THE YEAR HAS SUBSEQUENTLY BEEN PROLONGED,19 IT IS READ AGAIN IN THE SECOND ADAR. THERE IS NO DIFFERENCE BETWEEN THE FIRST ADAR AND THE SECOND ADAR SAVE ONLY IN THE READING OF THE MEGILLAH AND THE DISTRIBUTION OF GIFTS TO THE POOR.20 GEMARA. This [last statement] implies that in respect of the series of special portions21 they are on the same footing.22 Which authority does the Mishnah follow? [It would seem], neither the First Tanna nor R. Eliezer son of R. Jose nor R. Simon b. Gamaliel [in the following Baraitha], as it has been taught: ‘If the Megillah has been read in the first Adar and the year has then been prolonged,it is read in the second Adar, since all the precepts which are to be performed in the second Adar can be performed in the first,23 except the reading of the Megillah’. R. Eliezer son of R. Jose says that it is not to be read [again] in the second Adar, because all precepts that are to be performed in the second Adar may be performed in the first. R. Simon b. Gamaliel says in the name of R. Jose that it is to be read again in the second, because precepts which are to be performed in the second Adar may not be performed in the first. They all however agree in regard to mourning and fasting, that they are forbidden on [the fourteenth and fifteenth of] both. Does not R. Simon b. Gamaliel here repeat the First Tanna? — R. Papa replied: They differ on the question of the series of special portions — the First Tanna holding that these should in the first instance be read in the second [Adar], but if they have been read in the first, this suffices. [But he also] excludes from this ruling the reading of the Megillah, [holding that], even though it has been read in the first [Adar], it must be read again in the second. R. Eliezer son of R. Jose on the other hand held that even the Megillah may in the first instance be read in the first [Adar], and R. Simon b. Gamaliel held that even the series of special portions, if they have been read in the first [Adar], must be read again in the second. Which authority then [does our Mishnah follow]? If [you say] the First Tanna, there is the difficulty of gifts.24 If [you say] R. Eliezer son of R. Jose, there is the difficulty of the reading of the Megillah also. If [you say] R. Simon b. Gamaliel, there is the difficulty of the series of special portions! — In fact it is the First Tanna, and when he mentioned the reading of the Megillah, we suppose the same to apply to the gifts of the poor, since one depends on the other. Or if you like, I can say that in fact it is R. Simon b. Gamaliel, and there is an omission25 in our Mishnah and what it means is this: ‘There is no difference between the fourteenth of the first Adar and the fourteenth of the second Adar save in the matter of reading the Megillah and gifts to the poor’. from which we infer that in regard to mourning and fasting they are on the same footing, while in regard to the special portions no ruling is given.26 R. Hiyya b. Abin said in the name of R. Johanan: The halachah27 is as laid down by R. Simon b. Gamaliel, who gave it in the name of R. Jose. R. Johanan said: Both of them [R. Simon and R. Eliezer son of R. Jose] based their opinions on the same text, in every year.28 R. Eliezer son of Jose reasoned: ‘In every year’; just as in most years [we think of] Adar as the month which adjoins Shebat, so here [we keep the precepts] in the Adar which adjoins Shebat. R. Simon b. Gamaliel again reasoned: Just as in most years [we think of] Adar as adjoining Nisan, so here [we keep the precepts] in the Adar which adjoins Nisan. Now we understand R. Eliezer son of R. Jose taking the view he did, because it is inherently probable, it being a rule that we do not postpone the performance of religious precepts.29 But what is the reason of R. Simon b. Gamaliel? — R. Tabi said: The reason of R. Simon b. Gamaliel is that more weight is to be attached to bringing one period of redemption close to another.30 R. Eleazar said: The reason of R. Simon b. Gamaliel is derived from this verse: to confirm this second letter of Purim.31 And it was necessary for the text to write identifies it with Carminia, the Persian Kerman.] contradicts R. Isaac. (according to another version, when Manasseh brought the image into the Temple), the angel Gabriel stuck a pole in the sea, and a dry place was formed on which subsequently Rome was built. XXXIII, p. 190.] windows, the smoke, etc.’ [The allusion is to the famous thermal baths constructed by Diocletian (284-304).] Marshes (stagno di ostia). For the other allusions in this hyerbolic description of Rome, v. Bacher, op. cit. pp. 190ff.] ha-Hodesh (Ex. XII, 1-20) read in the synagogue between the Sabbath preceding the first of Adar and the first of Nisan. V. infra 29a. again in the second. meaning of the Mishnah is as follows’. The omission in fact, as will be seen, is not in the Mishnah but in the Gemara which immediately follows it.