Megillah — Daf 3a

בנס היו עומדין

אין מהוה הוו ולא הוו ידעי הי באמצע תיבה והי בסוף תיבה ואתו צופים ותקינו פתוחין באמצע תיבה וסתומין בסוף תיבה

סוף סוף אלה המצות שאין נביא עתיד לחדש דבר מעתה אלא שכחום וחזרו ויסדום

וא"ר ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו מפי ר' אליעזר ור' יהושע תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה יצתה בת קול ואמרה מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם

עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקת בישראל

ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים יצתה בת קול ואמרה לו דייך מ"ט משום דאית ביה קץ משיח

ותרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו והא אמר רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב מאי דכתיב (נחמיה ח, ח) ויקראו בספר תורת האלהים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא ויקראו בספר תורת האלהים זה מקרא מפורש זה תרגום

ושום שכל אלו הפסוקין ויבינו במקרא אלו פיסקי טעמים ואמרי לה אלו המסורת שכחום וחזרו ויסדום

מאי שנא דאורייתא דלא אזדעזעה ואדנביאי אזדעזעה דאורייתא מיפרשא מלתא דנביאי איכא מילי דמיפרשן ואיכא מילי דמסתמן דכתיב (זכריה יב, יא) ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדדרימון בבקעת מגידון

ואמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר ביומא ההוא יסגי מספדא בירושלים כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרימון בן טברימון ברמות גלעד וכמספדא דיאשיה בר אמון דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידו

(דניאל י, ז) וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם ויברחו בהחבא מאן נינהו אנשים אמר ר' ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא זה חגי זכריה ומלאכי

אינהו עדיפי מיניה ואיהו עדיף מינייהו אינהו עדיפי מיניה דאינהו נביאי ואיהו לאו נביא איהו עדיף מינייהו דאיהו חזא ואינהו לא חזו

וכי מאחר דלא חזו מ"ט איבעיתו אע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזו

אמר רבינא שמע מינה האי מאן דמיבעית אע"ג דאיהו לא חזי מזליה חזי מאי תקנתיה ליקרי ק"ש ואי קאים במקום הטנופת לינשוף מדוכתיה ארבע גרמידי ואי לא לימא הכי עיזא דבי טבחי שמינא מינאי:

והשתא דאמרת מדינה ומדינה ועיר ועיר לדרשה משפחה ומשפחה למאי אתא אמר רבי יוסי בר חנינא להביא משפחות כהונה ולויה שמבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה

דאמר רב יהודה אמר רב כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה

תניא נמי הכי כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה קל וחומר מעבודה ומה עבודה שהיא חמורה מבטלינן תלמוד תורה לא כל שכן

ועבודה חמורה מתלמוד תורה והכתיב (יהושע ה, יג) ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עומד לנגדו [וגו'] וישתחו (לאפיו)

והיכי עביד הכי והאמר רבי יהושע בן לוי אסור לאדם שיתן שלום לחבירו בלילה חיישינן שמא שד הוא שאני התם דאמר ליה כי אני שר צבא ה'

ודלמא משקרי גמירי דלא מפקי שם שמים לבטלה

אמר לו אמש בטלתם תמיד של בין הערבים ועכשיו בטלתם תלמוד תורה אמר לו על איזה מהן באת אמר לו עתה באתי מיד (יהושע ח, ט) וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק אמר רבי יוחנן

remained in place by a miracle.1 — That is so; they were in use, but people did not know which form came in the middle of a word and which one at the end, and the Watchmen came and ordained that the open forms should be in the middle of a word and the closed forms at the end. But when all is said and done, [we have the text] ‘these are the commandments’, which implies that no prophet was destined ever to introduce an innovation hereafter?2 — What we must say therefore is that they were forgotten3 and the Watchmen established them again. R. Jeremiah — or some say R. Hiyya b. Abba — also said: The Targum4 of the Pentateuch was composed by Onkelos the proselyte under the guidance5 of R. Eleazar and R. Joshua.6 The Targum of the Prophets was composed by Jonathan ben Uzziel under the guidance of Haggai, Zechariah and Malachi,7 and the land of Israel [thereupon] quaked over an area of four hundred parasangs by four hundred parasangs, and a Bath Kol8 came forth and exclaimed, Who is this that has revealed My secrets to mankind?9 Jonathan b. Uzziel thereupon arose and said, It is I who have revealed Thy secrets to mankind. It is fully known to Thee that I have not done this for my own honour or for the honour of my father's house, but for Thy honour l have done it, that dissension may not increase in Israel.10 He further sought to reveal [by] a targum [the inner meaning] of the Hagiographa, but a Bath Kol went forth and said, Enough! What was the reason? — Because the date11 of the Messiah is foretold in it.12 But did Onkelos the proselyte compose the targum to the Pentateuch? Has not R. Ika said in the name of R. Hananel who had it from Rab: What is meant by the text, And they read in the book, in the law of God, with an interpretation. and they gave the sense, and caused them to understand the reading?13 ‘And they read in the book, in the law of God’: this indicates the [Hebrew] text; ‘with an interpretation’: this indicates the targum,14 ‘and they gave the sense’: this indicates the verse stops; ‘and caused them to understand the reading’: this indicates the accentuation,15 or, according to another version, the massoretic notes?16 — These had been forgotten, and were now established again. How was it that the land did not quake because of the [translation of the] Pentateuch, while it did quake because of that of the prophets? — The meaning of the Pentateuch is expressed clearly, but the meaning of the prophets is in some things expressed clearly and in others enigmatically. [For instance,] it is written , In that day shall there be a great mourning in Jerusalem, as the mourning of Hadadrimmon in the valley of Megiddon,17 and R. Joseph [commenting on this] said: Were it not for the targum of this verse, we should not know what it means.18 [It runs as follows]: ‘On that day shall there be great mourning in Jerusalem like the mourning of Ahab son of Omri who was killed by Hadadrimmon son of Rimmon in Ramoth Gilead19 and like the mourning of Josiah son of Ammon who was killed by Pharaoh the Lame in the plain of Megiddo’.20 And I, Daniel, alone saw the vision; for the men that were with me saw not the vision; but a great quaking fell upon them, and they fled to hide themselves.21 Who were these ‘men’ — R. Jeremiah — or some say, R. Hiyya b. Abba — said: These were Haggai, Zechariah, and Malachi. They were superior to him [in one way], and he was superior to them [in another]. They were superior to him, because they were prophets and he was not a prophet.22 He was superior to them, because he saw [on this occasion] and they did not see. But if they did not see, why were they frightened? — Although they themselves did not see, their star saw.23 Rabina said: We learn from this that if a man is seized with fright though he sees nothing, [the reason is that] his star sees. What is his remedy? He should recite the shema’.24 If he is in a place which is foul,25 he should move away from it four cubits. If he cannot do this, he should say this formula: ‘The goat at the butcher's is fatter than I am’. 26 Now that you have decided that the words ‘city and city’ have a homiletical purpose, what is the purpose of the words ‘family and family’ [in the same verse]? — R.Jose b. Hanina replied: This contains a reference to the families of the Priests and Levites, [and indicates] that they should desist from their [Temple] service in order to come and hear the reading of the Megillah. For so said Rab Judah in the name of Rab: The Priests at their [Temple] service, the Levites on their platform,27 the lay Israelites at their station28 — all desist from their service in order to hear the reading of the Megillah. It has been taught to the same effect: Priests at their [Temple] service, Levites on their platform, lay Israelites at their station — all desist from their service in order to come and hear the reading of the Megillah. It was in reliance on this dictum that the members of the house of Rabbi29 were wont to desist from the study of the Torah in order to come and hear the reading of the Megillah. They argued a fortiori from the case of the [Temple] service. If the service, which is so important, may be abandoned, how much more the study of the Torah? But is the [Temple] service more important than the study of the Torah? Surely it is written, And it came to pass when Joshua was by Jericho, that he lifted up his eyes and looked, and behold there stood a man over against him, . . . (and he fell on his face.30 Now how could he do such a thing, seeing that R. Joshua b. Levi has said that it is forbidden to a man to greet another by night, for fear that he is a demon? — It was different there, because he said to him, ‘I am captain of the host of the Lord’. But perhaps he was lying? — We take it for granted31 that they do not utter the name of heaven vainly).32 He said to him: This evening you neglected the regular afternoon sacrifice, and now you have neglected the study of the Torah.33 Joshua replied: In regard to which of them have you come? He answered, ‘I have come now’.34 Straightway, Joshua tarried that night in the midst of the valley [ha-emek],35 and R. Johanan said: letter which was wholly closed could keep in place only by a miracle. Hence the mem to which R. Hisda refers must have been wholly enclosed; which shows that such a mem must have been used already by Moses. This objection against R. Jeremiah is valid only if we suppose him to have been speaking of the closed forms of the letters, which is not necessarily the case. Cf. Shab. 104. R. Joshua by a proselyte named Aquilas. The Aramaic Targum probably took shape about the same time, but there is no authority except this passage for connecting it with anyone of the name of Onkelos. We may surmise therefore that we have here some confusion between the two translations. For the discussion and literature on the subject v. J.E. s.v. Targum, and Silverstone, E.A. Aquila and Onkelos. He may, however, have had traditions handed down from them (Maharsha). age. genius. accompanied with certain prayers. V. Ta'an. 26a; and Glos. s.v. ma'amad. the midst of the valley. Cf. Tosaf., s.v.