Megillah — Daf 2a

מתני׳ מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו לא פחות ולא יותר כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בט"ו כפרים ועיירות גדולות קורין בי"ד אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה

כיצד חל להיות י"ד בשני כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר חל להיות בשלישי או ברביעי כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר

חל להיות בחמישי כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר חל להיות ע"ש כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות ומוקפות חומה קורין בו ביום

חל להיות בשבת כפרים ועיירות גדולות מקדימין וקורין ליום הכניסה ומוקפות חומה למחר חל להיות אחר השבת כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר:

גמ׳ מגילה נקראת בי"א מנלן מנלן כדבעינן למימר לקמן חכמים הקילו על הכפרים להיות מקדימין ליום הכניסה כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכים

אנן הכי קאמרינן מכדי כולהו אנשי כנה"ג תקנינהו דאי ס"ד אנשי כנה"ג י"ד וט"ו תקון אתו רבנן ועקרי תקנתא דתקינו אנשי כנה"ג והתנן אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אא"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין

אלא פשיטא כולהו אנשי כנה"ג תקינו היכא רמיזא

אמר רב שמן בר אבא א"ר יוחנן אמר קרא (אסתר ט, לא) לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם זמנים הרבה תקנו להם

האי מיבעיא ליה לגופיה א"כ לימא קרא זמן מאי זמניהם זמנים טובא

ואכתי מיבעי ליה זמנו של זה לא כזמנו של זה א"כ לימא קרא זמנם מאי זמניהם שמעת מינה כולהו

אימא זמנים טובא זמניהם דומיא דזמנם מה זמנם תרי אף זמניהם תרי

ואימא תריסר ותליסר כדאמר רב שמואל בר יצחק י"ג זמן קהילה לכל היא ולא צריך לרבויי הכא נמי י"ג זמן קהילה לכל היא ולא צריך לרבויי

ואימא שיתסר ושיבסר (אסתר ט, כז) ולא יעבור כתיב

ור' שמואל בר נחמני אמר אמר קרא (אסתר ט, כב) כימים אשר נחו בהם היהודים ימים כימים לרבות י"א וי"ב

ואימא תריסר ותליסר אר"ש בר יצחק י"ג זמן קהילה לכל היא ולא צריך לרבויי ואימא שיתסר ושיבסר ולא יעבור כתיב

ר"ש בר נחמני מ"ט לא אמר מבזמניהם זמן זמנם זמניהם לא משמע ליה

ורב שמן בר אבא מ"ט לא אמר מכימים אמר לך ההוא לדורות הוא דכתיב

אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן זו דברי ר"ע סתימתאה דדריש זמן זמנם זמניהם אבל חכ"א אין קורין אותה אלא בזמנה

מיתיבי א"ר יהודה אימתי בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרויין על אדמתן אבל בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה

רבי יהודה אליבא דמאן אילימא אליבא דר"ע אפילו בזמן הזה איתא להאי תקנתא

אלא לאו אליבא דרבנן ובזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרויין על אדמתן מיהא קרינן תיובתא דרבי יוחנן תיובתא

א"ד אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן זו דברי ר"ע סתימתאה אבל חכמים אמרו בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה

תניא נמי הכי אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרויין על אדמתן אבל בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה

רב אשי קשיא ליה דר' יהודה אדר' יהודה

MISHNAH. THE MEGILLAH1 IS READ ON THE ELEVENTH, THE TWELFTH, THE THIRTEENTH, THE FOURTEENTH, AND THE FIFTEENTH [OF ADAR], NEVER EARLIER AND NEVER LATER.2 CITIES3 WHICH HAVE BEEN WALLED SINCE THE DAYS OF JOSHUA SON OF NUN4 READ ON THE FIFTEENTH; VILLAGES AND LARGE TOWNS5 READ ON THE FOURTEENTH. THE VILLAGES, HOWEVER, MAY [SOMETIMES] PUSH THE READING FORWARD TO THE COURT DAY.6 HOW DOES THIS WORK OUT? IF [THE FOURTEENTH OF ADAR] FALLS ON MONDAY,7 THE VILLAGES AND LARGE TOWNS READ ON THAT DAY AND THE WALLED PLACES ON THE NEXT DAY: IF IT FALLS ON TUESDAY OR ON WEDNESDAY, THE VILLAGES PUSH THE READING FORWARD TO THE COURT DAY,8 THE LARGE TOWNS READ ON THE DAY ITSELF, AND THE WALLED PLACES ON THE NEXT DAY. IF [THE FOURTEENTH FALLS] ON THURSDAY, THE VILLAGES AND LARGE TOWNS READ ON THAT DAY AND THE WALLED PLACES ON THE NEXT DAY: IF IT FALLS ON FRIDAY, THE VILLAGES PUSH THE READING FORWARD TO THE COURT DAY9 AND THE LARGE TOWNS AND WALLED PLACES READ ON THE DAY ITSELF.10 IF IT FALLS ON SABBATH, THE VILLAGES AND LARGE TOWNS PUSH THE READING FORWARD TO THE COURT DAY.9 AND THE WALLED PLACES READ ON THE NEXT DAY.11 IF IT FALLS ON SUNDAY, THE VILLAGES PUSH THE READING FORWARD TO THE COURT DAY,9 THE LARGE TOWNS READ ON THE SAME DAY, AND THE WALLED CITIES ON THE DAY FOLLOWING. GEMARA. THE MEGILLAH IS READ ON THE ELEVENTH. Whence is this derived? — [How can you ask,] ‘Whence is this derived’? Surely it is as we state further on,12 ‘The Sages made a concession to the villages, allowing them to push the reading forward to the Court day, so that [they should have leisure to] supply food and water for their brethren in the large towns’? — What we mean [by our question] is this: Let us see now. All these dates were laid down by the Men of the Great Assembly.13 For if you should [deny this and affirm] that the Men of the Great Assembly laid down only the fourteenth and fifteenth, [is it possible that] the [later] Rabbis should have come and annulled a regulation made by the Men of the Great Assembly, seeing that we have learnt, ‘One Beth din cannot annul the ordinances of another unless it is superior to it in number14 and in wisdom’?15 Obviously, therefore, all these days must have been laid down by the Men of the Great Assembly, [and we ask therefore], where are they hinted [in the Scripture]? — R. Shaman b. Abba replied in the name of R. Johanan: Scripture says, To confirm these days of Purim in their times.16 [which indicates that] they laid down many ‘times’ for them. But this text is required for its literal meaning?17 — If that were all, Scripture could say simply ‘at the [appointed] time’. What then is implied by ‘their times’? A large number of ‘times’! But still I may say that [the expression ‘their’ times’] is required to indicate that the time of one is not the same as the time of the other?18 — In that case, Scripture should say [simply], ‘their time’. Why does it say ‘their times’? So that you may infer from this all of them. But cannot I say that ‘their times’ means ‘numerous times’?19 — The expression ‘their times’ is to be interpreted in the same way as we should interpret ‘their time’: just as ‘their time’ would indicate two [days], so ‘their times’ indicates two [in addition].20 But why not make these the twelfth and thirteenth? — For the reason given [elsewhere] by R. Samuel b. Isaac, that the thirteenth is a time of assembly for all,21 and no special indication is required for it in the text; so we may say here that the thirteenth day is a time of assembly and no special indication is required for it in the text. But why not say that the sixteenth and seventeenth are meant? — It is written, and it shall not pass.22 R. Samuel b. Nahmani, however, explained thus. Scripture says. As the days wherein the Jews had rest from their enemies.23 [The expression] ‘the days’ [would have sufficed] and we have ‘as the days’, to include the eleventh and the twelfth. But cannot I say rather the twelfth and thirteenth? — R. Samuel b. Isaac said: The thirteenth is a time of assembly for all, and does not require special indication. But cannot I say the sixteenth and the seventeenth? — It is written, ‘and it shall not pass’. Why did R. Samuel b. Nahmani not derive the rule from the expression ‘in their times’? — He does not accept the distinction [made above between] ‘time’, ‘their time’ and ‘their times’. And why did R. Shaman b. Abba not derive the rule from the expression ‘as the days’? — He can say to you: This is meant to make the rule apply to future generations. Rabbah b. Bar Hanah said in the name of R. Johanan: This [rule stated in the Mishnah] is the ruling of R. Akiba the anonymous authority,24 who draws the distinction between ‘time’, ‘their time’ and ‘their times’, but according to the Sages the Megillah is to be read only on the proper day.25 The following was adduced in refutation of this: ‘R. Judah said, When does this rule hold good? When the years are properly fixed26 and Israel reside upon their own soil. But in these days, since people reckon from it,27 the Megillah is to be read only on the proper day’. Now which authority is R. Judah here following? Shall I say, R. Akiba? This cannot be, because [according to him] the regulation28 is in force in these days also. It must be then that he follows the Rabbis, and [even according to them] we read [on the other days] at any rate when the years are properly fixed and Israel reside on their own soil! Is not this a refutation of R. Johanan? — It is. Some report as follows. Rabbah b. Bar Hanah said in the name of R. Johanan: This rule follows the ruling of R. Akiba the anonymous authority, but the Sages held that in these days, since people reckon from it, we read it only on the proper day. It has been taught to the same effect: ‘R. Judah said: When does this rule hold good? When the years are properly fixed and Israel reside upon their own soil, but in these days, since people reckon from it, it is read only on the proper day.’ 29 R. Ashi noted a contradiction between two statements of R. Judah character. In Mishnah Megillah, (cf. 19a), however, it seems to be used exclusively of walled towns, whatever their size. periphrasis for ‘other places’, since, as appears from the Gemara, the distinction here is between places which were walled in the days of Joshua and places which were not. The epithet ‘large’ is added because the word rhg (or vrhg) is also often used of a small place, hardly distinguishable from a village. from the villages. They were allowed to read the Megillah then because they were more likely to find someone who could read to them in the town than in their own village (Rashi). Another reason is also given in the Gemara infra. Aboth, Sonc. ed. p. 1, n. 5. According to the Talmud, the Book of Esther was composed by or under the direction of the Men of the Great Assembly. themselves. Asheri, however, points out that this has nothing to do with the reading of the Megillah, which was instituted to commemorate the resting, and he therefore prefers the explanation of R. Tam, that on the thirteenth the Jews assemble to observe the fast of Esther. shall not fail.