Megillah — Daf 28b

ואין ניאותין בהם ואין מטיילין בהם ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ואין מספידין בהן הספד של יחיד אבל קורין בהן ושונין בהן ומספידין בהן הספד של רבים

א"ר יהודה אימתי בישובן אבל בחורבנן מניחין אותן ועולין בהן עשבים ולא יתלוש מפני עגמת נפש

עשבים מאן דכר שמייהו חסורי מיחסרא והכי קתני ומכבדין אותן ומרביצין אותן כדי שלא יעלו בהן עשבים א"ר יהודה אימתי בישובן אבל בחורבנן מניחין אותן לעלות עלו בהם עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש

א"ר אסי בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויין ואעפ"כ אין נוהגין בהן קלות ראש ומאי ניהו חשבונות

אמר רב אסי בהכ"נ שמחשבין בו חשבונות מלינין בו את המת מלינין סלקא דעתך לא סגי דלאו הכי אלא לסוף שילינו בו מת מצוה:

ואין ניאותין בהן: אמר רבא חכמים ותלמידיהם מותרין דאמר ריב"ל מאי בי רבנן ביתא דרבנן:

ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים: כי הא דרבינא ורב אדא בר מתנה הוו קיימי ושאלי שאילתא מרבא אתא זילחא דמיטרא עיילי לבי כנישתא אמרי האי דעיילינן לבי כנישתא לאו משום מיטרא אלא משום דשמעתא בעא צילותא כיומא דאסתנא

א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי אי אצטריך ליה לאיניש למיקרי גברא מבי כנישתא מאי א"ל אי צורבא מרבנן הוא לימא הלכתא ואי תנא הוא לימא מתני' ואי קרא הוא לימא פסוקא ואי לא לימא ליה לינוקא אימא לי פסוקיך א"נ נישהי פורתא וניקום:

ומספידין בהן הספד של רבים: ה"ד הספידא דרבים מחוי רב חסדא כגון הספידא דקאי ביה רב ששת מחוי רב ששת כגון הספידא דקאי ביה רב חסדא

רפרם אספדה לכלתיה בבי כנישתא אמר משום יקרא דידי ודמיתא אתו כוליה עלמא ר' זירא ספדיה לההוא מרבנן בבי כנישתא אמר אי משום יקרא דידי אי משום יקרא דידיה דמיתא אתו כולי עלמא

ריש לקיש ספדיה לההוא צורבא מרבנן דשכיח בארעא דישראל דהוי תני הלכתא בכ"ד שורתא אמר ווי חסרא ארעא דישראל גברא רבה

ההוא דהוי תני הלכתא סיפרא וסיפרי ותוספתא ושכיב אתו ואמרו ליה לרב נחמן ליספדיה מר אמר היכי נספדיה הי צנא דמלי סיפרי דחסר

תא חזי מה בין תקיפי דארעא דישראל לחסידי דבבל

תנן התם ודאשתמש בתגא חלף תני ריש לקיש זה המשתמש במי ששונה הלכות כתרה של תורה

ואמר עולא לשתמש איניש במאן דתני ארבעה ולא לשתמש במאן דמתני ארבעה כי הא דריש לקיש הוה אזיל באורחא מטא עורקמא דמיא אתא ההוא גברא ארכביה אכתפיה וקא מעבר ליה א"ל קרית אמר ליה קרינא תנית תנינא ארבעה סידרי משנה א"ל פסלת לך ארבעה טורי וטענת בר לקיש אכתפך שדי בר לקישא במיא

אמר ליה ניחא לי דאשמעינן למר אי הכי גמור מיני הא מלתא דאמר ר' זירא בנות ישראל הן החמירו על עצמן שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבות עליו שבעה נקיים

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות מובטח לו שהוא בן עולם הבא שנאמר (חבקוק ג, ו) הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות

ת"ר

, nor to dress up in them, nor to stroll about in them, nor to go into them in summer to escape the heat and in the rainy season to escape the rain, nor to deliver a private funeral address1 in them. But it is right to read [the Scriptures] in them and to repeat the Mishnah and to deliver public funeral addresses.2 R. Judah said: When is this? When they are still in use; but when they are abandoned, grass is allowed to grow in them, and it should not be plucked, so as to excite compassion’. Who was speaking about grass? — There is an omission, and the statement should read thus: ‘They should be swept and watered so that grass should not grow in them. R. Judah said: When is this? When they are in use; but when they are abandoned, grass is allowed to grow in them; if grass does grow, it is not plucked, so that it may excite compassion R. Assi said: The synagogues of Babylon have been built with a stipulation,3 and even so they must not be treated disrespectfully. What [for instance] is this? — Doing calculations [for business purposes] in them. R. Assi said: A synagogue in which people make calculations is used for keeping a dead body in over night. You actually think it is used for keeping a dead body in? — Is there no way otherwise? But [say] in the end a meth mizwah4 will be kept there over night. ‘Nor to dress up in it’. Raba said: The Sages and their disciples are permitted — since R. Joshua b. Levi has said: What is the meaning of ‘Be Rabbanan’?5 The Rabbis’ house. ‘Nor to go into them in summer to escape the heat and in the rainy season to escape the rain’. For instance, Rabina and R. Ada b. Mattenah were once standing and asking questions of Raba when a shower of rain came on. They went into the synagogue, saying, Why we have gone into the synagogue is not because of the rain, but because the discussion of a legal point requires clarity, like a clear day.6 R. Aha the son of Raba asked R. Ashi: If a man has occasion to call another out of synagogue, what is he to do? He replied: If he is a rabbinical student, let him say some halachah; if he is a tanna,7 let him repeat a Mishnah; if he is a Kara,8 let him say a verse of Scripture; if none of these, let him say to a child, ‘Repeat me the last verse you have learnt’; or else let him stay a little while and then get up. ‘To deliver public funeral addresses9 in them’. What is meant by a public funeral address? — R. Hisda gave as an example, For instance, a funeral address at which R. Shesheth is present.10 R. Shesheth mentioned as an example: For instance, a funeral address at which R. Hisda is present.11 Rafram had a funeral address delivered for his daughter-in-law in the synagogue, saying, To pay honour to me and to the dead12 all the people will come.13 R. Zera delivered a funeral address for a certain rabbinicai student in the synagogue, saying, Whether to pay honour to me or to pay honour to the dead, all the public will come. Resh Lakish delivered a funeral address for a certain rabbinical student who frequented the Land of Israel and who used to repeat halachoth14 before twenty-four rows [of disciples]. He said: Alas! The Land of Israel has lost a great man. [On the other hand] there was a certain man who used to repeat halachoth, Sifra and Sifre and Tosefta,15 and when he died they came and said to R. Nahman, Sir, will you deliver a funeral oration for him, and he said, How are we to deliver over him an address: Alas! A bag full of books has been lost!16 Observe now the difference between the rigorous scholars of the Land of Israel and the saints of Babylon.17 We have learnt in another place:18 ‘Whoever makes use of a crown, passeth away [from the world]’ and Resh Lakish commented: This applies to one who accepts service from one who can repeat halachoth, and ‘Ulla said: A man may accept service from one who can repeat the four [orders of the Mishnah]19 but not from one who can [also] teach20 them. This is illustrated by the following story of Resh Lakish, he was once traveling along a road when he came to a pool of water, and a man came up and put him on his shoulders and began taking him across. He said to the man: Can you read20 the Scriptures? He answered, I can. Can you repeat the Mishnah? [He replied], I can repeat four orders of the Mishnah. Resh Lakish thereupon said: You have hewn four rocks, and you carry Resh Lakish on your shoulder? Throw the son of Lakisha into the water! He replied: I would sooner that your honour tell me something.21 If so, he replied, learn from me this dictum which was enunciated by R. Zera: ‘The daughters of Israel imposed spontaneously upon themselves the restriction that if they saw [on their garments] a spot of blood no bigger than a mustard seed, they waited for seven days without issue [before taking a ritual bath]. 22 It was taught in the Tanna debe Eliyyahu:23 ‘Whoever repeats halachoth may rest assured that he is destined for the future world, as it says, His goings [halikoth] are to eternity.24 Read not halikoth but halachoth’. Our Rabbis taught: contraction of beth (the house of). delivered by a professional orator called a safdan. Tosefta the Baraitha of R. Hiyya; v. Sanh. Sonc. ed., p. 567, n. 1. know what they meant. saintliness of the latter v. Sot. 49b. application (V. Maharsha). the menses, v. supra P. 44, n. 4.