Megillah — Daf 15a

בשלמא אינהו מיפרשי אלא אבהתייהו מנלן

כדעולא דאמר עולא כל מקום ששמו ושם אביו בנביאות בידוע שהוא נביא בן נביא שמו ולא שם אביו בידוע שהוא נביא ולא בן נביא שמו ושם עירו מפורש בידוע שהוא מאותה העיר שמו ולא שם עירו בידוע שהוא מירושלים

במתניתא תנא כל שמעשיו ומעשה אבותיו סתומין ופרט לך הכתוב באחד מהן לשבח כגון (צפניה א, א) דבר ה' אשר היה אל צפניה בן כושי בן גדליה בידוע שהוא צדיק בן צדיק וכל שפרט לך הכתוב באחד מהן לגנאי כגון (ירמיהו מא, א) ויהי בחדש השביעי בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע בידוע שהוא רשע בן רשע

אמר רב נחמן מלאכי זה מרדכי ולמה נקרא שמו מלאכי שהיה משנה למלך מיתיבי ברוך בן נריה ושריה בן מעשיה ודניאל ומרדכי בלשן וחגי זכריה ומלאכי כולן נתנבאו בשנת שתים לדריוש תיובתא

תניא אמר רבי יהושע בן קרחה מלאכי זה עזרא וחכ"א מלאכי שמו אמר רב נחמן מסתברא כמאן דאמר מלאכי זה עזרא דכתיב בנביאות מלאכי (מלאכי ב, יא) בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר

ומאן אפריש נשים נכריות עזרא דכתיב (עזרא י, ב) ויען שכניה בן יחיאל מבני עילם ויאמר לעזרא אנחנו מעלנו באלהינו ונושב נשים נכריות

תנו רבנן ארבע נשים יפיפיות היו בעולם שרה (ואביגיל רחב) ואסתר ולמאן דאמר אסתר ירקרוקת היתה מפיק אסתר ומעייל ושתי

תנו רבנן רחב בשמה זינתה יעל בקולה אביגיל בזכירתה מיכל בת שאול בראייתה אמר רבי יצחק כל האומר רחב רחב מיד ניקרי א"ל רב נחמן אנא אמינא רחב רחב ולא איכפת לי אמר ליה כי קאמינא ביודעה ובמכירה

ומרדכי ידע את כל אשר נעשה מאי אמר רב אמר גבה המן מאחשורוש ושמואל אמר גבר מלכא עילאה ממלכא תתאה

ותתחלחל המלכה מאי ותתחלחל אמר רב שפירסה נדה ור' ירמיה אמר שהוצרכה לנקביה

ותקרא אסתר להתך אמר רב התך זה דניאל ולמה נקרא שמו התך שחתכוהו מגדולתו ושמואל אמר שכל דברי מלכות נחתכין על פיו

לדעת מה זה ועל מה זה אמר רבי יצחק שלחה לו שמא עברו ישראל על חמשה חומשי תורה דכתיב בהן (שמות לב, טו) מזה ומזה הם כתובים

ויגידו למרדכי את דברי אסתר ואילו איהו לא אזל לגביה מכאן שאין משיבין על הקלקלה

לך כנוס את כל היהודים וגו' עד אשר לא כדת אמר רבי אבא שלא כדת היה שבכל יום ויום עד עכשיו באונס ועכשיו ברצון וכאשר אבדתי אבדתי כשם שאבדתי מבית אבא כך אובד ממך

ויעבור מרדכי אמר רב שהעביר יום ראשון של פסח בתענית ושמואל אמר דעבר ערקומא דמיא

ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות בגדי מלכות מיבעי ליה אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא מלמד שלבשתה רוח הקדש כתיב הכא ותלבש וכתיב התם (דברי הימים א יב, יט) ורוח לבשה את עמשי

ואמר רבי אלעזר אמר ר' חנינא לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך שהרי שני גדולי הדור ברכום שני הדיוטות ונתקיימה בהן ואלו הן דוד ודניאל דוד דברכיה ארונה דכתיב (שמואל ב כד, כג) ויאמר ארונה אל המלך וגו' דניאל דברכיה דריוש דכתיב (דניאל ו, יז) אלהך די אנת פלח ליה בתדירא הוא ישיזבינך

ואמר רבי אלעזר אמר ר' חנינא אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך שהרי אבימלך קלל את שרה (בראשית כ, טז) הנה הוא לך כסות עינים ונתקיים בזרעה (בראשית כז, א) ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו

ואמר רבי אלעזר אמר ר' חנינא בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם אדם שופת קדרה ואח"כ נותן לתוכה מים אבל הקב"ה נותן מים ואחר כך שופת הקדרה לקיים מה שנאמר (ירמיהו י, יג) לקול תתו המון מים בשמים

ואמר ר"א אמר רבי חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי

ואמר ר"א אמר רבי חנינא צדיק אבד לדורו אבד משל לאדם שאבדה לו מרגלית כל מקום שהיא מרגלית שמה לא אבדה אלא לבעלה

וכל זה איננו שוה לי אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא בשעה שראה המן את מרדכי יושב בשער המלך אמר כל זה אינו שוה לי כדרב חסדא דאמר רב חסדא זה בא בפרוזבולי וזה בא

We admit that [some of] those [eight] mentioned above are expressly described [as prophets], but how do we know that their fathers [were prophets]? — From the dictum of ‘Ulla; for ‘Ulla said: Wherever a man's name is given along with that of his father as the author of a prophecy we know that he was a prophet son of a prophet. Where his own name is given but not that of his father, we know that he was a prophet but not the son of a prophet. Where his name and the name of his town are specified, we know that he came from that town — Where his name is given but not that of his town, we know that he was from Jerusalem — In a Baraitha it was stated: If nothing is known about the character of a man or of his ancestors, and the Scripture mentions any one of them in connection with a praiseworthy action, as for instance, The word of the Lord which came to Zephaniah son of Cushi son of Gedaliah, we may know that he was a righteous man son of a righteous man; and wherever the Scripture mentions any one of them in connection with a reprehensible action, as for instance, And it came to pass in the seventh month that Ishmael the son....of Elishama came, we may know that he was a wicked man son of a wicked man. R. Nahman said: Malachi is the same as Mordecai. Why was he called Malachi? Because he was next to the king. The following was cited in objection to this: ‘Baruch the son of Neriah and Serayah the son of Mahseyah and Daniel and Mordecai, Bilshan, Haggai, Zechariah and Malachi all prophesied in the second year of Darius’! — This is a refutation. It has been taught: R. Joshua b. Korha said: Malachi is the same as Ezra, and the Sages say that Malachi was his proper name. R. Nahman said: There is good ground for accepting the view that Malachi was the same as Ezra. For it is written in the prophecy of Malachi, Judah hath dealt treacherously and an abomination is committed in Israel and in Jerusalem, for Judah hath profaned the holiness of the Lord which he loveth and hath married the daughter of a strange God. And who was it that put away the strange women? Ezra, as it is written, And Shechaniah the son of Jehiel, one of the sons of Elam answered and said unto Ezra: We have broken faith with our God and have married foreign women. The Rabbis taught: There have been four women of surpassing beauty in the world — Sarah, Rahab, Abigail and Esther. According to the one who says that Esther was sallow, Vashti should be inserted in place of Esther. Our Rabbis taught: Rahab inspired lust by her name; Jael by her voice; Abigail by her memory; Mical daughter of Saul by her appearance. R. Isaac said: Whoever says. ‘Rahab, Rahab’, at once has an issue. Said R. Nahman to him: I say Rahab, Rahab, and nothing happens to me! He replied: I was speaking of one who knows her and is intimate with her. Now when Mordecai knew all that was done [etc.]. What [was his cry]? — Rab said: He said, ‘Haman has raised himself above Ahasuerus’; Samuel said, ‘The upper king has prevailed over the lower king’. And the queen was exceedingly pained [wa-tithhalhal]. What is the meaning of wa-tithhalhal? — Rab said: It means that she became menstruous; R. Jeremiah said that her bowels were loosened. And Esther called Hatach. Rab said: Hatach is the same as Daniel. Why was he called Hatach? Because he was degraded [hataku-hu] from his position. Samuel said, Because all affairs of state were decided [nehtakim] by his voice. To know what this was and why this was. R. Isaac said: She sent to him saying. Perhaps Israel have transgressed the five books of the Torah, in which is written, On this side and on this they were written. And they told Mordecai Esther's words. But Hatach did not go to him on this occasion. This shows us that a recalcitrant answer need not be taken back [by the messenger]. Go, gather together all the Jews . . . which is not according to the custom. R. Abba said: It will not be [she said] according to the custom of every other day. Till now [I have associated with Ahasuerus] under compulsion, but now I will do so of my own will. And if I perish, I perish. As I am lost to my father's house so I shall be lost to thee. And Mordecai passed [wa-ya'abor]. Rab said: This indicates that he made the first day of Passover pass as a fast day. Samuel said: It indicates that he crossed a stream [on that day]. Now it came to pass on the third day that Esther put on royalty. Surely it should say, ‘royal apparel’? — R. Eleazar said in the name of R. Hanina: This tells us that the holy spirit clothed her. It is written here, ‘and she put on’, and it is written elsewhere, And a spirit clothed Amasai. R. Eleazar b. Hanina also said: Let not the blessing of an ordinary man be lightly esteemed in thine eyes, for two men great in their generation received from ordinary men blessings which were fulfilled in them. They were, David and Daniel. David was blessed by Araunah, as it is written, And Araunah said unto the king, The Lord thy God accept thee. Daniel was blessed by Darius, as it is written ‘ Thy God whom thou servest continually, He will deliver thee. R. Eleazar further said in the name of R. Hanina: Let not the curse of an ordinary man be lightly esteemed in thine eyes, because Abimelech cursed Sarah, saying, Behold he is to thee a covering of the eyes, and this was fulfilled in her seed, [as it says], And it came to pass that when Isaac was old his eyes were dim. R. Eleazar further said in the name of R. Hanina: Come and observe that the way of the Holy One, blessed be He, is not like the way of flesh and blood — The way of flesh and blood is that a man places a pot on the fire and then pours water into it, but God first puts in the water and then fixes the pot, to fulfil what is written, At the sound of his giving a multitude of waters in the heavens. R. Eleazar further said in the name of R. Hanina: Whoever reports a saying in the name of its originator brings deliverance to the world, as it says, And Esther told the king in the name of Mordecai. R. Eleazar further said in the name of R. Hanina: When a righteous man dies, he dies only for his own generation. It is with him as with a man who loses a pearl. Wherever it is, it remains a pearl, and is lost only to its owner. Yet all this availeth me nothing. R. Eleazar said in the name of R. Hanina: Because he saw Mordecai sitting in the king's gate, was this any reason why he should say, ‘All this availeth me nothing’? The explanation is in the dictum of R. Hisda; for R. Hisda said: The one came [to the court] as a counsellor and the other