Megillah — Daf 12b

בבוציני

ביום השביעי כטוב לב המלך ביין אטו עד השתא לא טב לביה בחמרא אמר רבא יום השביעי שבת היה שישראל אוכלין ושותין מתחילין בד"ת ובדברי תשבחות אבל עובדי כוכבים שאוכלין ושותין אין מתחילין אלא בדברי תיפלות

וכן בסעודתו של אותו רשע הללו אומרים מדיות נאות והללו אומרים פרסיות נאות אמר להם אחשורוש כלי שאני משתמש בו אינו לא מדיי ולא פרסי אלא כשדיי רצונכם לראותה אמרו לו אין ובלבד שתהא ערומה

שבמדה שאדם מודד בה מודדין לו מלמד שהיתה ושתי הרשעה מביאה בנות ישראל ומפשיטן ערומות ועושה בהן מלאכה בשבת היינו דכתיב אחר הדברים האלה כשוך חמת המלך אחשורוש זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה כשם שעשתה כך נגזר עליה

ותמאן המלכה ושתי מכדי פריצתא הואי דאמר מר שניהן לדבר עבירה נתכוונו מ"ט לא אתאי א"ר יוסי בר חנינא מלמד שפרחה בה צרעת במתניתא תנא [בא גבריאל ועשה לה זנב]

ויקצף המלך מאד אמאי דלקה ביה כולי האי אמר רבא שלחה ליה בר אהורייריה דאבא אבא לקבל אלפא חמרא שתי ולא רוי וההוא גברא אשתטי בחמריה מיד וחמתו בערה בו

ויאמר המלך לחכמים מאן חכמים רבנן יודעי העתים שיודעין לעבר שנים ולקבוע חדשים אמר להו דיינוה לי אמרו היכי נעביד נימא ליה קטלה למחר פסיק ליה חמריה ובעי לה מינן נימא ליה שבקה קא מזלזלה במלכותא אמרו לו מיום שחרב בית המקדש וגלינו מארצנו ניטלה עצה ממנו ואין אנו יודעין לדון דיני נפשות זיל לגבי עמון ומואב דיתבי בדוכתייהו כחמרא דיתיב על דורדייה

וטעמא אמרו ליה דכתיב (ירמיהו מח, יא) שאנן מואב מנעוריו ושוקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר מיד והקרוב אליו כרשנא שתר אדמתא תרשיש

א"ר לוי כל פסוק זה על שום קרבנות נאמר

כרשנא אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע כלום הקריבו לפניך כרים בני שנה כדרך שהקריבו ישראל לפניך שתר כלום הקריבו לפניך שתי תורין אדמתא כלום בנו לפניך מזבח אדמה תרשיש כלום שימשו לפניך בבגדי כהונה דכתיב בהו (שמות כח, כ) תרשיש ושהם וישפה מרס כלום מירסו בדם לפניך מרסנא כלום מירסו במנחות לפניך ממוכן כלום הכינו שלחן לפניך

ויאמר ממוכן תנא ממוכן זה המן ולמה נקרא שמו ממוכן שמוכן לפורענות אמר רב כהנא מכאן שההדיוט קופץ בראש

להיות כל איש שורר בביתו אמר רבא אלמלא אגרות הראשונות לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט

אמרי מאי האי דשדיר לן להיות כל איש שורר בביתו פשיטא אפילו קרחה בביתיה פרדשכא ליהוי

ויפקד המלך פקידים א"ר מאי דכתיב (משלי יג, טז) כל ערום יעשה בדעת וכסיל יפרוש אולת

כל ערום יעשה בדעת זה דוד דכתיב (מלכים א א, ב) ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה כל מאן דהוה ליה ברתא אייתה ניהליה וכסיל יפרוש אולת זה אחשורוש דכתיב ויפקד המלך פקידים כל מאן דהוה ליה ברתא איטמרה מיניה

איש יהודי היה בשושן הבירה וגו' איש ימיני מאי קאמר אי ליחוסא קאתי ליחסיה ואזיל עד בנימין אלא מאי שנא הני

תנא כולן על שמו נקראו בן יאיר בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפלתו בן שמעי בן ששמע אל תפלתו בן קיש שהקיש על שערי רחמים ונפתחו לו

קרי ליה יהודי אלמא מיהודה קאתי וקרי ליה ימיני אלמא מבנימין קאתי אמר רב נחמן מרדכי מוכתר בנימוסו היה

אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יהושע בן לוי אביו מבנימין ואמו מיהודה ורבנן אמרי משפחות מתגרות זו בזו משפחת יהודה אומרת אנא גרים דמתיליד מרדכי דלא קטליה דוד לשמעי בן גרא ומשפחת בנימין אמרה מינאי קאתי

רבא אמר כנסת ישראל אמרה לאידך גיסא ראו מה עשה לי יהודי ומה שילם לי ימיני מה עשה לי יהודי

with small pumpkins. On the seventh day, where the king's heart was merry with wine.1 Was then his heart not merry with wine until then? — Rab said: The seventh day was Sabbath, when Israel eat and drink. They begin with discourse on the Torah and with words of thanksgiving [to God]. But the nations of the world, the idolaters, when they eat and drink only begin with words of frivolity. And so at the feast of that wicked one. Some said, The Median women are the most beautiful, and others said, The Persian women are the most beautiful. Said Ahasuerus to them, The vessel that I use is neither Median nor Persian, but Chaldean. Would you like to see her? They said, Yes, but it must be naked — (For man receives measure for measure.2 This [remark] teaches you that the wicked Vashti used to take the daughters of Israel and strip them naked and make them work on Sabbath.3 So it is written, After these things when the wrath of the king Ahasuerus abated, he remembered Vashti and what she had done and what was decided against her.4 As she had done so it was decreed against her.) And the queen Vashti refused.5 Let us see. She was immodest, as the Master said above, that both of them had an immoral purpose. Why then would she not come? — R. Jose b. Hanina said: This teaches that leprosy broke out on her. In a Baraitha it was taught that Gabriel came and fixed a tail on her.6 And the king was very angry,5 Why was he so enraged? — Raba said: She sent him back answer: Thou son of my father's steward,7 my father drank wine in the presence of a thousand,8 and did not get drunk, and that man has become senseless with his wine. Straightway, his wrath burnt within him.5 And the king said to the wise men.9 Who are the wise men? — The Rabbis. Who knew the times:9 that is, who knew how to intercalate years and fix new moons. He said to them: Try her for me. They said [to themselves]: What shall we do? If we tell him to put her to death, to-morrow he will become sober10 again and he will require her from us. Shall we tell him to let her go? She will lose all her respect for royalty. So they said to him: From the day when the Temple was destroyed and we were exiled from our land, counsel has been taken from us and we do not know how to judge capital cases. Go to Ammon and Moab11 who have remained in their places like wine that has settled on its lees. They spoke to him thus with good reason, since it is written, Moab hath been at ease from his youth, and he hath settled on his lees, and hath not been emptied from vessel to vessel, neither hath he gone into captivity. Therefore his taste remaineth in him, and his scent is not changed.12 Straightway [he did so, as we read], and the next unto him was Carshena, Shethar, Admatha, Tarshish [etc.].13 R. Levi said: Every name in this verse contains a reference to the sacrifices. Thus, Carshena: the ministering angels said to the Holy One, blessed be He: Sovereign of the Universe, did they ever offer before thee lambs of the first year [karim bene shanah] as Israel offered before Thee? Shethar: did they ever offer before Thee two pigeons [shte torim]? Admatha: did they ever build before Thee an altar of earth [adamah]? Tarshish: did they ever minister before Thee in the priestly garments, of which it is written [that they contained] a beryl [tarshish], an onyx and a jasper?14 Meres: did they ever stir [mersu] the blood [of the sacrifice] before Thee? Marsena: did they ever stir [mersu] the meal-offerings before Thee? Memucan: did they ever prepare [hekinu] a table before Thee? And Memucan said.15 A Tanna taught: Memucan is the same as Haman, And why was he called Memucan? Because he was destined [mukan] for punishment. R. Kahana said: From here we see that an ordinary man always pushes16 himself in front.17 That every man should bear rule in his house.18 Raba said: Had it not been for these first letters, there would have been left no shred or remnant of the enemies of Israel.19 People said: What does he mean by sending us word that every man should bear rule in his own house? Of course he should! Even a weaver in his own house must be commander!20 And let the king appoint officers.21 Rabbi said: What is the meaning of the verse, Even prudent man dealeth with forethought, but a fool unfoldeth folly?22 ‘Every prudent man dealeth with forethought’: this applies to David, of whom, it is written, Wherefore his servants said unto him, Let there be sought for my lord the king a young virgin:23 every one who had a daughter brought her.24 But a fool unfoldeth folly’: this applies to Ahasuerus, of whom it is written, and let the king appoint officers: whoever had a daughter hid her.25 There was a certain Jew in Shushan the castle, etc. a Benjamite.26 What is the point of this verse? If it is to give the pedigree of Mordecai, it should trace it right back to Benjamin!27 [Why then were only these specified?] — A Tanna taught: All of them are designations [of Mordecai]. ‘The son of Jair’ means, the son who enlightened [he'ir] the eyes of Israel by his prayer. ‘The son of Shimei means, the son to whose prayer God hearkened [shama’]. ‘The son of Kish’ indicates that he knocked [hikkish] at the gates of mercy and they were opened to him. He is called ‘a Jew’ [yehudi] which implies that he came from [the tribe of] Judah, and he is called ‘a Benjamite’, which implies that he came from Benjamin. [How is this]? — R. Nahman said: He was a man of distinguished character.28 Rabbah b. Bar Hanah said in the name of R. Joshua b. Levi: His father was from Benjamin and his mother from Judah. The Rabbis, however, said: The tribes competed with one another [for him]. The tribe of Judah said: I am responsible for the birth of Mordecai, because David did not kill Shimei the son of Gera, and the tribe of Benjamin said: He is actually descended from me. Raba said: The community of Israel explained [the two designations] in the opposite29 sense: ‘See what a Judean did to me and how a Benjamite repaid me!’ What a Judean did to me Vashti.] Nebuchadnezzar. sent out for the destruction of the Jews, they would not have waited till the appointed day. character. Rashi translates ‘with his names’ (as just explained) as if ‘nimus’ here = Greek **. [Var. lec. add ‘as an ornament’, hsgf. V. Aruch who explains: He was adorned with the precepts of the Law as with an ornament. Yehudi as applied to Mordecai then does not denote a tribal name but is an epithet of distinction.]