Makkot — Daf 4b

בשלמא לרבנן (דברים כה, ב) כדי רשעתו כתיב משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות אלא רבי מאיר מ"ט

אמר עולא גמר ממוציא שם רע מה מוציא שם רע לוקה ומשלם אף כל לוקה ומשלם מה למוציא שם רע שכן קנס סבר לה כר' עקיבא דאמר עדים זוממין קנסא הוא

איכא דמתני להא דעולא אהא דתניא (שמות יב, י) לא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר וגו' בא הכתוב ליתן עשה אחר ל"ת לומר שאין לוקין עליו דברי ר' יהודה

ר' עקיבא אומר לא מן השם הוא זה אלא משום דה"ל לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו מכלל דר' יהודה סבר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו מנא ליה

אמר עולא גמר ממוציא שם רע מה מוציא שם רע לאו שאין בו מעשה לוקין עליו אף כל לאו שאין בו מעשה לוקין עליו מה למוציא שם רע שכן לוקה ומשלם

אלא אמר ריש לקיש גמר מעדים זוממין מה עדים זוממין לאו שאין בו מעשה לוקין עליו אף כל לאו שאין בו מעשה לוקין עליו מה לעדים זוממין שכן אין צריכין התראה

מוציא שם רע יוכיח וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן לאו שאין בו מעשה ולוקין עליו אף כל לאו שאין בו מעשה לוקין עליו

מה להצד השוה שבהן שכן קנס הא לא קשיא רבי יהודה לא סבר לה כרבי עקיבא

אלא מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד חמור ורבי יהודה צד חמור לא פריך

ורבנן האי (שמות כ, יג) לא תענה ברעך עד שקר מאי דרשי ביה

ההוא מיבעי ליה לאזהרה לעדים זוממין ורבי מאיר אזהרה לעדים זוממין מנא ליה אמר רבי ירמיה נפקא ליה (דברים יט, כ) מוהנשארים ישמעו ויראו ולא יוסיפו עוד

ורבנן ההוא מיבעי ליה

The Rabbis’ view here is perfectly in order since, as it is written there, according to his misdeed, can penalize him [once only], for a [single] ‘misdeed,’ but not [twice as] for two misdeeds. But as to R. Meir, what is his reason [for imposing two penalties for a single offence]? — ‘Ulla said that R. Meir inferred the principle [by analogy] from the case of the ‘Defaming husband’. What do we find in the law of the ‘Defaming husband’? He is flogged and also made to pay compensation; the same should obtain in every case where the offender made himself liable to a flogging and compensation. [No!] This is no analogy, because what is that law of the ‘Defaming husband’? It is [essentially] a case of kenas! — [Admitted;] but R. Meir is of the same opinion as R. Akiba, that is that the punishment of zomemim is [likewise] one of kenas. Some introduce this Mishnah-comment of ‘Ulla in connection with that which has been taught: And ye shall let nothing of it remain until the morning; and that which remaineth of it until the morning ye shall burn with fire. Now Scripture came and provided here a [remedial] act to follow a [disregarded] prohibition; this [provision] is to convey that no flogging is inflicted for the transgression. These are the words of R. Judah. R. Jacob says: [No!] this interpretation is not relevant, as it is rather an instance of a prohibition contravened without action, and any prohibition contravened without action entails no flogging. Now, the general import of the above statement seems to imply that R. Judah is of [the] opinion that a prohibition contravened without Action does entail a flogging: whence does he obtain this principle? — ‘Ulla submitted that R. Judah derived it from the [law of the] Defaming husband. What do we find in [the case of] the Defaming husband? It is a prohibition contravened without action, and yet the offender receives a flogging! [No, your conclusion falls short, as] what do we find in the law of the Defaming husband? He is flogged and also pays [one hundred shekels of silver], But, said Resh Lakish, R. Judah derived it from the [case of] zomemim. Now what do we find [in the case of] zomemim? — It is a prohibition contravened without action, and yet the offenders are flogged; the same obtains wherever there is a prohibition contravened without action. [But, can you argue that from the zomemim, as] what do we find in [the case of] zomemim? They need not be cautioned! Then [I say] let the case of the Defaming husband enforce my argument. And thus the argument turns to and fro, the characteristics of one case not being quite those of the other; but they are alike in this, that they are cases of a Prohibition contravened without action, and [in each case] the offender is flogged; the same [I submit] obtains in all cases of a Prohibition contravened [even] without action — that the offender is flogged. [But yet, note] what is their common characteristic? They are both [cases of] kenas! — This presents no difficulty, as R. Judah does not take the same view as R.Akiba. But yet [the argument might be carried on], what they both have in common is that they have each some singular trait of severity. — R. Judah does not raise this point. [BUT THE SAGES SAY THAT THEY RECEIVE ONLY FORTY LASHES.] And what lesson do the Rabbis derive from the text, ‘Thou shalt not bear false witness against thy neighbour’? — They must needs utilize it as the [statutory] admonition to zomemim. And where does R. Meir find that [requisite Scriptural] admonition? — Said R. Jeremiah that R. Meir found the same in the context, And those that remain shall hear and fear and shall henceforth commit no more such evil in the midst of thee. And why do not the Rabbis also adopt the same? — They apply it to another principle,