Kiddushin — Daf 81b

תיב שפיר אמר ליה הבו לי כסא יהבו ליה כסא אכמר שדא ביה כיחו נחרו ביה שקא ומית שמעו דהוו קאמרי פלימו קטל גברא פלימו קטל גברא ערק וטשא נפשיה בבית הכסא אזיל בתריה נפל קמיה כי דחזייה דהוה מצטער גלי ליה נפשיה אמר ליה מאי טעמא אמרת הכי ואלא היכי אימא אמר ליה לימא מר רחמנא נגער ביה בשטן

רבי חייא בר אשי הוה רגיל כל עידן דהוה נפל לאפיה הוה אמר הרחמן יצילנו מיצר הרע יומא חד שמעתינהו דביתהו אמרה מכדי הא כמה שני דפריש ליה מינאי מאי טעמא קאמר הכי

יומא חדא הוה קא גריס בגינתיה קשטה נפשה חלפה ותנייה קמיה אמר לה מאן את אמרה אנא חרותא דהדרי מיומא תבעה אמרה ליה אייתי ניהליה להך רומנא דריש צוציתא שוור אזל אתייה ניהלה

כי אתא לביתיה הוה קא שגרא דביתהו תנורא סליק וקא יתיב בגויה אמרה ליה מאי האי אמר לה הכי והכי הוה מעשה אמרה ליה אנא הואי לא אשגח בה עד דיהבה ליה סימני אמר לה אנא מיהא לאיסורא איכווני כל ימיו של אותו צדיק היה מתענה עד שמת באותה מיתה

דתניא (במדבר ל, יג) אישה הפרם וה' יסלח לה במה הכתוב מדבר באשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה והפר לה והיא לא ידעה שהפר לה בעלה והיתה שותה יין ומטמאה למתים

רבי עקיבא כי הוה מטי להאי פסוקא הוה בכי אמר ומה מי שנתכוין לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה אמרה תורה צריכה כפרה וסליחה מי שנתכוין לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר חזיר על אחת כמה וכמה

כיוצא בדבר אתה אומר (ויקרא ה, יז) ולא ידע ואשם ונשא עונו כשהיה רבי עקיבא מגיע לפסוק זה היה בוכה ומה מי שנתכוין לאכול שומן ועלה בידו חלב אמרה תורה ולא ידע ואשם ונשא עונו מי שנתכוין לאכול חלב ועלה בידו חלב על אחת כמה וכמה איסי בן יהודה אומר ולא ידע ואשם ונשא עונו על דבר זה ידוו כל הדווים

מתייחד אדם עם אמו אמר רב יהודה אמר רב אסי מתייחד אדם עם אחותו ודר עם אמו ועם בתו כי אמרה קמיה דשמואל אמר אסור להתייחד עם כל עריות שבתורה ואפילו עם בהמה

תנן מתייחד אדם עם אמו ועם בתו וישן עמהם בקירוב בשר ותיובתא דשמואל אמר לך שמואל וליטעמיך הא דתניא אחותו וחמותו ושאר כל עריות שבתורה אין מתייחד עמהם אלא בעדים בעדים אין שלא בעדים לא

אלא תנאי היא דתניא אמר רבי מאיר הזהרו בי מפני בתי אמר רבי טרפון הזהרו בי מפני כלתי ליגלג עליו אותו תלמיד אמר רבי אבהו משום רבי חנינא בן גמליאל לא היו ימים מועטים עד שנכשל אותו תלמיד בחמותו

אפילו עם בהמה אביי מכלליה מכולה דברא רב ששת מעבר ליה מצרא רב חנן מנהרדעא איקלע לרב כהנא לפום נהרא חזייה דיתיב וקא גרס וקיימא בהמה קמיה אמר ליה לא סבר לה מר אפילו עם בהמה אמר ליה לאו אדעתאי

אמר רבא מתייחד אדם עם שתי יבמות ועם שתי צרות עם אשה וחמותה עם אשה ובת בעלה עם אשה ותינוקת שיודעת טעם ביאה ואין מוסרת עצמה לביאה

הגדילו זה ישן בכסותו וכו' וכמה אמר רב אדא בר רב עזא אמר רב אסי תינוקת בת תשע שנים ויום אחד תינוק בן שתים עשרה שנה ויום אחד איכא דאמרי תינוקת בת שתים עשרה שנה ויום אחד תינוק בן שלש עשרה ויום אחד וזה וזה כדי שיהיו (יחזקאל טז, ז) שדים נכונו ושערך צמח

אמר רפרם בר פפא א"ר חסדא לא שנו אלא שאינה בושה לעמוד לפניו ערום אבל בושה לעמוד לפניו ערום אסור מאי טעמא יצר אלבשה

רב אחא בר אבא איקלע לבי רב חסדא חתניה שקליה לבת ברתיה אותבוה בכנפיה אמר ליה לא סבר לה מר דמקדשא אמר ליה עברת לך אדרב דאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי אלעזר אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה עד שתגדיל ותאמר בפלוני אני רוצה מר נמי עבר ליה אדשמואל דאמר שמואל אין משתמשים באשה אמר ליה אנא כאידך דשמואל סבירא לי דאמר שמואל

Said he, ‘Give me a glass [of liquor],’ and one was given him. He coughed and spat his phlegm into it. They scolded him, [whereupon] he swooned and died.1 Then they [the household] heard people crying out, ‘Pelimo has killed a man, Pelimo has killed a man!’2 Fleeing, he hid in a privy; he [Satan] followed him, and he [Pelimo] fell before him. Seeing how he was suffering, he disclosed his identity and said to him, why have you [always] spoken thus?3 Then how am I to speak?4 You should say: ‘The Merciful rebuke Satan.’5 Every time R. Hiyya b. Abba fell upon his face6 he used to say, ‘The Merciful save us from the Tempter.’ One day his wife heard him. ‘Let us see,’ she reflected, ‘it is so many years that he has held aloof from me: why then should he pray thus?’7 One day, while he was studying in his garden, she adorned herself and repeatedly walked up and down before him. ‘Who are you?’ he demanded. ‘I am Harutha,8 and have returned to-day,’ she replied. He desired her. Said she to him, ‘Bring me that pomegranate from the uppermost bough.’ He jumped up, went, and brought it to her. When he re-entered his house, his wife was firing the oven, whereupon he ascended and sat in it. ‘What means this?’ she demanded. He told her what had befallen. ‘It was I,’ she assured him; but he paid no heed to her until she gave him proof.9 ‘Nevertheless,’ said he, ‘my intention was evil.’10 That righteous man [R. Hiyya b. Ashi] fasted all his life, until he died thereof. Even as it was taught: Her husband hath made then, void, and the Lord shall forgive her:11 of whom does the Writ speak?12 Of a woman who made a nazirite vow and her husband heard of it and annulled it; but though she was unaware that her husband had annulled it , she drank wine and defiled herself through the dead.13 When R. Akiba came to this verse, he wept. If of him who intended to eat swine's flesh but chanced upon sheep's flesh, yet the Torah decreed that he requires atonement; how much more so of him who intended to eat swine's flesh and actually ate swine's flesh!14 Similarly, you read: Though he knew it not, yet he is guilty, and shall bear his iniquity.15 When R. Akiba came to this verse, he wept. If of him who intended to eat shuman16 but chanced upon heleb,17 yet the Torah said: ‘though he knew it not, yet he is guilty, and shall bear his iniquity’: how much more so of him who intended to eat heleb and actually ate heleb! Issi b. Judah said: ‘Though he knew it not, yet he is guilty, and shall bear his iniquity’ — for this thing 18 all grief-stricken must grieve. A MAN MAY BE ALONE WITH HIS MOTHER. Rab Judah said in R. Assi's name: A man may be alone with his sister, and dwell with his mother and daughter [alone]. When he stated it in Samuel's presence, he said: One may not be alone with any person interdicted in the Torah, [and] even with an animal. We learnt: A MAN MAY BE ALONE WITH HIS MOTHER AND His DAUGHTER, AND HE MAY SLEEP WITH THEM IN IMMEDIATE BODILY CONTACT, — this refutes Samuel? — Samuel can answer you: And on your view, [how explain] what was taught: ‘[As regards] a sister, a mother-in-law, and all other forbidden relations of the Torah, one may be alone with them only when there are witnesses’, thus, only in the presence of witnesses, but not otherwise? But [you must say] it is [a controversy of] Tannaim. For it was taught: R. Meir said: Guard me from my daughter; R. Tarfon said: Guard me from my daughter-in-law. But a certain disciple scoffed at him. Said R. Abbahu on the authority of R. Hanina b. Gamaliel, ‘It did not take long19 before that disciple offended through his mother-in-law.’ ‘Even with an animal.’ Abaye cleared them from the whole field.20 R. Shesheth had them put on the other side of the bridge. R. Hanan of Nehardea visited R. Kahana at Pum Nehara.21 Seeing him sitting and studying while an animal stood before him, he said to him, ‘Do you not agree, "even with an animal"?’ ‘I was thoughtless,’ he replied. 22 Raba said: A man may be alone with two yebamoth,23 two co-wives, a woman and her mother-in-law, a woman and her mother-in-law's daughter, a woman and her husband's daughter,24 and with a woman and a child who knows the meaning of intercourse but will not yield herself thereto.25 WHEN THEY GROW UP, SHE MUST SLEEP IN HER GARMENT, etc. What is the age?26 Said R. Ada son of R. ‘Azza in R. Assi's name: For a girl, nine years and a day; for a boy, twelve years and a day. Others state: for a girl, twelve years and a day; for a boy, thirteen years and a day.27 And in both cases they must be, ‘breasts fashioned and thine hair was grown.’28 Rafram b. Papa said in R. Hisda's name: This was taught only of one [a girl] who is not shy of standing nude before him [her father]; but if she is shy of standing nude before him, it is forbidden [for them to sleep in bodily contact]. What is the reason? Temptation stirs29 her.30 R. Aha b. Abba31 visited R. Hisda, his son-in-law, and took his granddaughter and sat her on his lap. Said he to him, ‘Do you not know that she is betrothed?’ ‘Then you have violated Rab's [dictum].’ For Raba Judah said in Rab's name-others state, R. Eleazar [said] — One may not betroth his daughter while she is a minor, [but must wait] until she grows up and says: ‘I want So-and-so.’ ‘But you too have transgressed Samuel's [ruling], for Samuel said: One must not handle32 a woman. ‘I agree with Samuel's other [dictum],’ he retorted. For Samuel said, prayers are called ‘supplications’ (tahanunim), and one fell on his face when saying them. V. Elbogen, Der Judische Gottesdienst, pp. 73 ff. bestiality, v. infra.