Kiddushin — Daf 71a

מטהר שבטים שבטו של לוי מטהר תחילה שנא' (מלאכי ג, ג) וישב מצרף ומטהר כסף וטיהר את בני לוי וזיקק אותם כזהב וככסף והיו לי"י מגישי מנחה בצדקה

אמר רבי יהושע בן לוי כסף מטהר ממזרים שנאמר וישב מצרף ומטהר כסף מאי מגישי מנחה בצדקה א"ר יצחק צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שמשפחה שנטמעה נטמעה

גופא אמר רב יהודה אמר שמואל כל ארצות עיסה לארץ ישראל וארץ ישראל עיסה לבבל בימי רבי בקשו לעשות בבל עיסה לארץ ישראל אמר להן קוצים אתם משימים לי בין עיני רצונכם יטפל עמכם ר' חנינא בר חמא

נטפל עמהם ר' חנינא בר חמא אמר להם כך מקובלני מר' ישמעאל בר' יוסי שאמר משום אביו כל ארצות עיסה לארץ ישראל וארץ ישראל עיסה לבבל

בימי רבי פנחס בקשו לעשות בבל עיסה לארץ ישראל אמר להם לעבדיו כשאני אומר שני דברים בבית המדרש טלוני בעריסה ורוצו כי עייל אמר להם אין שחיטה לעוף מן התורה

אדיתבי וקמעייני בה אמר להו כל ארצות עיסה לארץ ישראל וארץ ישראל עיסה לבבל נטלוהו בעריסה ורצו רצו אחריו ולא הגיעוהו ישבו ובדקו עד שהגיעו לסכנה ופירשו

א"ר יוחנן היכלא בידינו היא אבל מה אעשה שהרי גדולי הדור נטמעו בה סבר לה כר' יצחק דאמר ר' יצחק משפחה שנטמעה נטמעה

אמר אביי אף אנן נמי תנינא משפחת בית הצריפה היתה בעבר הירדן וריחקה בן ציון בזרוע עוד אחרת היתה וקירבה בן ציון בזרוע כגון אלו אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב כגון אלו דידעין אבל משפחה שנטמעה נטמעה

תאנא עוד אחרת היתה ולא רצו חכמים לגלותה אבל חכמים מוסרים אותו לבניהם ולתלמידיהן פעם אחת בשבוע ואמרי לה פעמים בשבוע אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא כמאן דאמר פעם אחת בשבוע כדתניא הריני נזיר אם לא אגלה משפחות יהיה נזיר ולא יגלה משפחות

אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן שם בן ארבע אותיות חכמים מוסרין אותו לתלמידיהן פעם אחת בשבוע ואמרי לה פעמים בשבוע אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא כמאן דאמר פעם אחת בשבוע דכתיב (שמות ג, טו) זה שמי לעולם לעלם כתיב רבא סבר למידרשיה בפירקא א"ל ההוא סבא לעלם כתיב

רבי אבינא רמי כתיב (שמות ג, טו) זה שמי וכתיב (שמות ג, טו) זה זכרי אמר הקב"ה לא כשאני נכתב אני נקרא נכתב אני ביו"ד ה"י ונקרא באל"ף דל"ת

ת"ר בראשונה שם בן שתים עשרה אותיות היו מוסרין אותו לכל אדם משרבו הפריצים היו מוסרים אותו לצנועים שבכהונה והצנועים שבכהונה מבליעים אותו בנעימת אחיהם הכהנים תניא אמר רבי טרפון פעם אחת עליתי אחר אחי אמי לדוכן והטיתי אזני אצל כהן גדול ושמעתי שהבליע שם בנעימת אחיו הכהנים

אמר רב יהודה אמר רב שם בן ארבעים ושתים אותיות אין מוסרין אותו אלא למי שצנוע ועניו ועומד בחצי ימיו ואינו כועס ואינו משתכר ואינו מעמיד על מדותיו וכל היודעו והזהיר בו והמשמרו בטהרה אהוב למעלה ונחמד למטה ואימתו מוטלת על הבריות ונוחל שני עולמים העולם הזה והעולם הבא

אמר שמואל משמיה דסבא בבל בחזקת כשרה עומדת עד שיודע לך במה נפסלה שאר ארצות בחזקת פסול הן עומדות עד שיודע לך במה נכשרה ארץ ישראל מוחזק לפסול פסול מוחזק לכשר כשר

הא גופא קשיא אמרת מוחזק לפסול פסול הא סתמא כשר והדר תני מוחזק לכשר כשר הא סתמא פסול אמר רב הונא בר תחליפא משמיה דרב לא קשיא

purifies the tribes, He will first purify the tribe of Levi, for it is said: And he shall sit as a refiner and purifier of silver, and he shall purify the sons of Levi, and purge them as gold and silver; and they shall offer unto the Lord offerings in righteousness.1 R. Joshua b. Levi said: Money purifies mamzerim,2 for it is said. And he shall sit as a refiner and purifier of silver.3 What is meant by, and they shall offer unto the Lord offerings in righteousness? — Said R. Isaac: The Holy One, blessed be He, shewed charity4 to Israel, in that a family once mixed up5 remains so.6 The [above] text [states]: Rab Judah said in Samuel's name: All countries are as dough in comparison with Palestine, and Palestine is as dough relative to Babylon. In the days of Rabbi7 it was desired to render Babylon as dough vis a vis Palestine.8 Said he to them, You are putting thorns between my eyes!9 If you wish, R. Hanina b. Hama will join [issue] with you. So R. Hanina b. Hama joined [issue] with them and said to them, ‘I have this tradition from R. Ishmael son of R. Jose who stated on his father's authority: All countries are as dough in comparison with Palestine, and Palestine is as dough relative to Babylon.’10 In the days of R. Phineas it was desired to declare Babylon as dough vis a vis Palestine.11 Said he to his slaves, ‘When I have made two statements in the Beth Hamidrash, take me up in my litter and flee.’ When he entered he said to them, A fowl does not require slaughter by Biblical law. Whilst they were sitting and meditating thereon, he said to them, All countries are as dough in comparison with Palestine, and Palestine is as dough relative to Babylon. [Thereupon] they [his slaves] took him up in his litter and fled. They ran after, but could not overtake him. Then they sat and examined [their genealogies], until they came to danger;12 so they refrained.13 R. Johanan said: By the Temple! It is in our power;14 but what shall I do, seeing that the greatest men of our time are mixed up therein. [Thus] he holds with R. Isaac, who said: Once a family becomes mixed up, it remains so.15 Abaye said: We have learnt likewise: There was a family, Beth ha-Zerifa, in Transjordania, which Ben Zion16 forcibly expelled.17 There was another, which Ben Zion forcibly admitted.18 Such as these, Elijah will come to declare unclean or clean, to expel and admit.19 [Hence, only] such as these, who are known; but once a family becomes mixed up, it remains so. It was taught: There was yet another, which the Sages declined to reveal, but the Sages confided it to their children and disciples once a septennate — others say, twice a septennate. Said R. Nahman b. Isaac: Reason supports the view that it was once a septennate. Even as it was taught: [If one vows,] ‘Behold, I will be a nazir20 if I do not reveal the families [which are impure],’ he must be a nazir, and not reveal the families.21 Rabbah b. Bar Hanah said in R. Johanan's name: The [pronunciation of the Divine] Name of four letters the Sages confide to their disciples once a septennate — others state, twice a septennate. Said R. Nahman b. Isaac: Reason supports the view that it was once a septennate, for it is written, this is my name for ever [le'olam]22 which is written le'allem.23 Raba thought to lecture upon it at the public sessions. Said a certain old man to him, It is written, le'allem [to be kept secret]. R. Abina opposed [two verses]: It is written: ‘this is my mame’; but it is also written: ‘and this is my memorial’?24 — The Holy One, blessed be He, said: I am not called as I am written: I am written with yod he, but I am read, alef daleth.25 Our Rabbis taught: At first [God's] twelve-lettered Name26 used to be entrusted to all people. When unruly men increased,27 it was confided to the pious of the priesthood,28 and these ‘swallowed it’29 during the chanting of their brother priests.30 It was taught: R. Tarfon said: ‘I once ascended the dais31 after my mother's brother, and inclined my ear to the High Priest, and heard him swallowing the Name during the chanting of his brother priests. Rab Judah said in Rab's name: The forty-two lettered Name32 is entrusted only to him who is pious,33 meek, middle-aged,34 free from bad temper, sober,35 and not insistent on his rights. And he who knows it, is heedful thereof,36 and observes it in purity, is beloved above and popular below, feared by man,37 and inherits two worlds, this world and the future world.38 Samuel said on the authority of an old man: Babylon stands in the presumption of being fit, until you know wherewith it became unfit;39 other countries are presumed to be unfit, until you know wherewith they are fit.40 As for Palestine, he who has the presumption of unfitness is unfit; he who has the presumption of fitness is fit. But this is self contradictory: you say, he who has the presumption of unfitness is unfit — hence, when undetermined,41 he is fit; then you teach, he who has the presumption of fitness is fit hence, when undetermined, he is unfit? — Said R. Huna b. Tahlifa in Rab's name: There is no difficulty: future. would have to prove the purity of his own descent. — It was thought that by now the Palestinian families were pure, and so it was due to the honour of Palestine to make this change; Halevi, Doroth, 1, 3, p. 105. it. designated. pronounced it merely Ad or Alef dateth. Lauterbach. J.Z. Proceedings of the Americas Academy for Jewish Research 1930-1931. p. 43.] composed of several other divine names; also that not only the names were communicated, but their real meanings too. [On these names v. further Blau L. Das altjudische Zauberwesen pp. 137ff and Bacher. JE XI 264.] of a particular sect — an Essene. v. Buchler Types, pp. 59ff.] His relation to His people. It thus came to partake of His essence, His glory and power. This probably explains the mystic awe with which its pronunciation was surrounded, on the one hand, and the powers attributed to the right manipulation thereof on the other. Cf. Sanh. 91a: ‘He who pronounces the Divine Name according to its letters loses his portion in the world to come; also 65b and 67b on the human powers of creation by means of the Sefer Yezirah, which Rashi a.l. explains was effected by combinations of the Divine Name. [On this subject v. Marmorstein The Old Rabbinic Doctrine of God, I, p. 17.] definitely know the contrary.