Kiddushin — Daf 70a

לא תאכל

גירי וחרורי מנלן אמר רב חסדא דאמר קרא (עזרא ו, כא) וכל הנבדל מטומאת גויי הארץ אליהם

ממזרי מנלן דכתיב (נחמיה ב, י) וישמע סנבלט החרוני וטוביה העבד העמוני וכתיב (נחמיה ו, יח) כי רבים ביהודה בעלי שבועה לו כי חתן הוא לשכניה בן ארח ויהוחנן בנו לקח את בת משלם בן ברכיה קסבר עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר

הניחא למ"ד הולד ממזר אלא למאן דאמר הולד כשר מאי איכא למימר ותו ממאי דהוו ליה בני דילמא לא הוו ליה בני ותו ממאי דהכא הוו להו וסליקו דילמא התם הוו

אלא מהכא (נחמיה ז, סא) ואלה העולים מתל מלח תל חרשא כרוב אדון ואמר ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם אם מישראל הם תל מלח אלו בני אדם שדומים מעשיהם למעשה סדום שנהפכה לתל מלח תל חרשא זה שקורא אבא ואמו משתקתו

ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם אם מישראל הם זה הוא אסופי שנאסף מן השוק כרוב אדון ואמר אמר רבי אבהו אמר אדון אני אמרתי יהיו ישראל לפני חשובים ככרוב והם שמו עצמם כנמר איכא דאמרי אמר רבי אבהו אמר אדון אע"פ ששמו עצמם כנמר הן חשובים לפני ככרוב

אמר רבה בר בר חנה כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו מעלה עליו הכתוב כאילו חרשו לכל העולם כולו וזרעו מלח שנאמר (נחמיה ז, סא) ואלה העולים מתל מלח תל חרשא

אמר רבה בר רב אדא אמר רב כל הנושא אשה לשום ממון הויין לו בנים שאינן מהוגנים שנאמר (הושע ה, ז) בה' בגדו כי בנים זרים ילדו

ושמא תאמר ממון פלט תלמוד לומר (הושע ה, ז) עתה יאכלם חדש את חלקיהם ושמא תאמר חלקו ולא חלקה תלמוד לומר חלקיהם ושמא תאמר לזמן מרובה ת"ל חדש מאי משמע אמר רב נחמן בר יצחק חדש נכנס וחדש יצא וממונם אבד

ואמר רבה בר רב אדא ואמרי לה אמר רבי סלא אמר רב המנונא כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו אליהו כופתו והקב"ה רוצעו ותנא על כולם אליהו כותב והקב"ה חותם אוי לו לפוסל את זרעו ולפוגם את משפחתו ולנושא אשה שאינה הוגנת לו אליהו כופתו והקב"ה רוצעו

וכל הפוסל פסול ואינו מדבר בשבחא לעולם ואמר שמואל במומו פוסל

ההוא גברא דמנהרדעא דעל לבי מטבחיא בפומבדיתא אמר להו הבו לי בישרא אמרו ליה נטר עד דשקיל לשמעיה דרב יהודה בר יחזקאל וניתיב לך אמר מאן יהודה בר שויסקאל דקדים לי דשקל מן קמאי אזלו אמרו ליה לרב יהודה שמתיה אמרו רגיל דקרי אינשי עבדי אכריז עליה דעבדא הוא

אזל ההוא אזמניה לדינא לקמיה דרב נחמן אייתי פיתקא דהזמנא אזל רב יהודה לקמיה דרב הונא אמר ליה איזיל או לא איזיל אמר ליה מיזל לא מיבעי לך למיזל משום דגברא רבה את אלא משום יקרא דבי נשיאה קום זיל

אתא אשכחיה דקעביד מעקה אמר ליה לא סבר לה מר להא דאמר רב הונא בר אידי אמר שמואל כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור אסור בעשיית מלאכה בפני שלשה א"ל פורתא דגונדריתא הוא דקא עבידנא א"ל מי סניא מעקה דכתיב באורייתא או מחיצה דאמור רבנן

א"ל יתיב מר אקרפיטא א"ל ומי סני ספסל דאמור רבנן או איצטבא דאמרי אינשי א"ל ליכול מר אתרונגא אמר ליה הכי אמר שמואל כל האומר אתרונגא תילתא ברמות רוחא או אתרוג כדקריוה רבנן או אתרוגא דאמרי אינשי אמר ליה לישתי מר אנבגא אמר ליה מי סני איספרגוס דקריוה רבנן או אנפק דאמרי אינשי

אמר ליה תיתי דונג תשקינן אמר ליה הכי אמר שמואל אין משתמשים באשה קטנה היא בפירוש אמר שמואל אין משתמשים באשה כלל בין גדולה בין קטנה

נשדר ליה מר שלמא לילתא א"ל הכי אמר שמואל קול באשה ערוה אפשר ע"י שליח א"ל הכי אמר שמואל

she shall not eat. PROSELYTES AND FREEDMEN. How do we know it? — Said R. Hisda, Because Scripture saith, and all such as had separated themselves unto them from the filthiness of the heathen of the land.1 MAMZERIM. How do we know it? — Because it is written: And Sanballat the Horonite, and Tobiah the slave, the Ammonite, heard it:2 and it is [also] written, [Moreover in those days the nobles of Judah sent many letters unto Tobiah . . .] For there were many in Judah sworn unto him, because he [Tobiah] was the son-in-law of Shechaniah the son of Arah; and his son Jehohanan had taken the daughter of Meshullam the son of Berchiah to wife.3 Now he [the Tanna of our Mishnah] holds that if a heathen or a slave has intercourse with the daughter of an Israelite, the issue is mamzer.4 That is well on the view that the issue is mamzer; but on the view that it is legitimate [kasher], what can be said? Moreover, how do you know that they had sons:5 perhaps they did not have sons? Again, how do you know that they were [originally] here [in Babylon] and then migrated; perhaps they were there [in Palestine, from the beginning]? — But [it is learnt] from this: And these were they which went up from Tel-melah, Tel-harsha, Cherub, Addon, and Immer: but they could not shew their fathers’ houses, nor their seed, whether they were of Israel.6 Now ‘Tel-melah’7 refers to those people whose deeds were like those of Sodom, which was turned into a salt heap: ‘Tel-harsha,’8 to those who cry out ‘Father,’and their mothers silence them;9 but they could not shew their fathers’ houses, nor their seed [i.e., their mothers], whether they were of Israel — this refers to foundlings, gathered in from the streets. ‘Cherub, Addon and Immer’:10 R. Abbahu said: The Lord said: ‘I said that Israel should be as precious to me as the cherub, whereas they made themselves like the leopard.’11 Others state, R. Abbahu said: The Lord said: ‘Though they have made themselves like the leopard, yet they are as precious to me as a cherub.’ Rabbah b. Bar Hanah said: He who takes a wife who is not fitting for him,12 the Writ stigmatizes him as though he had ploughed the whole world and sown it with salt, as it is said: And these were they which went up front Tel-melah, Tel-harsha.13 Rabbah son of R. Adda said in Rab's name: He who takes a wife for the sake of money will have unworthy children, as it is said: They have dealt treacherously against the Lord; for they have borne strange children. And should you think, their money is saved [to them], — therefore it is stated: Now shall the new moon devour them with their portions.14 And should you say, his portion, but not hers:15 therefore it is stated: ‘their portions’. And should you say [only] after a long time — therefore it is said: ‘the new moon’. What does this imply? — Said R. Nahman b. Isaac: A month comes and a month goes and their money is lost. Rabbah son of R. Adda also said — others state, R. Salla said in R. Hamnunaðs name: He who marries a wife who is not fit for him, Elijah binds him and the Holy One, blessed be He, flagellates him. And a Tanna taught: Concerning all these16 Elijah writes and the Holy One, blessed he He, attests: ‘Woe to him who disqualifies his seed, blemishes his family and him who takes to wife one who is not fit for him, Elijah binds and the Holy One, blessed be He, flagellates.’17 And he who [continually] declares [others] unfit is [himself] unfit and never speaks in praise [of people]. And Samuel said: With his own blemish he stigmatizes [others] as unfit. A certain man from Nehardea entered a butcher's shop in Pumbeditha and demanded, ‘Give me meat!’ ‘Wait until Rab Judah b. Ezekiel's attendant takes his,’ was the reply: ‘and then we will serve you.’ ‘Who is Judah b. Shewiskel,18 he exclaimed: ‘to take precedence over me and be served before me!’ When they went and told Rab Judah, he pronounced the ban against him. Said they to him, ‘He is wont to call people slaves,’ whereupon he had him proclaimed a slave. Thereupon that man went and summoned him to a lawsuit before R. Nahman. When the writ of summons was brought, he [Rab Judah] went before R. Huna [and] asked him, ‘Shall I go or not?’19 ‘Actually,’ he replied: ‘you need not go, being a great man; yet in honour of the Nasi's house,20 arise and go.’ On his arrival there he found him making a railing.21 Said he to him, Do you not accept R. Huna b. Idi's dictum in Samuel's name, Once a man is appointed head of a community, he may not do [manual] labour in the presence of three?22 — ‘I am [merely] making a small portion of a gundritha,’23 he replied. ‘Is not ma'akeh,24 as written in the Torah, or mehizah,25 as used by the Rabbis, good enough?’26 he retorted. Said he to him, ‘Sit you down on a karpita [seat].’ ‘Is not safsal, as used by the Rabbis, or iztaba, as commonly used,27 good enough?’ he asked. ‘Will you partake of ethronga [citron],’ he proceeded, ‘Thus did Samuel say,’ was his reply: ‘he who says ‘ethronga’, is a third [puffed up] with arrogance: either ethrog, as it is called by the Rabbis, or ethroga, as it is popularly called.’ ‘Will you drink anbaga [cup of wine]?’ he asked him. ‘Are you then dissatisfied with isharagus, as it is called by the Rabbis, or anpak, as it is popularly pronounced?’ he reproved him. ‘Let [my daughter] Donag come and serve drink,’ he proposed. ‘Thus said Samuel,’ he replied: ‘One must not make use of a woman.’ ‘[But] she is only a child!’ — ‘Samuel distinctly said: One must make no use at all of a woman, whether adult or child.’ ‘Will you send a greeting to [my wife] Yaltha,’ he suggested. ‘Thus said Samuel,’ he replied, [To listen to] a woman's voice is indecent.’ ‘It is possible through a messenger?’ ‘Thus said Samuel,’ he retorted deeds of Sodom is similar. marriages and strove to conceal them, they turned the world into a ploughed heap sown with salt. eater of roast meat). latter as nasi, which strictly speaking was the corresponding title of the head of Palestinian Jewry; cf. Hul. 124a.