Kiddushin — Daf 65a

אמצעית שבכת שניה תשתרי הכא במאי עסקינן בשאין שם אלא גדולה וקטנה

והכי נמי מסתברא דאם איתא דאיכא ליתנייה ולטעמיך אמצעית שבכת ראשונה דודאי ספיקא ואסירא ליה מי קתני לה

הכי השתא התם תנא קטנה דידה לאיסורא והוא הדין להך דקשישא מינה

הכא אם איתא דאיכא ניתנייה

אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא הא פסח דכי כת אחת דמי ופליגי

אמר ליה התם בלישנא דעלמא קמיפלגי מר סבר עד פני הפסח עד קמי פיסחא ומר סבר עד דמיפני פיסחא

מתני׳ האומר לאשה קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני הוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו היא אומרת קדשתני והוא אומר לא קדשתיך הוא מותר בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו

קידשתיך והיא אומרת לא קידשת אלא בתי הוא אסור בקרובות גדולה וגדולה מותרת בקרוביו הוא מותר בקרובות קטנה וקטנה מותרת בקרוביו

קדשתי את בתך והיא אומרת לא קדשת אלא אותי הוא אסור בקרובות קטנה וקטנה מותרת בקרוביו הוא מותר בקרובות גדולה וגדולה אסורה בקרוביו

גמ׳ האומר לאשה קדשתיך וכו' וצריכא דאי אשמעינן גביה דידיה משום דגברא לא איכפת ליה ומיקרי אמר

אבל איהי אימא אי לאו דקים לה בדיבורה לא הות אמרה וליתסר איהו בקרובותיה קמ"ל

קידשתיך והיא אומרת וכו' הא תו למה לי איצטריך ס"ד אמינא מדאורייתא הימניה רחמנא לאב מדרבנן הימנוה לדידה ותיתסר ברתה בדיבורה קא משמע לן

קידשתי את בתך וכו' הא תו למה לי איידי דתנא הא תנא נמי הא

איתמר רב אמר כופין ושמואל אמר מבקשין אהייא אילימא ארישא לאו כופין איכא ולא מבקשין איכא אלא אסיפא

בשלמא מבקשין לחיי אלא כופין אמאי אמר לא ניחא לי דאיתסר בקריבה

אלא שמעתתא אהדדי איתמר אמר שמואל מבקשין ממנו ליתן גט אמר רב אם נתן גט מעצמו כופין אותו ליתן כתובה

איתמר נמי אמר רב אחא בר אדא אמר רב ואמרי לה אמר רב אחא בר אדא אמר רב המנונא אמר רב כופין ומבקשין תרתי ה"ק מבקשין ממנו ליתן גט ואם נתן מעצמו כופין אותו ליתן כתובה

אמר רב יהודה המקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו בעו מיניה מרב יהודה שניהם מודים מאי אין ולא ורפיא בידיה איתמר אמר רב נחמן אמר שמואל המקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו ואפי' שניהם מודים

איתיביה רבא לרב נחמן האומר לאשה קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני הוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו אי דאיכא עדים אמאי מותרת בקרוביו ואי דליכא עדים אמאי אסור בקרובותיה אלא לאו בעד אחד

הכא במאי עסקינן כגון דאמר לה קידשתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים

איתיביה המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי ב"ש אומרים אינה צריכה הימנו גט שני וב"ה אומרים צריכה הימנו גט שני היכי דמי אי דאיכא עדים מאי טעמייהו דב"ש ואי דליכא עדים מאי טעמייהו דבית הלל אלא לאו בעד אחד

וליטעמיך אימא סיפא ומודים בנתגרשה מן האירוסין שאין צריכה הימנו גט שני מפני שאין לבו גס בה ואי סלקא דעתך עד אחד מהימן מה לי מן האירוסין מה לי מן הנשואין

אלא הכא במאי עסקינן כגון דאיכא עדי יחוד וליכא עדי ביאה בית שמאי סברי לא

let the middle one of the second [junior] group be permitted?1 — The meaning here is that there are only an elder and a younger [daughter].2 And reason supports this too: for if it is so,that there is [a middle one], let her be mentioned!3 But even on your view; the middle one of the first [senior] group, who is certainly doubtful and forbidden4 — is she mentioned? — How compare! There [even] the one younger than her is taught as being forbidden, and the same applies to this [middle] one, who is older than her; but here,5 if it is so that there is [a middle one], let her be mentioned! R. Huna, son of R. Joshua, said to Raba:6 But Passover is as one group, and yet they differ? — There, he replied, they differ merely on language: one Master holds, ‘until pene Passover’ means until [just] before Passover, and the other maintains, until it has passed. 7 MISHNAH. IF HE SAYS TO A WOMAN, ‘I HAVE BETROTHED THEE,’ AND SHE SAYS, THOU HAST NOT BETROTHED ME: HER RELATIONS8 ARE FORBIDDEN TO HIM,9 BUT HIS RELATIONS ARE PERMITTED TO HER. IF SHE SAYS, ‘THOU HAST BETROTHED ME,’ AND HE MAINTAINS, ‘I HAVE NOT BETROTHED THEE,’ HER RELATIONS ARE PERMITTED TO HIM. BUT HIS RELATIONS ARE FORBIDDEN TO HER. ‘I HAVE BETROTHED THEE,’ AND SHE REPLIES, THOU HAST BETROTHED NONE BUT MY DAUGHTER,’ THE RELATIONS OF THE SENIOR [THE MOTHER] ARE FORBIDDEN TO HIM, WHILST HIS ARE PERMITTED TO THE SENIOR; THE JUNIOR'S RELATIONS ARE PERMITTED TO HIM, AND HIS RELATIONS ARE PERMITTED TO THE JUNIOR.10 I HAVE BETROTHED THY DAUGHTER,’ AND SHE REPLIES, ‘THOU HAST BETROTHED NONE BUT MYSELF’; THE JUNIOR'S RELATIONS ARE FORBIDDEN TO HIM, WHILST HIS RELATIONS ARE PERMITTED TO THE JUNIOR; THE SENIOR'S RELATIONS ARE PERMITTED TO HIM, WHILST HIS RELATIONS ARE FORBIDDEN TO THE SENIOR. GEMARA. IF HE SAYS TO A WOMAN, I HAVE BETROTHED THEE etc. Now, it is necessary.11 For if we were informed this of him,12 [that is] because a man does not care,13 and so it happens that he speaks [thus].14 But as for her, I might argue, were she not certain of her statement, she would not have made it,15 and so her relations are forbidden to him. Hence we are informed [that it is not so]. I HAVE BETROTHED THEE,’ AND SHE REPLIES [‘MY DAUGHTER’] etc. Why do I need this too? — It is necessary. I might think, By Scriptural law the Merciful One gave credence to the father;16 hence by Rabbinical law credence was given to her [sc. the mother], and so her daughter is interdicted on her statement. Hence we are informed [otherwise]. I HAVE BETROTHED THY DAUGHTER etc. What is the purpose of this too? Since the one is taught, the other is taught too.17 It was stated: Rab said: We force [him to divorce her]; Samuel said: We request. To what [does this refer]? Shall we say: To the first clause: there is neither compulsion nor request?18 But if to the second clause:19 as for requesting him, that is well; but we compel why? He can protest. ‘I do not wish to be forbidden to her rela — tions!20 — But these rulings were stated in reference to each other.21 Samuel said: He is asked to give her a divorce; Rab said: If he gives a divorce of his own accord,22 he is compelled to pay the kethubah.23 It was stated likewise: R. Aha b. Adda said in Rab's name — others state. R. Aha b. Adda said in R. Hamnuna's name in Rab's name: We compel and request. Both?24 — This is the meaning: He is requested to grant a divorce; but if he gives a divorce of his own accord, he is compelled to pay the kethubah. Rab Judah said: If a man betroths in the presence of one witness, we disregard25 his kiddushin.26 Rab Judah was asked: What if both admit it?27 He answered ‘Yes’ and ‘no’, being uncertain.28 It was stated: R. Nahman said in Samuel's name: If a man betroths in the presence of one witness, we disregard his kiddushin even if both admit it. Raba objected before R. Nahman: IF ONE SAYS TO A WOMAN, ‘I HAVE BETROTHED THEE,’ AND SHE SAYS, THOU HAST NOT BETROTHED ME: HER RELATIONS ARE FORBIDDEN TO HIM, WHILST HIS RELATIONS ARE PERMITTED TO HER. Now, if there are witnesses, why are his relations permitted to her? And if there are no witnesses, why are her relations forbidden to him?29 Hence it surely means that there is one witness!30 — [No.] The meaning is that he says to her, ‘I betrothed thee in the presence of So-and-so,31 who have [since] gone overseas.’ He raised an objection: If one divorces his wife and then stays overnight with her in an inn: Beth Shammai rule: She does not require a second divorce from him; while Beth Hillel maintain: She does require a second divorce from him.32 What are the circumstances? If there are witnesses,33 what is Beth Shammai's reason? And if there are no witnesses, what is Beth Hillel's reason?34 Hence it must surely mean that there is one witness!35 — Yet according to your view, consider the second clause: But they agree that if she was divorced after erusin,36 she does not require a second divorce from him, because he is not intimate with her.37 Now if you think that one witness is believed, what does it matter whether [the divorce was] from erusin or nissu'in? Hence the meaning here is that we have witnesses of privacy, but not of intercourse. Beth Shammai maintain: we do not youngest of all, which is the same as in the case of one group only. even after divorce, e.g., a sister, are now forbidden to him. betrothed? Or perhaps kiddushin in the presence of one witness only is invalid?