Kiddushin — Daf 60a

ובא אחר ואמר לה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר עשרה ימים מראשון ומאחרון צריכה גט מאמצעי אינה צריכה גט

מה נפשך אי תנאה הואי דקמא קידושי דהנך לאו קידושי אי חזרה הואי דבתרא קידושי דהנך לאו קידושי

פשיטא מהו דתימא האי לישנא משמע תנאה ומשמע חזרה ותיבעי גיטא מכל חד וחד קמ"ל

עולא אמר רבי יוחנן אפי' מאה תופסין בה וכן אמר ר' אסי אמר רבי יוחנן אפילו מאה תופסין בה אמר ליה רב משרשיא בריה דרב אמי לר' אסי אסברה לך טעמא דרבי יוחנן שוו נפשיה כי שרגא דליבני דכל חד וחד רוחא לחבריה שבק

מתיב רב חנינא מהיום ולאחר מיתה גט ואינו גט ואם מת חולצת ולא מתייבמת

בשלמא לרב מסייעא ליה לשמואל נמי הא מני רבנן היא ואנן דאמרי כרבי

אלא לר' יוחנן דאמר שיורא הוי כל גיטא דמשייר בה ולא כלום הוא יבומי מייבם

אמר רבא גט להוציא ומיתה להוציא מה ששייר גט גמרתו מיתה אמר ליה אביי מי דמי גט מוציאה מרשות יבם מיתה מכנסה לרשות יבם

אלא אמר אביי התם טעמא מאי גזירה משום מהיום אם מתי הרי זה גט

ונגזור מהיום אם מתי דתחלוץ אטו מהיום ולאחר מיתה אם אתה אומר חולצת מתייבמת

הכא נמי אם אתה אומר חולצת מתייבמת תתייבם ואין בכך כלום חששא דרבנן הוא

מתני׳ האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאתן לך מאתים זוז הרי זו מקודשת והוא יתן על מנת שאתן לך מכאן ועד ל' יום נתן לה בתוך שלשים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת

ע"מ שיש לי מאתים זוז הרי זו מקודשת ויש לו על מנת שאראך מאתים זוז הרי זו מקודשת ויראה לה ואם הראה על השלחן אינה מקודשת

גמ׳ איתמר רב הונא אמר והוא יתן רב יהודה אמר לכשיתן רב הונא אמר והוא יתן תנאה הוי מקיים תנאה ואזיל רב יהודה אמר לכשיתן לכי יהיב הוו קידושי השתא מיהא לא הוו קידושי

מאי בינייהו איכא בינייהו שפשטה ידה וקבלה קידושין מאחר לרב הונא לא הוו קידושי לרב יהודה הוו קידושי

ותנן נמי גבי גיטין כי האי גוונא האומר לאשה הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז הרי זו מגורשת והיא תתן איתמר רב הונא אמר והיא תתן רב יהודה אמר לכשתתן רב הונא אמר והיא תתן תנאה הוי מקיימא תנאה ואזלה רב יהודה אמר לכשתתן לכי יהיבה ליה הוא דהוי גט השתא מיהא לא הוי גט

then another came and said to her, ‘Behold, thou art betrothed to me from now and after thirty days’:1 she requires a divorce from the first and the second, but not from the last. For on either alternative:2 if it is a stipulation, that of the first is [valid] kiddushin, but not those of the second and third; if it is withdrawal, that of the last is kiddushin, but not of the first and the second.3 But is this not obvious? — I might say. This expression implies both stipulation and withdrawal, and she requires a divorce from each:4 hence we are informed [otherwise]. ‘Ulla said in R. Johanan's name: Even a hundred have a hold on her.5 R. Assi said likewise in R. Johanan's name: Even a hundred have a hold on her. R. Mesharasheya son of R. Ammi said to R. Assi: I will explain R. Johananðs reason to you: they made themselves like a row of bricks, each leaving room for the next. R. Hanina raised an objection: [If one declares, ‘Be thou divorced] from to-day and after my death,’ it is a divorce and not a divorce, and if he dies, she must perform halizah, but not yibum.6 Now, on Rab's view it is well, for this supports him; according to Samuel too, [there is no difficulty,] for [he may say], This agrees with the Rabbis, whereas I hold with Rabbi.7 But according to R. Johanan who maintains that something is left over: every divorce which leaves something in her [tied to her husband] is entirely invalid:8 then let him perform yibum? — Said Raba: The divorce is to free [her], and death is likewise; [hence] what the divorce leaves [undone] is completed by death — Abaye demurred: How compare! Divorce frees her from the yabam's authority, whereas death places her in the yabam's authority? But, said Abaye, there, what is the reason? As a preventive measure, on account of ‘From to-day, if I die,’ which is certainly a valid divorce.9 Then let us enact that [if he says,] ‘from to-day, if I die,’ she shall perform halizah10 on account of ‘from to-day and after death!’11 — Should you say that she must perform halizah, she may submit to yibum.12 Then here too, if you say that she must perform halizah, she may submit to yibum? — Then let her, and it does not matter, seeing that it13 is only a Rabbinical precaution.14 MISHNAH. IF ONE SAYS TO A WOMAN. ‘BEHOLD, THOU ART BETROTHED UNTO ME ON CONDITION THAT I GIVE THEE TWO HUNDRED ZUZ,’ SHE IS BETROTHED, AND HE MUST GIVE IT. ON CONDITION THAT I GIVE THEE WITHIN THIRTY DAYS FROM NOW: IF HE GIVES HER WITHIN THIRTY DAYS, SHE IS BETROTHED; IF NOT, SHE IS NOT BETROTHED. ON CONDITION THAT I POSSESS TWO HUNDRED ZUZ, SHE IS BETROTHED, PROVIDING HE POSSESSES [THEM]. ‘ON CONDITION THAT I SHEW THEE TWO HUNDRED ZUZ,’ SHE IS BETROTHED, AND HE MUST SHEW HER. BUT IF HE SHEWS HER [MONEY LYING] ON THE COUNTER,16 SHE IS NOT BETROTHED.17 15 GEMARA. It was stated: R. Huna said: [The Mishnah means] and he must give it;18 Rab Judah said: When he gives it:19 ‘R. Huna said, and he must give it’: it is a condition, [and so] he fulfils the condition and goes on.20 ‘Rab Judah said: When he gives it’: when he gives it, the kiddushin is valid; nevertheless now it is not kiddushin. Wherein do they differ? — They differ where she stretches out her hand and accepts kiddushin from another: on R. Huna's view it is not kiddushin; on Rab Judah's it is kiddushin. Now, we learnt similarly with reference to divorce. If one says to his wife, ‘Behold here is thy divorce on condition that thou givest me two hundred zuz,’ she is divorced, and must give [it]. It was stated: R. Huna said: And she must give it; Rab Judah said: When she gives it. ‘R. Huna said: And she must give it’: it is a condition, [and so] she proceeds to fulfil the condition. ‘Rab Judah said: When she gives it’: when she gives it to him, then it is a divorce; now, however it is not a divorce. (Rashi). stipulated, in which case his is valid. Again, both the first and second may have retracted, so the third's is valid; thus all three are in doubt. completed only in thirty days’ time. On this view there is no question of stipulation or withdrawal. other. Hence the Rabbis forbade yibum in both cases. confused.