Kiddushin — Daf 17a

יכול אפילו חלה ת"ל (שמות כא, ב) ובשביעית יצא

אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון שברח ופגע בו יובל מהו דתימא הואיל ואפיק ליה יובל שילוחו מעמך קרינן ביה ולא ניקנסיה ונעניק ליה קמ"ל

אמר מר יכול אפילו חלה ת"ל ובשביעית יצא אפילו חלה כל שש והתניא חלה שלש ועבד שלש אינו חייב להשלים חלה כל שש חייב להשלים אמר רב ששת בעושה מעשה מחט

הא גופא קשיא אמרת חלה שלש ועבד שלש אין חייב להשלים הא ארבע חייב להשלים אימא סיפא חלה כל שש חייב להשלים הא ד' אין חייב להשלים הכי קאמר חלה ד' נעשה כמי שחלה כל שש וחייב להשלים:

תנו רבנן כמה מעניקים לו חמש סלעים מכל מין ומין שהן חמש עשרה סלעים דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר שלשים כשלשים של עבד ר"ש אומר חמשים כחמשים שבערכין

אמר מר חמש סלעים מכל מין ומין שהם חמש עשרה סלעים דברי ר' מאיר ור"מ מנינא אתא לאשמועינן הא קמ"ל מיבצר הוא דלא מבצר ליה מהאי מנינא ואי בצר ליה מחד מינא וטפי ליה מחד מינא לית לן בה

מאי טעמא דרבי מאיר יליף ריקם (שמות לד, כ) ריקם מבכור מה להלן חמש סלעים אף כאן חמש סלעים

ואימא חמש סלעים מכולהו אי כתיב ריקם לבסוף כדקאמרת השתא דכתיב ריקם ברישא שדי ריקם אצאן ריקם אגורן ריקם איקב

ונילף ריקם ריקם מעולת ראיה אמר קרא (דברים טו, יד) אשר ברכך יי' אלהיך

רבי יהודה אומר שלשים כשלשים של עבד מאי טעמא דרבי יהודה יליף נתינה נתינה מעבד מה להלן שלשים אף כאן שלשים

ונילף נתינה נתינה מערכין מה להלן חמשים אף כאן חמשים

חדא דתפשתה מרובה לא תפשתה תפשתה מועט תפשתה ועוד עבד מעבד הוה ליה למילף

ר' שמעון אומר חמשים כחמשים שבערכין מאי טעמיה דרבי שמעון גמר נתינה נתינה מערכין מה להלן חמשים אף כאן חמשים ואימא בפחות שבערכין אשר ברכך יי' אלהיך כתיב

ונילף נתינה נתינה מעבד מה להלן שלשים אף כאן שלשים חדא דתפשתה מרובה לא תפשתה ועוד עבד מעבד הוה ליה למילף ר' שמעון מיכה מיכה גמר

בשלמא לר' מאיר היינו דכתיב צאן גורן ויקב אלא לר' יהודה ורבי שמעון האי צאן גורן ויקב למה לי

האי מיבעי ליה לכדתניא יכול לא יהו מעניקין אלא מצאן גורן ויקב מנין לרבות כל דבר ת"ל אשר ברכך יי' אלהיך א"כ מה ת"ל צאן גורן ויקב לומר לך מה צאן גורן ויקב מיוחדים שישנן בכלל ברכה אף כל שישנן בכלל ברכה יצאו כספים דברי ר' שמעון רבי אליעזר בן יעקב אומר יצאו פרדות

ור' שמעון פרדות משבחן בגופייהו ורבי אליעזר בן יעקב כספים עביד בהו עיסקא

וצריכא דאי כתב רחמנא צאן הוה אמינא בעלי חיים אין גידולי קרקע לא כתב רחמנא גורן ואי כתב גורן הוה אמינא גידולי קרקע אין בעלי חיים לא כתב רחמנא צאן יקב למה לי

I might think, even if he fell sick,1 therefore, it is stated, and in the ‘seventh he shall go outfree’! — R. Shesheth answered: The reference here is to one who escaped, and then jubilee supervened:2 I might have thought, since jubilee would have emancipated him, we apply to him, ‘his dismissal is from thee,’ and do not punish but furnish him with a gift. Therefore we are informed [that it is not so]. The Master said: ‘I might think, even if he fell sick, therefore it is stated: "and in the seventh he shall go out free ". ‘Even if he was sick the whole of the six [years]? But it was taught: If he was sick three years and served three years , he is not bound to complete [his term]; but if he was ill the whole of the six years, he is bound to make it up! — R. Shesheth replied: This means that he was able to perform needle-work.3 This is self-contradictory. You say: ‘If he was sick three years and served three years, he is not bound to complete [his term]’: which implies, if four years he must complete [it]. Then consider the second clause: ‘but if he was ill the whole of the six years, he is bound to make it up’ — implying, if [only] four, he is not? — This is its meaning:4 if he was four years ill, it is accounted as though he were indisposed the whole of the six years, and he must make it up. Our Rabbis taught : With how much is he [the freed slave] presented? With five sela's [worth] of each kind,5 which is fifteen sela's in all: this is R. Meir s view. R. Judah maintained: Thirty, as the thirty [paid] for a [heathen] slave.6 R. Simeon said: Fifty, as the fifty of ‘arakin.7 The master said: ‘With five sela's [worth] of each kind, which is fifteen sela's: this is R. Meir's view.’ Does then R. Meir come to teach us arithmetic? — He tells us this: He may not indeed diminish his total, but if he gives him less of one kind and more of another, we have no objection. What is R. Meir's reason? — He learns the meaning of ‘empty’ from a firstborn:8 just as there, five sela's is meant , so here too five sela's is meant. Then perhaps five sela's in all? — Were ‘empty’ written at the end [of the verse],9 [it would be] as you say. Now, however, that ‘empty’ is written at the beginning,10 apply [the word] ‘empty’ to ‘flock’, ‘threshing-floor,’ and ‘wine-press’ individually. But let us learn the meaning of ‘empty’ from the pilgrimage burnt-offering?11 — Scripture saith, as the Lord thy God hath blessed thee [thou shalt give unto him].12 ‘R. Judah maintained: Thirty, as the thirty [paid] for a [heathen] slave.’ What is R. Judah's reason? — He learns the meaning of ‘giving’ from a slave:13 just as there, thirty is meant, so here too, thirty is meant. But let us learn the meaning of ‘giving’, from ‘arakin:14 just as there, fifty, so here too, fifty? — Firstly, because if you seize much, you cannot hold; if you seize little, you can hold;15 moreover, one should rather deduce slave from slave. ‘R. Simeon said: Fifty, as the fifty of ‘arakin.’ What is R. Simeon's reason? — He learns the meaning of ‘giving’ from ‘arakin: just as there, fifty, so here too, fifty. But perhaps [the comparison is] with the least [sum] of ‘arakin?16 — It is written, as the Lord thy God hath blessed thee.17 But let us learn the meaning of ‘giving’ from a slave: just as there, thirty, so here too thirty: [for] firstly, if you seize much, you cannot hold; if you seize little, you can hold; and moreover, one should rather deduce slave from slave? — R. Simeon deduces ‘poverty’ from ‘poverty’.18 Now, as for R. Meir, it is well: for that reason19 ‘flocks, threshing floor’ and ‘wine.press’ are [specifically] stated. But on the views of R. Judah and R. Simeon, why are these necessary?20 — They are necessary, even as it was taught: I might think that the gift can be made only of flocks, the threshing-floor, and the wine-press: how do I know that all things are included? From the verse: ‘as [i.e., with whatever] the Lord thy God hath blessed thee thou shalt give unto him’. If so, why state ‘flocks, threshing-floor, and wine-press’? To inform you: just as these are distinguished in that they fall within the scope of ‘blessing’, so must everything [given to the slave] fall within the scope of ‘blessing’, thus excluding cash money:21 this is R. Simeon's view. R. Eliezer b. Jacob said: excluding mules.22 And R. Simeon?23 — Mules are themselves capable of improvement. And R. Eliezer b. Jacob?24 — One can engage in business with money.25 Now, they are [all] necessary. For had Scripture mentioned ‘flocks’, I would have thought, only livestock [may be given], but not agricultural produce: [therefore] Scripture wrote ‘threshing.floor’. And had it written ‘threshing-floor’, I would have said, only agricultural produce; [therefore] Scripture wrote ‘threshing-floor’. And had it written ‘threshing-floor’, I would have said, only agricultural produce, but not livestock: hence Scripture wrote ‘flocks’. Why do I need ‘wine-press’? hand tailoring. adult man is fifty sela's; Lev. XXVII, 3. And none shall appear before me empty — Ex. XXXIV, 20. A firstborn is redeemed with five shekels — Num. XVIII, 16. . . and none shall appear before me empty. This is interpreted in Hag. 2a and 6a that a burnt-offering must be brought, the minimum value of which must be either two silver ma'ahs or one silver ma'ah according to Beth Shammai and Beth Hillel respectively. Why then not assume the same here? thirty shekels of silver — Ex. XXI, 32. the Talmud here relies on a Baraitha in Hul. 139a, which states that the verse, then he shall give thine estimation in that day, as a holy thing unto the Lord (v. 23) refers to the valuation of man, notwithstanding that the section as a whole (vv. 22f) deals with the sanctification of fields (S. Strashun). that no one may draw a conclusion from a qezerah shawah on one's own authority, v. Pes. 66a and Rashi.] Not ‘giving’ from ‘giving’. — Slave: and if thy brother be waxen poor with thee, and sell himself unto thee — Lev. XXV, 39: ‘arakin: but if he be poorer than thy estimation etc., — ibid. XXVII, 8. Hence the two passages illumine each other, and shew that a slave's gift is fifty sela's. following Baraitha. Adam took two animals (of different kinds) . . . and from them ‘came forth a mule’: v. Lewysohn, Zoologie, p. 144.