Ketubot — Daf 64b

מיחזי כשכר שבת

אמר ליה ר' חייא בר יוסף לשמואל מה בין מורד למורדת אמר ליה צא ולמד משוק של זונות מי שוכר את מי דבר אחר זה יצרו מבחוץ וזו יצרה מבפנים:

מתני׳ המשרה את אשתו על ידי שליש לא יפחות לה משני קבין חטין או מארבעה קבין שעורין אמר רבי יוסי לא פסק לה שעורין אלא ר' ישמעאל שהיה סמוך לאדום ונותן לה חצי קב קיטנית וחצי לוג שמן וקב גרוגרות או מנה דבילה ואם אין לו פוסק לעומתן פירות ממקום אחר

ונותן לה מטה מפץ ומחצלת ונותן לה כפה לראשה וחגור למתניה ומנעלים ממועד למועד וכלים של חמשים זוז משנה לשנה ואין נותנין לה לא חדשים בימות החמה ולא שחקים בימות הגשמים אלא נותן לה כלים של חמשים זוז בימות הגשמים והיא מתכסה בבלאותיהן בימות החמה והשחקים שלה

נותן לה מעה כסף לצורכה ואוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת ואם אין נותן לה מעה כסף לצורכה מעשה ידיה שלה

ומה היא עושה לו משקל חמש סלעים שתי ביהודה שהן עשר סלעים בגליל או משקל עשר סלעים ערב ביהודה שהן עשרים סלעים בגליל ואם היתה מניקה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה במה דברים אמורים בעני שבישראל אבל במכובד הכל לפי כבודו:

גמ׳ מני מתניתין לא רבי יוחנן בן ברוקא ולא ר"ש דתנן וכמה שיעורו מזון שתי סעודות לכל אחד ואחד מזונו לחול ולא לשבת דברי ר"מ רבי יהודה אומר לשבת ולא לחול וזה וזה מתכוונין להקל

ר' יוחנן בן ברוקא אומר ככר הלקוח בפונדיון מארבע סאין לסלע ר"ש אומר שתי ידות לככר משלש ככרות לקב

חציה לבית המנוגע וחצי חציה לפסול את הגוייה וחצי חצי חציה לקבל טומאת אוכלין

מני אי רבי יוחנן בן ברוקא תמני הויין ואי ר"ש תמני סרי הויין

לעולם ר' יוחנן בן ברוקא וכדאמר רב חסדא צא מהן שליש לחנווני הכא נמי אייתי תילתא שדי עלייהו אכתי תרתי סרי הויין אוכלת עמו לילי שבת

הניחא למאן דאמר אכילה ממש אלא למאן דאמר אכילה תשמיש מאי איכא למימר ועוד תליסר הויין אלא כדאמר רב חסדא צא מהן מחצה לחנווני ה"נ אתיא פלגא ושדי עלייהו

קשיא דרב חסדא אדרב חסדא לא קשיא הא באתרא דיהבי ציבי הא באתרא דלא יהבי ציבי

אי הכי שיתסרי הויין כמאן כרבי חידקא דאמר ארבע סעודות חייב אדם לאכול בשבת

אפילו תימא רבנן דל חדא לארחי ופרחי

השתא דאתית להכי אפילו תימא ר' שמעון לרבנן דל תלת לארחי ופרחי לרבי חידקא דל תרתי לארחי ופרחי:

אמר רבי יוסי לא פסק שעורין וכו': אלא באדום הוא דאכלין שעורים בכולי עלמא לא אכלי ה"ק לא פסק שעורים כפלים בחטין אלא רבי ישמעאל שהיה סמוך לאדום מפני ששעורין אדומיות רעות הן:

ונותן לה חצי קב קיטנית: ואילו יין לא קתני מסייע ליה לר' אלעזר דאמר ר' אלעזר

[another addition for the seventh day] would have the appearance of Sabbath pay. R. Hiyya b. Joseph [further] asked of Samuel: What [is the reason for the distinction] between a man who rebels [against his wife] and a woman who rebels [against her husband]?  — The other replied. 'Go and learn it from the market of the harlots; who hires whom?'  Another explanation: [The manifestation of] his passions is external; hers is internal. MISHNAH. IF A MAN  MAINTAINS HIS WIFE THROUGH A TRUSTEE, HE MUST GIVE HER [EVERY WEEK] NOT LESS THAN TWO KABS  OF WHEAT OR FOUR KABS OF BARLEY. SAID R. JOSE: ONLY R. ISHMAEL WHO LIVED NEAR EDOM  GRANTED HER A SUPPLY OF BARLEY.  HE MUST ALSO GIVE HER HALF A KAB OF PULSE AND HALF A LOG  OF OIL; AND A KAB OF DRIED FIGS OR A MANEH  OF PRESSED FIGS,  AND IF HE HAS NO [SUCH FRUIT] HE MUST SUPPLY HER WITH A CORRESPONDING QUANTITY OF OTHER  FRUIT. HE MUST ALSO PROVIDE HER WITH A BED, A MATTRESS  AND  A RUSH MAT. HE MUST ALSO GIVE HER [ONCE A YEAR] A CAP FOR HER HEAD AND A GIRDLE FOR HER LOINS; SHOES [HE MUST GIVE HER] EACH MAJOR FESTIVAL;  AND CLOTHING [OF THE VALUE] OF FIFTY ZUZ EVERY YEAR. SHE IS NOT TO BE GIVEN NEW [CLOTHES]  IN THE SUMMER OR WORN-OUT CLOTHES IN THE WINTER, BUT MUST BE GIVEN THE CLOTHING [OF THE VALUE] OF FIFTY ZUZ DURING THE WINTER, AND SHE CLOTHES HERSELF WITH THEM WHEN THEY ARE WORN-OUT DURING THE SUMMER; AND THE WORN-OUT CLOTHES REMAIN HER PROPERTY.  HE MUST ALSO GIVE HER [EVERY WEEK] A SILVER MA'AH FOR HER [OTHER] REQUIREMENTS  AND SHE IS TO EAT WITH HIM ON THE NIGHT OF EVERY SABBATH.  IF HE DOES NOT GIVE HER A SILVER MA'AH FOR HER OTHER REQUIREMENTS, HER HANDIWORK BELONGS TO HER.  AND WHAT [IS THE QUANTITY OF WORK THAT] SHE MUST DO FOR HIM?  THE WEIGHT OF FIVE SELA'S OF WARP IN JUDAEA, WHICH AMOUNTS TO TEN SELA'S IN GALILEE,  OR THE WEIGHT OF TEN SELA'S OF WOOF  IN JUDAEA, WHICH AMOUNTS TO TWENTY SELA'S IN GALILEE.  IF SHE WAS NURSING [HER CHILD] HER HANDIWORK IS REDUCED AND HER MAINTENANCE IS INCREASED. ALL THIS APPLIES TO THE POOREST IN ISRAEL, BUT IN THE CASE OF A MEMBER OF THE BETTER CLASSES  ALL IS FIXED ACCORDING TO THE DIGNITY OF HIS POSITION. GEMARA. Whose [view is represented in] our Mishnah?  [It seems to be] neither that of R. Johanan b. Beroka nor that of R. Simeon. For we learned: And what must be its  size? Food for two meals for each, [the quantity being] the food one eats on weekdays and not On the Sabbath; so R. Meir. R. Judah said: As on the Sabbath and not as on weekdays. And both intended to give the lenient ruling.  R. Johanan b. Beroka said:  A loaf that is purchased for a dupondiom  [when the cost of wheat is at the rate of] four se'ah  for a sela'.  R. Simeon said:  Two thirds of a loaf, three of which are made from a Kab.  Half of this [loaf is the size prescribed] for a leprous house,  and half of its half  renders one's body  unfit;  and half of the half of its half to be susceptible to Levitical uncleanness,  Now, whose [view is that expressed in our Mishnah]?  If [it be suggested that it is that of] R. Johanan b. Beroka [the prescribed TWO KABS would only] be [sufficient for] eight [meals].  and if [the suggestion is that it is that of] R. Simeon [the TWO KABS would] be [sufficient even for] eighteen [meals].  — [Our Mishnah may] in fact [represent the view of] R. Johanan b. Beroka but, as R. Hisda said elsewhere,  'Deduct a third of them for the [profit of the] shopkeeper',  so here  also take a third  and add to them.  But [do not the meals] still amount only to twelve?  — She eats with him on Friday nights — 42 This is satisfactory according to him who explained  [TO EAT In our Mishnah as] actual eating. What, however, can be said according to him who explained 'eating' [to mean] intercourse? Furthermore, [would not her total number of meals still] be only thirteen?  — The proper answer is really this:  As R. Hisda said elsewhere,  'Deduct a half for the [profit of the] shopkeeper.  so here  also take a half  and add to them.  (Does not a contradiction arise between the two statements of R. Hisda?  — There is no contradiction. One statement refers  to a place where [the sellers of the wheat] supply also wood  while the other refers  to a place where they do not supply the wood.)  If so  [the number of meals] is sixteen.  With whose [view then would our Mishnah agree]? With R. Hidka who ruled: A man must eat on the Sabbath four meals?  — It may be said to represent even the view of the Rabbis, for one meal is to be reserved for guests and occasional visitors.  Now that you have arrived at this position [our Mishnah] may be said to represent even the view of R. Simeon,  for according to the Rabbis  three meals should be deducted  for guests and occasional visitors  and according to R. Hidka  two Only are to be deducted for guests and occasional visitors.  SAID R. JOSE: ONLY … GRANTED A SUPPLY OF BARLEY etc. Do they eat barley at Edom only and throughout the world none IS eaten? — It is this that he meant: ONLY R. ISHMAEL WHO LIVED NEAR EDOM GRANTED A SUPPLY OF BARLEY equal to twice the quantity of wheat, because the Idumean barley was of an inferior quality. THE MAN MUST ALSO GIVE HER HALF A KAB OF PULSE. Wine, however, is not mentioned. This provides support for a view of R. Eleazar. For R. Eleazar stated: