Ketubot — Daf 112a

והויא כמבי מיכסי עד אקרא דתולבנקי כ"ב פרסי אורכא ופותיא שיתא פרסי

רבי חלבו ור' עוירא ור' יוסי בר חנינא איקלעו לההוא אתרא אייתו קמייהו אפרסקא דהוה כאילפס כפר הינו ואילפס כפר הינו כמה הוי ה' סאין אכלו שליש והפקירו שליש ונתנו לפני בהמתן שליש

לשנה איקלע ר' אלעזר להתם ואייתו לקמיה נקטו בידיה ואמר (תהלים קז, לד) ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה

רבי יהושע בן לוי איקלע לגבלא חזנהו להנהו קטופי דהוו קיימי כי עיגלי אמר עגלים בין הגפנים אמרו ליה קטופי נינהו אמר ארץ ארץ הכניסי פירותייך למי את מוציאה פירותייך לערביים הללו שעמדו עלינו בחטאתינו

לשנה איקלע ר' חייא להתם חזנהו דהוו קיימי כעיזי אמר עזים בין הגפנים אמרו ליה זיל לא תעביד לן כי חברך:

תנו רבנן בברכותיה של ארץ ישראל בית סאה עושה חמשת ריבוא כורין בישיבתה של צוען בית סאה עושה שבעים כורין דתניא אמר רבי מאיר אני ראיתי בבקעת בית שאן בית סאה עושה שבעים כורין

ואין לך מעולה בכל ארצות יותר מארץ מצרים שנאמר (בראשית יג, י) כגן ה' כארץ מצרים ואין לך מעולה בכל ארץ מצרים יותר מצוען דהוו מרבו בה מלכים דכתיב (ישעיהו ל, ד) כי היו בצוען שריו ואין לך טרשים בכל א"י יותר מחברון דהוו קברי בה שיכבי

ואפילו הכי חברון מבונה על אחת משבעה בצוען דכתיב (במדבר יג, כב) וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים מאי נבנתה אילימא נבנתה ממש אפשר אדם בונה בית לבנו קטן קודם שיבנה לבנו גדול שנאמר (בראשית י, ו) ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען

אלא שמבונה על אחת משבעה בצוען והני מילי בטרשים אבל שלא בטרשים חמש מאה

והני מילי שלא בברכותיה אבל בברכותיה כתיב (בראשית כו, יב) ויזרע יצחק בארץ ההיא וגו'

תניא אמר רבי יוסי סאה ביהודה היתה עושה חמש סאין סאה קמח סאה סלת סאה סובין סאה מורסין וסאה קיבוריא א"ל ההוא צדוקי לר' חנינא יאה משבחיתו בה בארעכון בית סאה אחת הניח לי אבא ממנה משח ממנה חמר ממנה עיבור ממנה קיטניות ממנה רועות מקנתי

א"ל ההוא בר אמוראה לבר ארעא דישראל האי [תאלתא] דקיימא אגודא דירדנא כמה גדריתו מינה אמר ליה שיתין כורי א"ל אכתי לא עייליתו בה אחריבתוה אנן מאה ועשרים כורי הוה גזרינן מינה אמר ליה אנא נמי מחד גיסא קאמינא לך

אמר רב חסדא מאי דכתיב (ירמיהו ג, יט) ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי למה ארץ ישראל נמשלה לצבי לומר לך מה צבי זה אין עורו מחזיק בשרו אף ארץ ישראל אינה מחזקת פירותיה דבר אחר מה צבי זה קל מכל החיות אף ארץ ישראל קלה מכל הארצות לבשל את פירותיה

אי מה צבי זה קל ואין בשרו שמן אף ארץ ישראל קלה לבשל ואין פירותיה שמנים תלמוד לומר זבת חלב ודבש שמנים מחלב ומתוקים מדבש

רבי אלעזר כי הוה סליק לארץ ישראל אמר פלטי לי מחדא כי סמכוהו אמר פלטי לי מתרתי כי אותבוהו בסוד העיבור אמר פלטי לי מתלת

שנאמר (יחזקאל יג, ט) והיתה ידי אל הנביאים החוזים שוא וגו' בסוד עמי לא יהיו זה סוד עיבור ובכתב בית ישראל לא יכתבו זה סמיכה ואל אדמת ישראל לא יבואו כמשמעו

רבי זירא כי הוה סליק לא"י לא אשכח מברא למעבר נקט במצרא וקעבר אמר ליה ההוא צדוקי עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו אכתי בפזיזותייכו קיימיתו אמר ליה דוכתא דמשה ואהרן לא זכו לה אנא מי יימר דזכינא לה:

ר' אבא מנשק כיפי דעכו ר' חנינא מתקן מתקליה ר' אמי ורבי אסי

and [the total area] was equal [to the land extending] from Be Mikse  to the Fort of Tulbanke,  [an area of] twenty-two parasangs in length and six parasangs in breadth. R. Helbo, R. 'Awira  and R. Jose b. Hanina once visited a certain place where a peach that was [as large] as a pot of Kefar Hino  was brought before them. (And how big is a pot of Kefar Hino? — Five se'ah.) One third [of the fruit] they ate, one third they declared free to all, and one third they put before their beasts. A year later R. Eleazar came there on a visit and [a peach] was brought to him. Taking it in his one hand  he exclaimed, A fruitful land into a salt waste, for the wickedness of them that dwell therein. R. Joshua b. Levi once visited Gabla  where he saw vines laden with clusters of ripe grapes  standing up [to all appearances] like calves. 'Calves among the vines!', he remarked. 'These', they told him, 'are clusters of ripe grapes'.  'Land, O Land', he exclaimed, 'withdraw thy fruit; for whom art thou yielding thy fruit? For those Arabs  who rose up against us on account of our sins?' Towards [the endof that] year R. Hiyya happened to be there and saw them  standing up [to all appearances] like goats. 'Goats among the vines', he exclaimed. 'Go away', they told him, 'do not you treat us as your friend did'. Our Rabbis taught: In the blessed years  of the Land of Israel a beth se'ah  yielded fifty thousandkor  though in Zoan,  even in the days of its prosperity,  a beth se'ah yielded [no more than] seventy kor.  For it was taught: R. Meir said, I saw in the valley of Beth Shean  that a beth se'ah  yielded seventy kor.  Now, among all the countries there is none more fertile than the land of Egypt, for it is said in Scripture, Like the garden of the Lord, like the land of Egypt;  and there is no more fertile spot in all the land of Egypt than that of Zoan where kings were brought up, for it is written in Scripture, For his princes  are at Zoan.  Furthermore, in all the Land of Israel there is no ground more rocky than at Hebron  where the dead  were buried. Hebron was nevertheless seven times as fertile  as Zoan; for it is written in Scripture, And Hebron was built in seven years before Zoan in Egypt,  now what [can be the meaning of] built? If it be suggested that it was actually built, is it possible [It may be objected that] a man  would build a house  for his younger son  before he built one for his elder son,  it being stated in Scriptures And the sons of Ham, Cush and Mizraim, and Put and Canaan?  [The meaning must] consequently be  that it was seven times as fertile  as Zoan.  This refers to stony ground, but [in ground] where there are no stones [a beth se'ah would yield] five hundred [kor].  This too refers to periods when the land was not blessed,  but [of the time] when it was blessed  it is written in Scripture, And Isaac sowed in that land, [and found in the same year a hundredfold]. It was taught: R. Jose stated, One se'ah  in Judea yielded five se'ah: One se'ah of flour, one se'ah of fine flour, one se'ah of bran, one se'ah of coarse bran and one se'ah of cibarium. A certain Sadducee  once said to R Hanina: 'You may well sing the praises of your country. My father left me one beth se'ah  and from it [I obtain] oil, wine, corn and pulse, and my cattle also feed on it'. An Amorite  once said to a Palestinian,  'How much do you gather  from that date tree that stands on the bank of the Jordan?' — 'Sixty kor',  the other replied. 'You have not improved it'. the former said to him, 'but rather  ruined it; we used to gather  from it one hundred and twenty kor'. 'I too', the other replied 'was speaking to you [of the yield] of one side only'. R. Hisda stated: What [was meant] by the Scriptural text, I give thee a pleasant land, the heritage of the deer?  Why was the Land of Israel compared to a deer? — To tell you that as the skin of a deer  cannot contain its flesh  so cannot the Land of Israel contain its produce.  Another explanation: As the deer is the swiftest among the animals so is the Land of Israel the swiftest of all lands in the ripening of its fruit. In case  [one should suggest that] as the deer is swift but his flesh is not fat so is the Land of Israel swift to ripen but its fruits are not rich, it was explicitly stated in Scripture, Flowing with milk and honey  [thus indicating that they are] richer than milk and sweeter than honey. When R. Eleazar went up to the Land of Israel he remarked, 'I have escaped [one penalty]'.  When he was ordained he said, 'I have now escaped two [penalties]'.  When he was given a seat on the council for intercalation he exclaimed, 'I have escaped the three [penalties]'; for it is said in Scripture, And My hand shall be against the prophets that see vanity etc. They shall not be in the council of My people,  which refers to  the council for intercalation, neither shall they be written in the register of the house of Israel,  refers to  ordination; neither shall they enter into the land of Israel  [is to be understood] in accordance with its plain meaning. When R. Zera went up to the Land of Israel and could not find a ferry wherein to cross [a certain river]  he grasped a rope bridge and crossed. Thereupon a certain Sadducee sneered at him: 'Hasty people, that put your mouths before your ears,  you are still, as ever, clinging to your hastiness'. 'The spot', the former replied. 'which Moses and Aaron were not worthy [of entering] who could assure me that I should be worthy [of entering]?' R. Abba  used to kiss the cliffs of Akko.  R. Hanina  used to repair its roads.  R. Ammi and R. Assi