Gittin — Daf 54b

נפלו ונתפצעו אחד שוגג ואחד מזיד לא יעלו דברי ר"מ ורבי יהודה רבי יוסי ור' שמעון אומרים בשוגג יעלו במזיד לא יעלו

והא הכא דמדאורייתא חד בתרי בטל ורבנן הוא דגזור וקא קניס ר' יהודה התם היינו טעמא דר' יהודה משום דאתי לאיערומי

ורמי דרבי יוסי אדרבי יוסי דתנן נטיעה של ערלה ושל כלאי הכרם שנתערבו בנטיעות אחרות הרי זה לא ילקט ואם ליקט יעלו באחד ומאתים ובלבד שלא יתכוין ללקט

ר' יוסי אומר אף המתכוין ללקט יעלו באחד ומאתים

הא אתמר עלה אמר רבא חזקה אין אדם אוסר את כרמו בנטיעה אחת וכן כי אתא רבין א"ר יוחנן חזקה אין אדם אוסר את כרמו בנטיעה אחת:

מתני׳ הכהנים שפגלו במקדש מזידין חייבין:

גמ׳ ת"ר היה עושה עמו בטהרות ואמר לו טהרות שעשיתי עמך נטמאו היה עושה עמו בזבחים וא"ל זבחים שעשיתי עמך נתפגלו נאמן אבל אמר לו טהרות שעשיתי עמך ביום פלוני נטמאו וזבחים שעשיתי עמך ביום פלוני נתפגלו אינו נאמן

מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא אמר אביי כל שבידו נאמן

רבא אמר כגון דאשכחיה ולא אמר ליה ולא מידי ולבתר הכי אשכחיה ואמר ליה

ההוא דאמר ליה לחבריה טהרות שעשיתי עמך ביום פלוני נטמאו אתא לקמיה דרבי אמי אמר ליה שורת הדין אינו נאמן אמר לפניו רבי אסי רבי אתה אומר כן הכי אמר ר' יוחנן משום רבי יוסי מה אעשה שהתורה האמינתו

היכן האמינתו א"ר יצחק בר ביסנא כהן גדול ביוה"כ יוכיח דכי אמר פגול מהימן ומנא ידעינן והכתיב (ויקרא טז, יז) וכל אדם לא יהיה באהל מועד אלא לאו משום דמהימן

ודלמא דשמעניה דפגיל אי לאו דמהימן אע"ג דשמעניה נמי לא מהימן דדלמא לבתר הכי קאמר

ודלמא דחזיניה בפישפש קשיא

ההוא דאתא לקמיה דרבי אמי אמר ליה ספר תורה שכתבתי לפלוני אזכרות שלו לא כתבתים לשמן אמר ליה ספר תורה ביד מי אמר ליה ביד לוקח אמר ליה נאמן אתה להפסיד שכרך ואי אתה נאמן להפסיד ספר תורה

אמר ליה רבי ירמיה נהי דהפסיד שכר אזכרות שכר דספר תורה כוליה מי הפסיד אמר ליה אין שכל ספר תורה שאין אזכרות שלו כתובות לשמן אינו שוה כלום

וליעבר עלייהו קולמוס וליקדשיה כמאן נימא דלא כרבי יהודה

דתנן הרי שהיה צריך לכתוב את השם ונתכוון לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בו דלת מעביר עליו קולמוס ומקדשו דברי רבי יהודה וחכמים אומרים אין השם מן המובחר

אפילו תימא רבי יהודה עד כאן לא קאמר רבי יהודה אלא בחדא אזכרה אבל דכולי ספר תורה לא משום דמיחזי כמנומר

ההוא דאתא לקמיה דר' אבהו א"ל ס"ת שכתבתי לפלוני גוילין שלו לא עיבדתים לשמן א"ל ספר תורה ביד מי א"ל ביד לוקח אמר לו מתוך שאתה נאמן להפסיד שכרך אתה נאמן להפסיד ספר תורה

If these nuts [of 'uncircumcision']  fell among others and were then broken, whether [the act was done] inadvertently or deliberately they are not merged in the mass.  This is the ruling of R. Meir and R. Judah. R. Jose and R. Simeon, however, say that if [it was done] inadvertently they are merged, but if deliberately they are not. Now here is a case where according to the rule of the Torah [the forbidden element] loses its identity [if its proportion is not more than] one to two, and it is the Rabbis who decreed [that the proportion must be less than one to two hundred], and yet R. Judah imposes the line [in the case of innocent transgression]? — R. Judah there is influenced by the special consideration that [without this penalty] the offender may act with guile.  A contradiction was also pointed out between two statements of R. Jose. For we have learnt: If a sapling of 'uncircumcision or of the mixed plants of the vineyard becomes mixed up with other saplings, its fruit should not be gathered,  but if gathered it becomes merged in two hundred and one times the quantity [of permitted fruit], provided, however, that the gathering was not done with that purpose in view. R. Jose says, Even if it was gathered deliberately, it is merged in two hundred and one times [its own quantity!]  — [This is no difficulty] since with reference to this it has been recorded: Raba said: The presumption is that a man does not make his whole vineyard forbidden for the sake of a single sapling.  So too when Rabin came [from Palestine] he said in the name of R. Johanan: The presumption is that a man will not make his whole vineyard forbidden for the sake of a single sapling. MISHNAH. PRIESTS WHO MADE THE FLESH IN THE SANCTUARY PIGGUL,  IF THEY DID SO DELIBERATELY ARE LIABLE TO PAY COMPENSATION. GEMARA. Our Rabbis taught: If a man is helping another to prepare ritually clean things, and he says to him, The clean things that I have prepared with you have been defiled, or if he is helping him with sacrifices and he says to him, The sacrifices with which I have been helping you have been rendered piggul, his word is taken. If, however, he says, The clean things which I was assisting you to prepare on such and such a day have become unclean, or the sacrifices with which I was assisting you on such and such a day have been rendered piggul, his word is not taken. Why is the rule different in the first case from that of the second? — Abaye replied: So long as it is in his power to do [again what he says he has done], his word is taken.  Rab said: [Where we do not believe is] if, for instance, he came across him and said nothing to him and then came across him again and told him. A certain man said to another: The clean things which I helped you to prepare on such and such a day have become unclean. He applied to R. Ammi, who said to him: According to the strict letter of the law, you need not believe him. R. Assi observed to him: Rabbi, this is what you say, but R. Johanan has distinctly said in the name of R. Jose: What can I do, seeing that the Torah has declared him credible?  Where has it declared him credible? — R. Isaac b. Bisna replied: The proof is from the high priest on the Day of Atonement, since if he says [that his sacrifice  was] 'piggul', we believe him. Now how do we know [that he made it 'piggul' when he was doing the service], seeing that it is written, And there shall be no man in the tent of meeting?  The reason must therefore be that he is credible. But perhaps this is because we heard him make it 'piggul'?  — If he were not credible, we could not believe him even if we heard him, since he might have said this after performing the ceremony.  But perhaps it means that we saw him through the pispas?  — This is indeed a difficulty. A certain man appeared before R. Ammi and said to him: In a scroll of the Law which I have written for So-and-so I have not written the names [of God] with proper intention.  He asked him: Who has the scroll? — He replied: The purchaser. Whereupon he said to him: Your word is good to deprive you of your fee, but it is not good to spoil a scroll of the Law. Said R. Jeremiah to him: Granted that he has lost his fee for the names, is he to lose it for the whole of the scroll? He replied: Yes, because a scroll in which the names of God have not been written with proper intention is not worth anything. But cannot he go over them with a pen and so sanctify them? What authority would allow this? Not, we would say, R. Judah; for we have learnt, 'Suppose the scribe had to write the tetragrammaton, and he intended [instead] to write Yehwdah [Judah]  and he made a mistake and left out the daleth,  he can go over it with a pen and sanctify it. So R. Judah. The Sages, however, say that this name is not of the best'? — You may even say that he is in accord with R. Judah. For R. Judah would allow this only in the case of one mention of the Name, but not throughout a whole scroll, because it would make it look bizarre. A certain man came before R. Abbahu saying, I have written a scroll of the Law for So-and-so but did not prepare the parchments for the purpose.  He asked him, Who has the scroll? — He replied, The purchaser. He said to him: Since your word is good to deprive you of your fee, it is also good to spoil the scroll.