Chullin — Daf 63b

מכדי משנה תורה לאוסופי הוא דאתא מאי שנא הכא דכתיב דאה ומ"ש הכא דכתיב ראה ולא כתיב דאה אלא ש"מ מין ראה ודאה אחת היא

ואכתי כ"ה הוו אמר אביי כשם שראה ודאה אחת היא כך איה ודיה אחת היא דאי ס"ד תרתי אינון מכדי משנה תורה לאוסופי הוא דאתא מאי שנא הכא דכתיב למינה אאיה ומ"ש התם דכתיב למינה אדיה אלא ש"מ איה ודיה אחת היא

וכי מאחר שאיה ודיה אחת היא למה ליה למיכתב איה ודיה כדתניא רבי אומר אקרא אני איה דיה למה נאמרה כדי שלא תתן פתחון פה לבעל דין לחלוק שלא תהא אתה קורא איה והוא קורא דיה אתה קורא דיה והוא קורא איה לכך כתב במשנה תורה (דברים יד, יג) והראה ואת האיה והדיה למינה

מיתיבי למה נשנו בבהמה מפני השסועה ובעופות מפני הראה מאי לאו מדבהמה דהתם לאוסופי עופות נמי לאוסופי לא התם לאוסופי הכא לפרושי

ופליגא דרבי אבהו דא"ר אבהו ראה זו איה ולמה נקרא שמה ראה שרואה ביותר וכן הוא אומר (איוב כח, ז) נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה תנא עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל

מדראה היינו איה מכלל דדאה לאו היינו ראה מכדי משנה תורה לאוסופי הוא דאתא מאי שנא הכא דכתיב דאה ומאי שנא התם דלא כתיב דאה אלא לאו ש"מ דאה וראה ואיה אחת היא

ומדראה היינו איה מכלל דדיה לאו היינו איה מאי שנא התם דכתיב למינהו אאיה ומ"ש הכא דלא כתיב למינהו אאיה אלא אדיה אלא ש"מ דאה וראה דיה ואיה אחת היא

תניא איסי בן יהודה אומר מאה עופות טמאין יש במזרח וכולן מין איה הן תני אבימי בריה דר' אבהו ז' מאות מיני דגים הן וח' מאות מיני חגבים ולעופות אין מספר עופות כ"ד הוו אלא ולעופות טהורים אין מספר

תניא רבי אומר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שבהמה טמאה מרובה מן הטהורות לפיכך מנה הכתוב בטהורה גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעופות טהורין מרובין על הטמאין לפיכך מנה הכתוב בטמאין

מאי קמ"ל כדרב הונא אמר רב ואמרי לה אמר רב הונא אמר רב משום ר' מאיר לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה

א"ר יצחק עוף טהור נאכל במסורת נאמן הצייד לומר עוף זה טהור מסר לי רבי א"ר יוחנן והוא שבקי בהן ובשמותיהן

בעי ר' זירא רבו חכם או רבו צייד ת"ש דא"ר יוחנן והוא שבקי בהן ובשמותיהן אי אמרת בשלמא רבו צייד שפיר אלא אי אמרת רבו חכם בשלמא שמייהו גמיר להו אלא אינהו מי ידע להו אלא לאו ש"מ רבו צייד ש"מ

ת"ר לוקחין ביצים מן העובדי כוכבים בכל מקום ואין חוששין לא משום נבלות ולא משום טרפות

ודילמא דעוף טמא נינהו אמר אבוה דשמואל באומר של עוף פלוני טהור ולימא של עוף טהור אי הכי אית ליה לאישתמוטי

ולבדוק בסימנין דתניא כסימני ביצים כך סמני דגים סימני דגים ס"ד סנפיר וקשקשת אמר רחמנא אלא אימא כך סימני

then consider this: seeing that the purport of Deuteronomy is to add to the laws, why is it that here [in Leviticus] it mentions the da'ah but there [in Deuteronomy] only the ra'ah and not the da'ah? You must therefore hold that the ra'ah and the da'ah are one and the same. But for all that there are still twenty-five? — Abaye answered: Just as the ra'ah and the da'ah are one and the same, so, too, are the dayyah and the ayyah.1 For should you say that they are two distinct birds then consider this: seeing that the purport of Deuteronomy is to add to the laws, why is it that here [in Leviticus] the words ‘after its kind’ are appended to the ayyah but there [in Deuteronomy] these words are appended to the dayyah? You must therefore hold that the ayyah and the dayyah are one and the same. But since the ayyah and the dayyah are one and the same why are they both stated? — For the reason given in the following Baraitha: Rabbi says: It is sufficient when I read the ayyah, why then is the dayyah mentioned? So as not to give skeptics cause for criticism, for you might call it the ayyah and they the dayyah, or you the dayyah and they the ayyah; therefore it is written in Deuteronomy, The ra'ah, the ayyah and the dayyah after its kind.2 An objection was raised. It was taught: Why was the list repeated [in Deuteronomy]? Cattle because of the shesu'ah,3 and birds because of the ra'ah.3 Now presumably, just as in the case of cattle a new species is added to the list, so too in the case of birds a new species is added!4 — No, in the former case a new species is added, but in the latter the addition is merely explanatory. 5 This view6 [of R. Hisda] differs from that of R. Abbahu,7 for R. Abbahu taught. The ra'ah is the same as the ayyah: wherefore is it called ra'ah? Because it can see [roah] very keenly, for so it is said: That path no bird of prey knoweth, neither hath the eye of the ayyah seen it.8 And a Tanna [has also] taught: It [the ayyah] stands in Babylon and espies carrion in the land of Israel. But since [according to R. Abbahu] the ra'ah and the ayyah are one and the same, it would follow then that the da'ah is not the same as the ra'ah and [this being so] why is it that here [in Leviticus] the da'ah is mentioned but there [in Deuteronomy], the purport of which is to add to the laws, the da'ah is not mentioned? You must therefore hold that the da'ah, the ra'ah and the ayyah are all one and the same. But then since the ra'ah and the ayyah are one and the same, it would follow that the dayyah is not the same as the ayyah, and [this being so] why is it that here [in Leviticus] the words ‘after its kind’ are appended to the ayyah whereas there [in Deuteronomy] these words are not added to the ayyah but to the dayyah? It must therefore be said that the da'ah, the ra'ah, the ayyah and the dayyah are all one and the same.9 It was taught: Issi b. Judah says: In the East there are one hundred unclean birds all of the species of ayyah. Abimi the son of R. Abbahu learnt: There are seven hundred species of [unclean]10 fishes, eight hundred species of [unclean] locusts, but the species of [unclean] birds are innumerable. But there are only twenty-four species of [unclean] birds! — Rather [say], The species of clean birds are innumerable. It was taught: Rabbi says. It is well known to Him who spake and the world came into being that the unclean animals are more numerous than the clean, therefore did Scripture enumerate the clean. It is also well known to Him who spake and the world came into being that the clean birds are more numerous than the unclean, therefore did Scripture enumerate the unclean. What is the point of this teaching? — It sets forth the idea, also expressed by R. Huna in the name of Rab (others say: R. Huna in the name of Rab on the authority of R. Meir), viz., A teacher should always teach his pupil succinctly.11 R. Isaac said: For the eating of clean birds we rely upon tradition.12 A hunter is believed when he says. ‘My master transmitted to me that this bird is clean’. R. Johanan added. provided he was familiar with birds and their nomenclature. R. Zera enquired: Does ‘master’ mean a master in learning or in hunting? — Come and hear, for R. Johanan added: ‘provided he was familiar with birds and their nomenclature’. Now if it means a master in hunting it is well, but if it means a master in learning, I grant you that he would have learnt their nomenclature, but would he actually know them [so as to recognize them]? You must therefore say it means a master in hunting; this is proved. Our Rabbis taught: One may buy eggs from gentiles in any place and need have no fear lest they are of birds that were nebelah or trefah. But perhaps they are of unclean birds? — Samuel's father answered. [We must suppose the case to be that] he says, ‘It is of such and such a bird’, which is clean.13 Why is it not sufficient [for the gentile] to say, ‘It is of a clean bird?’ — In that case he might be evasive.14 And why not test [the egg] by the characteristics [stated by the Rabbis]? For it has been taught: ‘Characteristics which distinguish the eggs [of clean birds] are the same as those which distinguish [clean] fish’. (But how can you say ‘as those which distinguish [clean] fish’, since the Divine law states fins and scales? — Say rather: As those which distinguish ayyah, dayyah, ra'ah and da'ah — are different names of one and the same bird, it is evident that according to him there are not twenty-four birds enumerated in the Torah. The argument in the Gemara at the outset presupposes the acceptance by R. Abbahu of R. Hisda's view, but the conclusion shows that he cannot agree with it. particular bird is clean. Jew.