Chullin — Daf 107b

עבדין כדין אמר ליה דעתי קצרה עלי

כי סליק ר' זירא אשכחינהו לר' אמי ור' אסי דקאכלי בבלאי חמתות אמר תרי גברי רברבי כוותייכו ליטעו בדרב ושמואל הא דעתי קצרה קאמר

אשתמיטתיה הא דאמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל התירו מפה לאוכלי תרומה ולא התירו מפה לאוכלי טהרות ורבי אמי ורבי אסי כהנים הוו

איבעיא להו אוכל מחמת מאכיל צריך נטילת ידים או לא ת"ש דרב הונא בר סחורה הוה קאי קמיה דרב המנונא בלם ליה אומצא ואכיל אמר ליה אי לאו דרב המנונא את לא ספינא לך

מאי טעמא לאו משום דזהיר ולא נגע לא דזריז קדים ומשי ידיה מעיקרא

תא שמע דאמר רבי זירא אמר רב לא יתן אדם פרוסה לתוך פיו של שמש אא"כ יודע בו שנטל ידיו והשמש מברך על כל כוס וכוס ואינו מברך על כל פרוסה ופרוסה ור' יוחנן אמר מברך על כל פרוסה ופרוסה

אמר רב פפא בשלמא דרב ורבי יוחנן לא קשיא הא דאיכא אדם חשוב הא דליכא אדם חשוב

מכל מקום הא קאמר אא"כ יודע שנטל ידיו שאני שמש דטריד

תנו רבנן לא יתן אדם פרוסה לשמש בין שהכוס בידו בין שהכוס בידו של בעל הבית שמא יארע דבר קלקלה בסעודה והשמש שלא נטל ידיו אסור ליתן פרוסה לתוך פיו

איבעיא להו מאכיל צריך נטילת ידים או אינו צריך

ת"ש דתני דבי מנשה רבן שמעון בן גמליאל אומר אשה מדיחה את ידה אחת במים ונותנת פת לבנה קטן אמרו עליו על שמאי הזקן שלא רצה להאכיל בידו אחת וגזרו עליו שיאכיל בשתי ידיו

אמר אביי התם משום שיבתא

ת"ש דאבוה דשמואל אשכחיה לשמואל דקא בכי אמר ליה אמאי קא בכית דמחיין רבאי אמאי דאמר לי קא ספית לבראי ולא משית ידיה ואמאי לא משית א"ל הוא אכיל ואנא משינא

א"ל לא מיסתייה דלא גמיר מימחא נמי מחי והלכתא אוכל מחמת מאכיל צריך נטילת ידים מאכיל אינו צריך נטילת ידים:

מתני׳ צורר אדם בשר וגבינה במטפחת אחת ובלבד שלא יהו נוגעין זה בזה רבן שמעון בן גמליאל אומר שני אכסנאין אוכלין על שלחן אחד זה בשר וזה גבינה ואין חוששין:

גמ׳ וכי נוגע זה בזה מאי הוי צונן בצונן הוא אמר אביי נהי דקליפה לא בעי הדחה מי לא בעי:

רשבג"א שני אכסנאין אוכלין על שולחן וכו': אמר רב חנן בר אמי אמר שמואל לא שנו אלא שאין מכירין זה את זה אבל מכירין זה את זה אסור

תניא נמי הכי רבן שמעון בן גמליאל אומר ב' אכסנאים שנתארחו לפונדק אחד זה בא מן הצפון וזה בא מן הדרום זה בא בחתיכתו וזה בא בגבינתו אוכלין על שלחן אחד זה בשר וזה גבינה ואין חוששין

ולא אסרו אלא בתפיסה אחת תפיסה אחת סלקא דעתך אלא כעין תפיסה אחת

א"ל רב יימר בר שלמיא לאביי שני אחין ומקפידין זה על זה מהו

אמר ליה יאמרו כל הסריקין אסורין וסריקי בייתוס מותרין

ולטעמיך הא דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן מי שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו בחולו של מועד יאמרו

Is it right to do so?1 And Rab replied. I am very sensitive.2 When R. Zera went up [to Palestine] he found R. Ammi and R. Assi eating food with leather3 rags around their hands;4 he exclaimed, ‘Two great men like you to be in error about the incident of Rab and Samuel! Did not Rab reply. "I am very sensitive"’ ? — In truth he [R. Zera] had forgotten the statement of R. Tahlifa b. Abimi in the name of Samuel, viz., They permitted those that eat terumah5 the use of a cloth, but they did not permit those that eat [common food] in conditions of cleanness the use of a cloth. And R. Ammi and R. Assi were priests. The question was raised: Must he that is being fed by another wash his hands or not? — Come and hear. R. Huna b. Sehora once was standing before R. Hamnuna and put some meat6 into R. Hamnuna's mouth which he ate. Said [R. Huna]. If you were not R. Hamnuna I would not have fed you. Now what was the reason [for the exception in R. Hamnuna's case]? Was it not because he was very careful not to touch [the food]?7 — No, it was because he was most scrupulous and had certainly washed his hands previously. Come and hear. R. Zera said in the name of Rab: One should not put a piece [of bread] into the mouth of the waiter unless one knows that he has washed his hands. The waiter must say a Benediction for each cup [of wine that he receives], but does not say a Benediction for each piece [of bread].8 R. Johanan said: He must also say a Benediction for each piece [of bread]. And R. Papa said: In fact there is no contradiction [between Rab and R. Johanan], for one refers to the case where a notable person [is sitting at the table]9 and the other to a case where there was no notable person [at the table]. Nevertheless it expressly says. ‘Unless one knows that he has washed his hands’! — In the case of a waiter it is different because he is kept busy. 10 Our Rabbis taught: A man should not give any bread to the waiter while the cup [of wine] is in the hand [of the waiter] or in his host's hand, lest there occur a mishap at the table.11 If the waiter has not washed his hands, one may not put bread into his mouth. The question was raised: Must he that feeds another wash his hands or not? — Come and hear: It was taught in the school of Manasseh: R. Simeon b. Gamaliel says. A woman may wash one hand in water12 and give some bread to her small child. It was said of Shammai the Elder that he would not feed a child even with one hand, and the Sages ordered him that he feed it with both hands!13 — Abaye answered: There it was on account of evil spirits.14 Come and hear [from the following incident]. The father of Samuel once found Samuel crying and asked him, ‘Why are you crying’? ‘Because my teacher beat me’. ‘But why’? ‘Because he said to me, "You were feeding my son and you did not wash your hands before doing so"’.’ And why did you not wash’? [He replied:] ‘It was he that was eating, so why should I wash’? Said [the father of Samuel:] ‘It is not enough that he [your teacher] is ignorant [of the law], but he must also beat you’! The law is: He that is fed by another must wash his hands; he that feeds another need not wash his hands. MISHNAH. A PERSON MAY WRAP UP FLESH AND CHEESE IN ONE CLOTH, PROVIDED THEY DO NOT TOUCH ONE ANOTHER. R. SIMEON B. GAMALIEL SAYS: TWO PEOPLE AT AN INN15 MAY EAT AT THE SAME TABLE, THE ONE FLESH AND THE OTHER CHEESE, WITHOUT HESITATION. GEMARA. And what does it matter if they do touch one another? It is only cold [food] with cold [food]? — Abaye answered: I grant you that it is not necessary to scrape away the surface,16 but surely each must be washed. R. SIMEON B. GAMALIEL SAYS: TWO PEOPLE AT AN INN MAY EAT AT THE SAME TABLE etc. R. Hanan b. Ammi said in the name of Samuel: This is permitted only if they do not know each other, but if they know each other it is forbidden. It has also been taught to the same effect: R. Simeon b. Gamaliel says. If two guests stay at the same inn, one having come from the north and the other from the south, the one with his piece of flesh and the other with his cheese, they may eat at the same table, the one flesh and the other cheese, without hesitation. They only forbade it where the two eat from one parcel. ‘From one parcel’! You surely cannot mean that!17 — It means, if it appears as [though they are eating from] one parcel.18 R. Yemar b. Shelemya asked Abaye: What is the law in the case of two brothers who are particular with each other!19 — He replied, Then people will say: All cakes are forbidden but the cakes of Boethius are permitted.20 Then according to your argument, what of the statement of R. Assi in the name of R. Johanan viz.: One who possesses only one shirt may wash it on the intermediate days of the festival!21 There, too, people will say: them. It is however apparent that both Rab and Samuel are of the opinion that the use of a cloth does not dispense with the need for washing the hands. the first piece would serve also for the subsequent pieces. He cannot however be certain that he will receive wine from time to time, therefore each time he must make a benediction. receive bread from time to time. person there is no such apprehension. It must be noted that the serving of food by the waiter with his hands does not impose upon him the duty of washing the hands, v. infra. get frightened and spill the wine and thus cause an unfortunate incident. account of the evil spirit that clings to unwashed hands. But once the hands have been washed in the morning there is no further need to wash them when about to feed others; v. Yoma 77b. or not? dough might become leavened. A certain baker Boethius had moulds of various shapes, and the question was asked: May one eat the cakes of Boethius on the Passover or not? It was resolved that no distinction can be made; all cakes in fancy shapes are forbidden whether made in moulds or not, and the law does not admit of any exceptions. Here, too, the law is clear, that strangers may eat at the same table but friends or brothers may not. It will not alter the law the fact that the brothers are unfriendly or particular with each other.