Chullin — Daf 102a

(דברים יב, כג) לא תאכל הנפש עם הבשר ר' יהודה ור' אלעזר סברי כל שאתה מצווה על דמו אתה מצווה על אבריו והני טמאין נמי הואיל ואתה מצווה על דמן אתה מצווה על אברין

ורבנן סברי לא תאכל הנפש עם הבשר אלא בשר לחודיה כל שבשרו מותר אתה מצווה על אבריו וכל שאין בשרו מותר אי אתה מצווה על אבריו

ור' יהודה למה ליה קרא ליתי איסור אבר ליחול על איסור טומאה שכן איסורו נוהג בבני נח

אין הכי נמי וכי איצטריך קרא לרבי אלעזר

תניא נמי הכי אבר מן החי נוהג בבהמה חיה ועוף בין טמאה בין טהורה שנאמר (דברים יב, כג) רק חזק לבלתי אכול הדם

כל שאתה מצווה על דמו אתה מצווה על אבריו וכל שאי אתה מצווה על דמו אי אתה מצווה על אבריו דברי רבי אלעזר

וחכמים אומרים אינו נוהג אלא בטהורין שנאמר לא תאכל הנפש עם הבשר אלא בשר לחודיה כל שבשרו מותר אתה מצווה על אבריו וכל שאין בשרו מותר אין אתה מצווה על אבריו

ר' מאיר אומר אינו נוהג אלא בבהמה טהורה בלבד

(סימן שמואל שילא שימי)

אמר רבה בר שמואל אמר רב חסדא ואיתימא רב יוסף ואמרי לה אמר רבה בר שילא אמר רב חסדא ואיתימא רב יוסף ואמרי לה רבה בר שימי אמר רב חסדא ואיתימא רב יוסף מאי טעמא דר"מ

אמר קרא (דברים יב, כא) וזבחת מבקרך ומצאנך

אמר רב גידל אמר רב מחלוקת בישראל אבל בבן נח דברי הכל מוזהר על הטמאין כטהורין

תניא נמי הכי אבר מן החי בן נח מוזהר עליו על הטמאים כטהורים וישראל אינו מוזהר אלא על הטהורין בלבד

איכא דאמרי טהורה ור"מ איכא דאמרי טהורים ורבנן

אמר רב שיזבי אף אנן נמי תנינא אכל אבר מן החי ממנה אינו סופג ארבעים ואין שחיטה מטהרתה

במאי אילימא בישראל פשיטא דאין שחיטה מטהרתה אלא לאו בבני נח מכלל דאסור

רבי מני בר פטיש רמי רישא אסיפא ומשני רישא בישראל וסיפא בבן נח

אמר רב אבר מן החי צריך כזית מ"ט אכילה כתיבה ביה

מתיב רב עמרם אכל אבר מן החי ממנה אינו סופג את הארבעים ואין שחיטה מטהרתה ואי סלקא דעתך בעינן כזית תיפוק ליה דקאכל כזית

כדאמר רב נחמן במשהו בשר גידין ועצמות הכא נמי במשהו בשר גידין ועצמות

תא שמע דאמר רב

and thou shalt not eat the life with the flesh.1 R. Judah and R. Eleazar hold that where you are forbidden the blood [of an animal] you are also forbidden the limbs severed therefrom, and as you are forbidden the blood of unclean animals2 you are also forbidden the limbs severed therefrom. The Sages, however, maintain: It is written: ‘And thou shalt not eat the life with the flesh’, but the flesh alone [you may eat]; therefore, where you are permitted the flesh [of the animal] you are forbidden the limbs severed therefrom, but where you are not permitted the flesh [of the animal] you are not forbidden the limbs severed therefrom.3 Why is the verse necessary to explain R. Judah's view? Surely the prohibition of the ‘limb’ can be superimposed upon the prohibition of uncleanness, since the prohibition of the former applies even to the sons of Noah!4 — Indeed this is so, and the verse is necessary only to explain R. Eleazar's view. It has been taught likewise: The [prohibition of the] limb of a living creature applies to cattle, wild beasts and birds, either clean or unclean, for it is written: ‘Only be steadfast in not eating the blood etc.’, that is to say, where you are forbidden the blood you are also forbidden the limbs severed therefrom, and where you are not forbidden the blood of an animal5 you are not forbidden the limbs severed therefrom: so R. Eleazar. The Sages say. It applies only to clean animals, for it is written: ‘Thou shalt not eat the life with the flesh, but the flesh alone [you may eat]; therefore, where you are permitted the flesh you are then forbidden the limbs’ severed therefrom, but where you are not permitted the flesh you are then not forbidden the limbs severed therefrom. R. Meir says: It applies only to clean cattle. (Mnemonic: Samuel, Shila, Shimi). Rabbah b. Samuel said in the name of R. Hisda or, as some say: R. Joseph; others say. Rabbah b. Shila said in the name of R. Hisda or, as some say. R. Joseph; and others say: Rabbah b. Shimi said in the name of R. Hisda or, as some say. R. Joseph: What is the reason for R. Meir's view? Because the verse reads: Thou shalt kill of thy herd and of thy flock.6 R. Giddal said in the name of Rab: The dispute7 refers only to an Israelite, but as for a descendant of Noah all agree that he is warned against [eating the limb of] unclean as well as clean animals. It has been taught likewise: As to the limb of a living creature a descendant of Noah is warned against [eating] it, whether it be of a clean or unclean animal, whereas an Israelite is warned only against [eating] the limb of a clean animal. Some read ‘of a clean one’ ‘8 and it is in accordance with R. Meir's view; but others read ‘of clean ones’,9 and it is in accordance with the view of the Sages. R. Shizbi said: We have also learnt it [in the following Mishnah]:10 If a person ate a limb [severed] from it11 whilst alive, he does not suffer forty stripes; and the slaughtering thereof does not render it clean.12 Of whom is this said? Should you say of an Israelite, but is it not obvious that the slaughtering does not render it clean? It could only have been said of a descendant of Noah,13 and this proves that it is forbidden to him. R. Mani b. Pattish pointed out a contradiction between the first clause and the second clause14 and resolved it thus: The first clause speaks of an Israelite, but the second clause of a descendant of Noah. Rab [Judah] said [in the name of Rab]:15 The [prohibition of a] limb severed from a living creature requires [at least] an olive's bulk, because the expression ‘eating’16 is used with regard to it. R. ‘Amram raised an objection [against this]. [We have learnt:] If a person ate a limb from it17 whilst alive, he does not suffer forty stripes; and the slaughtering thereof does not render it clean. Now if you were to hold that there must be an olive's bulk, then guilt is established because of eating an olive's bulk [of what is unclean]?18 — As R. Nahman suggested elsewhere that there was only a little flesh but the sinews and bones [combined to make up the olive's bulk], so here too, we must say that there was only a little flesh but the sinews and bones [combined to make up the olive's bulk].19 Come and hear from the following statement of Rab: creature, for the latter part of the verse is interpreted as: Thou shalt not eat the flesh whilst the animal is still alive. the seven commandments imposed upon them. Cf. Sanh. 56a. and flocks wild beasts and birds are excluded. uncleanness whatsoever is attached to the carcass of a bird that is forbidden to be eaten. quite dead, for otherwise he would be eating the limb of a living animal and this is forbidden to him. animals since it rules that he who eats it does not suffer stripes, whereas the inference from the second clause is that the limb of an unclean living animal is forbidden. V. prec. n. excluding bones and sinews; on the other hand, a limb consisting of flesh, bones and sinews, in all the size of an olive, is subject to the prohibition of a limb severed from a living creature.