Berakhot — Daf 7a

א"ר יוחנן משום ר' יוסי מנין שהקב"ה מתפלל שנאמר (ישעיהו נו, ז) והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי תפלתם לא נאמר אלא תפלתי מכאן שהקב"ה מתפלל.

מאי מצלי

אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב יה"ר מלפני שיכבשו רחמי את כעסי ויגולו רחמי על מדותי ואתנהג עם בני במדת רחמים ואכנס להם לפנים משורת הדין.

תניא א"ר ישמעאל בן אלישע פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא ואמר לי ישמעאל בני ברכני אמרתי לו יה"ר מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין ונענע לי בראשו וקמ"ל שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך

וא"ר יוחנן משום ר' יוסי מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו דכתיב (שמות לג, יד) פני ילכו והנחותי לך אמר לו הקב"ה למשה המתן לי עד שיעברו פנים של זעם ואניח לך

ומי איכא רתחא קמיה דקודשא בריך הוא

אין דתניא (תהלים ז, יב) ואל זועם בכל יום

וכמה זעמו רגע וכמה רגע אחד מחמשת רבוא ושמונת אלפים ושמנה מאות ושמנים ושמנה בשעה וזו היא רגע ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה חוץ מבלעם הרשע דכתיב ביה (במדבר כד, טז) ויודע דעת עליון

השתא דעת בהמתו לא הוה ידע דעת עליון הוה ידע

אלא מלמד שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקב"ה כועס בה

והיינו דאמר להו נביא לישראל (מיכה ו, ה) עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב וגו' מאי (מיכה ו, ה) למען דעת צדקות ה'

א"ר אלעזר אמר להם הקב"ה לישראל דעו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי בימי בלעם הרשע שאלמלי כעסתי לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט

והיינו דקא"ל בלעם לבלק (במדבר כג, ח) מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם ה' מלמד שכל אותן הימים לא זעם.

וכמה זעמו רגע וכמה רגע א"ר אבין ואיתימא רבי אבינא רגע כמימריה.

ומנא לן דרגע רתח שנא' (תהלים ל, ו) כי רגע באפו חיים ברצונו ואב"א מהכא (ישעיהו כו, כ) חבי כמעט רגע עד יעבור זעם

ואימת רתח אמר אביי בהנך תלת שעי קמייתא כי חיורא כרבלתא דתרנגולא וקאי אחד כרעא

כל שעתא ושעתא נמי קאי הכי

כל שעתא אית ביה שורייקי סומקי בההיא שעתא לית ביה שורייקי סומקי.

ההוא צדוקי דהוה בשבבותיה דר' יהושע בן לוי הוה קא מצער ליה טובא בקראי יומא חד שקל תרנגולא ואוקמיה בין כרעי' דערסא ועיין ביה סבר כי מטא ההיא שעתא אלטייה כי מטא ההיא שעתא ניים אמר ש"מ לאו אורח ארעא למעבד הכי (תהלים קמה, ט) ורחמיו על כל מעשיו כתיב

וכתיב (משלי יז, כו) גם ענוש לצדיק לא טוב

תנא משמיה דר' מאיר בשעה שהחמה זורחת וכל מלכי מזרח ומערב מניחים כתריהם בראשיהם ומשתחוים לחמה מיד כועס הקב"ה:

וא"ר יוחנן משום רבי יוסי טובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר מכמה מלקיות שנא' (הושע ב, ט) ורדפה את מאהביה וגו' ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה וריש לקיש אמר יותר ממאה מלקיות שנאמר (משלי יז, י) תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה:

וא"ר יוחנן משום ר' יוסי שלשה דברים בקש משה מלפני הקב"ה ונתן לו בקש שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו שנאמר (שמות לג, טז) הלוא בלכתך עמנו

בקש שלא תשרה שכינה על עובדי כוכבים ונתן לו שנאמר (שמות לג, טז) ונפלינו אני ועמך

בקש להודיעו דרכיו של הקב"ה ונתן לו שנא' (שמות לג, יג) הודיעני נא את דרכיך אמר לפניו רבש"ע מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו אמר לו משה צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק צדיק ורע לו צדיק בן רשע רשע וטוב לו רשע בן צדיק רשע ורע לו רשע בן רשע:

אמר מר צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק צדיק ורע לו צדיק בן רשע איני והא כתיב (שמות לד, ז) פקד עון אבות על בנים וכתיב (דברים כד, טז) ובנים לא יומתו על אבות ורמינן קראי אהדדי

ומשנינן לא קשיא הא כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם הא כשאין אוחזין מעשה אבותיהם בידיהם

אלא הכי קא"ל צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור רשע וטוב לו רשע שאינו גמור רשע ורע לו רשע גמור

ופליגא דר' מאיר דא"ר מאיר שתים נתנו לו ואחת לא נתנו לו שנא' (שמות לג, יט) וחנתי את אשר אחון אע"פ שאינו הגון ורחמתי את אשר ארחם אע"פ שאינו הגון

(שמות לג, כ) ויאמר לא תוכל לראות את פני תנא משמיה דר' יהושע בן קרחה כך א"ל הקב"ה למשה כשרציתי לא רצית עכשיו שאתה רוצה איני רוצה

ופליגא דר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן דא"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן בשכר שלש זכה לשלש

בשכר (שמות ג, ו) ויסתר משה פניו זכה לקלסתר פנים בשכר כי ירא זכה (שמות לד, ל) לוייראו מגשת אליו בשכר מהביט זכה (במדבר יב, ח) לותמונת ה' יביט:

(שמות לג, כג)והסירתי את כפי וראית את אחרי אמר רב חנא בר ביזנא א"ר שמעון חסידא מלמד שהראה הקב"ה למשה קשר של תפילין:

וא"ר יוחנן משום ר' יוסי כל דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה לטובה אפי' על תנאי לא חזר בו

מנא לן ממשה רבינו שנא' (דברים ט, יד) הרף ממני ואשמידם וגו' ואעשה אותך לגוי עצום אע"ג דבעא משה רחמי עלה דמלתא ובטלה אפ"ה אוקמה בזרעיה שנא' (דברי הימים א כג, טו) בני משה גרשום ואליעזר ויהיו בני אליעזר רחביה הראש וגו' ובני רחביה רבו למעלה וגו'

ותני רב יוסף למעלה מששים רבוא אתיא רביה רביה כתיב הכא רבו למעלה וכתיב התם (שמות א, ז) ובני ישראל פרו וישרצו וירבו:

R. Johanan says in the name of R. Jose: How do we know that the Holy One, blessed be He, says prayers? Because it says: Even them will I bring to My holy mountain and make them joyful in My house of prayer.  It is not said, 'their prayer', but 'My prayer'; hence [you learn] that the Holy One, blessed be He, says prayers. What does He pray? — R. Zutra b. Tobi said in the name of Rab: 'May it be My will that My mercy may suppress My anger, and that My mercy may prevail over My [other] attributes, so that I may deal with My children in the attribute of mercy and, on their behalf, stop short of the limit of strict justice'.  It was taught: R. Ishmael b. Elisha says: I once entered into the innermost part [of the Sanctuary] to offer incense and saw Akathriel Jah,  the Lord of Hosts, seated upon a high and exalted throne. He said to me: Ishmael, My son, bless Me! I replied: May it be Thy will that Thy mercy may suppress Thy anger and Thy mercy may prevail over Thy other attributes, so that Thou mayest deal with Thy children according to the attribute of mercy and mayest, on their behalf, stop short of the limit of strict justice! And He nodded to me with His head. Here we learn [incidentally] that the blessing of an ordinary man must not be considered lightly in your eyes. R. Johanan further said in the name of R. Jose: How do you know that we must not try to placate a man in the time of his anger? For it is written: My face will go and I will give thee rest.  The Holy One, blessed be He, said to Moses: Wait till My countenance of wrath shall have passed away and then I shall give thee rest. But is anger then a mood of the Holy One, blessed be He? — Yes. For it has been taught:  A God that hath indignation every day.  And how long does this indignation last? One moment. And how long is one moment? One fifty-eight thousand eight hundred and eighty-eighth part of an hour. And no creature has ever been able to fix precisely this moment except the wicked Balaam, of whom it is written: He knoweth the knowledge of the Most High.  Now, he did not even know the mind of his animal; how then could he know the mind of the Most High? The meaning is, therefore, only that he knew how to fix precisely this moment in which the Holy One, blessed be He, is angry. And this is just what the prophet said to Israel: O my people, remember now what Balak king of Moab devised, and what Balaam the son of Beor answered him … that ye may know the righteous acts of the Lord.  What means 'That ye may know the righteous acts of the Lord'? — R. Eleazar says: The Holy One, blessed be He, said to Israel: See now, how many righteous acts I performed for you in not being angry in the days of the wicked Balaam. For had I been angry, not one remnant would have been left of the enemies of Israel.  And this too is the meaning of what Balaam said to Balak: How shall I curse, whom God hath not cursed? And how shall I execrate, whom the Lord hath not execrated?  This teaches us that He was not angry all these days. And how long does His anger last? One moment. And how long is one moment? R. Abin (some say R. Abina) says: As long as it takes to say Rega'.  And how do you know that He is angry one moment? For it is said: For His anger is but for a moment [rega'], His favor is for a lifetime.  Or if you prefer you may infer it from the following verse: Hide thyself for a little moment until the indignation be overpast.  And when is He angry? — Abaye says: In [one moment of] those first three hours of the day, when the comb of the cock is white and it stands on one foot. Why, in each hour it stands thus [on one foot]?  — In each other hour it has red streaks, but in this moment it has no red streaks at all. In the neighbourhood of R. Joshua b. Levi there was a Sadducee  who used to annoy him very much with [his interpretations of] texts. One day the Rabbi took a cock, placed it between the legs of his bed and watched it. He thought: When this moment arrives I shall curse him. When the moment arrived he was dozing [On waking up]  he said: We learn from this that it is not proper to act in such a way. It is written: And His tender mercies are over all His works.  And it is further written: Neither is it good for the righteous to punish.  It was taught in the name of R. Meir: At the time when the sun rises and all the kings of the East and West put their crowns upon their heads and bow down to the sun, the Holy One, blessed be He, becomes at once angry. R. Johanan further said in the name of R. Jose: Better is one self-reproach in the heart of a man than many stripes, for it is said: And she shall run after her lovers … then shall she say,  I shall go and return to my first husband; for then was it better with me than now.  R. Simon b. Lakish says: It is better than a hundred stripes, for it is said: A rebuke entereth deeper into a man of understanding than a hundred stripes into a fool. R. Johanan further said in the name of R. Jose: Three things did Moses ask of the Holy One, blessed be He, and they were granted to him. He asked that the Divine Presence should rest upon Israel, and it was granted to him. For it is said: Is it not in that Thou goest with us [so that we are distinguished, I and Thy people, from all the people that are upon the face of the earth].  He asked that the Divine Presence should not rest upon the idolaters, and it was granted to him. For it is said: 'So that we are distinguished, I and Thy people'. He asked that He should show him the ways of the Holy One, blessed be He, and it was granted to him. For it is said: Show me now Thy ways.  Moses said before Him: Lord of the Universe, why is it that some righteous men prosper and others are in adversity, some wicked men prosper and others are in adversity? He replied to him: Moses, the righteous man who prospers is the righteous man the son of a righteous man; the righteous man who is in adversity is a righteous man the son of a wicked man. The wicked man who prospers is a wicked man son of a righteous man; the wicked man who is in adversity is a wicked man son of a wicked man. The Master said above: 'The righteous man who prospers is a righteous man son of a righteous man; the righteous man who is in adversity is a righteous man son of a wicked man'. But this is not so! For, lo, one verse says: Visiting the iniquity of the fathers upon the children,  and another verse says: Neither shall the children be put to death for the fathers.  And a contradiction was pointed out between these two verses, and the answer was given that there is no contradiction. The one verse deals with children who continue in the same course as their fathers, and the other verse with children who do not continue in the course of their fathers! — [You must] therefore [say that] the Lord said thus to Moses: A righteous man who prospers is a perfectly righteous man; the righteous man who is in adversity is not a perfectly righteous man. The wicked man who prospers is not a perfectly wicked man; the wicked man who is in adversity is a perfectly wicked man. Now this [saying of R. Johanan]  is in opposition to the saying of R. Meir. For R. Meir said: only two [requests] were granted to him, and one was not granted to him. For it is said: And I will be gracious to whom I will be gracious, although he may not deserve it, And I will show mercy on whom I will show mercy,  although he may not deserve it. And He said, Thou canst not see My face.  A Tanna taught in the name of R. Joshua b. Korhah: The Holy One, blessed be He, spoke thus to Moses: When I wanted, you did not want [to see My face]  now that you want, I do not want. — This is in opposition to [the interpretation of this verse by] R. Samuel b. Nahmani in the name of R. Jonathan. For R. Samuel b. Nahmani said in the name of R. Jonathan: As a reward of three [pious acts]  Moses was privileged to obtain three [favours]. In reward of 'And Moses hid his face', he obtained the brightness of his face.  In reward of 'For he was afraid', he obtained the privilege that They were afraid to come nigh him.  In reward of 'To look upon God', he obtained The similitude of the Lord doth he behold. And I will take away My hand, and thou shalt see My back.  R. Hama b. Bizana said in the name of R. Simon the Pious: This teaches us that the Holy One, blessed be He, showed Moses the knot of the tefillin. R. Johanan further said in the name of R. Jose: No word of blessing that issued from the mouth of the Holy One, blessed be He, even if based upon a condition, was ever withdrawn by Him. How do we know this? From our teacher Moses. For it is said: Let me alone, that I may destroy them, and blot out their name from under heaven; and I will make of thee a nation mightier and greater than they.  Though Moses prayed that this might be mercifully averted and it was cancelled, [the blessing] was nevertheless fulfilled towards his children. For it is said: The sons of Moses: Gershom and Eliezer … And the sons of Eliezer were Rehabia the chief … and the sons of Rehabiah were very many.  And R. Joseph learnt: They were more than sixty myriads. This is to be learnt from two occurrences of the term 'manifold'. Here it is written: were very many, and elsewhere It is written: And the children of Israel were very fruitful and increased abundantly, and became very many.