Berakhot — Daf 64a

שנאמר (דברי הימים א כו, ה) פעלתי השמיני וכתיב (דברי הימים א כו, ה) כי ברכו אלהים (דברי הימים א כו, ח) כל אלה [מבני] (ל) עובד אדום המה ובניהם ואחיהם (אנשי) [איש] חיל בכח לעבודה ששים ושנים לעובד אדום

אמר ר' אבין הלוי כל הדוחק את השעה שעה דוחקתו וכל הנדחה מפני השעה שעה נדחת מפניו

מדרבה ורב יוסף דרב יוסף סיני ורבה עוקר הרים אצטריכא להו שעתא שלחו להתם סיני ועוקר הרים איזה מהם קודם שלחו להו סיני קודם שהכל צריכין למרי חטיא אף על פי כן לא קבל עליו ר' יוסף דאמרי ליה כלדאי מלכת תרתין שנין

מלך רבה עשרין ותרתין שנין מלך רב יוסף תרתין שנין ופלגא

כל הנך שני דמלך רבה אפילו אומנא לביתיה לא קרא:

ואמר רבי אבין הלוי מאי דכתיב (תהלים כ, ב) יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב אלהי יעקב ולא אלהי אברהם ויצחק מכאן לבעל הקורה שיכנס בעביה של קורה:

ואמר רבי אבין הלוי כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו שכינה שנאמר (שמות יח, יב) ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חותן משה לפני האלהים וכי לפני אלהים אכלו והלא לפני משה אכלו

אלא לומר לך כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו שכינה:

ואמר רבי אבין הלוי הנפטר מחברו אל יאמר לו לך בשלום אלא לך לשלום שהרי יתרו שאמר לו למשה (שמות ד, יח) לך לשלום עלה והצליח דוד שאמר לו לאבשלום (שמואל ב טו, ט) לך בשלום הלך ונתלה:

ואמר רבי אבין הלוי הנפטר מן המת אל יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום שנאמר (בראשית טו, טו) ואתה תבא אל אבותיך בשלום:

אמר רבי לוי בר חייא היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש ועוסק בתורה זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר (תהלים פד, ח) ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון.

אמר רבי חייא בר אשי אמר רב תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון:

אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר (ישעיהו נד, יג) וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך

אל תקרי בניך אלא בוניך (תהלים קיט, קסה) שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול (תהלים קכב, ז) יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך (תהלים קכב, ח) למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך (תהלים קכב, ט) למען בית ה' אלהינו אבקשה טוב לך (תהלים כט, יא) ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום:

הדרן עלך הרואה וסליקא לה מסכת ברכות

as it says, Peullethai the eighth son  for God blessed him,  and it is written, All these were of the sons of Obed-Edom, they and their sons and their brethren, able men in the strength for the service, threescore and two of Obed-Edom. R. Abin the Levite said: Whoever tries to force his [good] fortune will be dogged by [ill] fortune,  and whoever forgoes his [good] fortune will postpone his [ill] fortune.  This we can illustrate from the case of Rabbah and R. Joseph. For R. Joseph was 'Sinai'  and Rabbah was 'an uprooter of mountains'.  The time came when they were required [to be head of the Academy].  They [the collegiates] sent there [to Palestine] to ask, As between 'Sinai' and an 'uprooter of mountains', which should have the preference? They sent answer: Sinai, because all require the owner of wheat.  Nevertheless, R. Joseph would not accept the post, because the astrologers had told him that he would be head for only two years. Rabbah thereupon remained head for twenty-two years, and R. Joseph after him for two years and a half.  During all the time that Rabbah was head, R. Joseph did not so much as summon a cupper to come to his house. R. Abin the Levite further said: What is the point of the verse, The Lord answer thee in the day of trouble, the name of the God of Jacob set thee up on high?  The God of Jacob and not the God of Abraham and Isaac? This teaches that the owner of the beam should go in with the thickest part of it. R. Abin the Levite also said: If one partakes of a meal at which a scholar is present, it is as if he feasted on the effulgence of the Divine Presence, since it says, And Aaron came and all the elders of Israel, to eat bread with Moses' father-in-law before God.  Was it before God that they ate? Did not they eat before Moses? This tells you, however, that if one partakes of a meal at which a scholar is present, it is as if he feasted on the effulgence of the Divine Presence. R. Abin the Levite also said: When a man takes leave of his fellow, he should not say to him, 'Go in peace'. but 'Go to peace'. For Moses, to whom Jethro said, Go to peace,  went up and prospered, whereas Absalom to whom David said, Go in peace,  went away and was hung. R. Abin the Levite also said: One who takes leave of the dead  should not say to him 'Go to peace', but 'Go in peace', as it says, But thou shalt go to thy fathers in peace. R. Levi b. Hiyya said: One who on leaving the synagogue goes into the House of Study and studies the Torah is deemed worthy to welcome the Divine Presence, as it says, They go from strength to strength, every one of them appeareth before God in Zion. R. Hiyya b. Ashi said in the name of Rab: The disciples of the wise have no rest either in this world or in the world to come,  as it says, They go from strength to strength, every one of them appeareth before God in Zion'. R. Eleazar said in the name of R. Hanina: The disciples of the wise increase peace in the world, as it says, And all thy children shall be taught of the Lord, and great shall be the peace of thy children.  Read not banayik [thy children] but bonayik [thy builders].  Great peace have they that love Thy law, and there is no stumbling for them.  Peace be within thy walls and prosperity within thy palaces.  For my brethren and companions' sake I will now say, Peace be within thee.  For the sake of the house of the Lord our God I will seek thy good.  The Lord will give strength unto His people, the Lord will bless His people with peace.