Berakhot — Daf 5b

וקובר את בניו מוחלין לו על כל עונותיו

אמר ליה רבי יוחנן בשלמא תורה וגמילות חסדים דכתיב (משלי טז, ו) בחסד ואמת יכופר עון חסד זו גמילות חסדים שנאמר (משלי כא, כא) רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד אמת זו תורה שנאמר (משלי כג, כג) אמת קנה ואל תמכור אלא קובר את בניו מנין

תנא ליה ההוא סבא משום ר' שמעון בן יוחאי אתיא עון עון כתיב הכא בחסד ואמת יכופר עון וכתיב התם (ירמיהו לב, יח) ומשלם עון אבות אל חיק בניהם.

א"ר יוחנן נגעים ובנים אינן יסורין של אהבה

ונגעים לא והתניא כל מי שיש בו אחד מארבעה מראות נגעים הללו אינן אלא מזבח כפרה

מזבח כפרה הוו יסורין של אהבה לא הוו

ואב"א הא לן והא להו

ואי בעית אימא הא בצנעא הא בפרהסיא

ובנים לא היכי דמי אילימא דהוו להו ומתו והא א"ר יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר אלא הא דלא הוו ליה כלל והא דהוו ליה ומתו.

רבי חייא בר אבא חלש על לגביה ר' יוחנן א"ל חביבין עליך יסורין א"ל לא הן ולא שכרן א"ל הב לי ידך יהב ליה ידיה ואוקמיה.

ר' יוחנן חלש על לגביה ר' חנינא א"ל חביבין עליך יסורין א"ל לא הן ולא שכרן א"ל הב לי ידך יהב ליה ידיה ואוקמיה

אמאי לוקים ר' יוחנן לנפשיה

אמרי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים

רבי אליעזר חלש על לגביה רבי יוחנן חזא דהוה קא גני בבית אפל גלייה לדרעיה ונפל נהורא חזייה דהוה קא בכי ר' אליעזר א"ל אמאי קא בכית אי משום תורה דלא אפשת שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים ואי משום מזוני לא כל אדם זוכה לשתי שלחנות ואי משום בני דין גרמא דעשיראה ביר

א"ל להאי שופרא דבלי בעפרא קא בכינא א"ל על דא ודאי קא בכית ובכו תרוייהו

אדהכי והכי א"ל חביבין עליך יסורין א"ל לא הן ולא שכרן א"ל הב לי ידך יהב ליה ידיה ואוקמיה.

רב הונא תקיפו ליה ארבע מאה דני דחמרא על לגביה רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא ורבנן ואמרי לה רב אדא בר אהבה ורבנן ואמרו ליה לעיין מר במיליה אמר להו ומי חשידנא בעינייכו אמרו ליה מי חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא

אמר להו אי איכא מאן דשמיע עלי מלתא לימא אמרו ליה הכי שמיע לן דלא יהיב מר שבישא לאריסיה

אמר להו מי קא שביק לי מידי מיניה הא קא גניב ליה כוליה

אמרו ליה היינו דאמרי אינשי בתר גנבא גנוב וטעמא טעים אמר להו קבילנא עלי דיהיבנא ליה איכא דאמרי הדר חלא והוה חמרא ואיכא דאמרי אייקר חלא ואיזדבן בדמי דחמרא:

תניא אבא בנימין אומר על שני דברים הייתי מצטער כל ימי על תפלתי שתהא לפני מטתי ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום על תפלתי שתהא לפני מטתי מאי לפני מטתי אילימא לפני מטתי ממש והאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא ריב"ל מנין למתפלל שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר שנאמר (ישעיהו לח, ב) ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל לא תימא לפני מטתי אלא אימא סמוך למטתי

ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום

דא"ר חמא ברבי חנינא אמר רבי יצחק כל הנותן מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים שנאמר (תהלים יז, יד) וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים

רב נחמן בר יצחק אמר אף אין אשתו מפלת נפלים כתיב הכא וצפונך תמלא בטנם וכתיב התם (בראשית כה, כד) וימלאו ימיה ללדת והנה תומים בבטנה:

תניא אבא בנימין אומר שנים שנכנסו להתפלל וקדם אחד מהם להתפלל ולא המתין את חברו ויצא טורפין לו תפלתו בפניו שנאמר (איוב יח, ד) טורף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ

ולא עוד אלא שגורם לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר (איוב יח, ד) ויעתק צור ממקומו ואין צור אלא הקב"ה שנאמר (דברים לב, יח) צור ילדך תשי

ואם המתין לו מה שכרו

and [nonetheless] buries his children,  all his sins are forgiven him. R. Johanan said to him: I grant you Torah and acts of charity, for it is written: By mercy and truth iniquity is expiated.  'Mercy' is acts of charity, for it is said: He that followeth after righteousness and mercy findeth life, prosperity and honour.  'Truth' is Torah, for it is said: Buy the truth and sell it not.  But how do you know [what you say about] the one who buries his children? — A certain Elder [thereupon] recited to him in the name of R. Simeon b. Yohai: It is concluded from the analogy in the use of the word 'iniquity'. Here it is written: By mercy and truth iniquity is expiated. And elsewhere it is written: And who recompenseth the iniquity of the fathers into the bosom of their children. R. Johanan says: Leprosy and [the lack of] children are not chastisements of love. But is leprosy not a chastisement of love? Is it not taught: If a man has one of these four symptoms of leprosy,  it is nothing else but an altar of atonement? — They are an altar of atonement, but they are not chastisements of love. If you like, I can say: This [teaching of the Baraitha] is ours [in Babylonia], and that [saying of R. Johanan] is theirs [in Palestine].  If you like, I can say: This [teaching of the Baraitha] refers to hidden [leprosy], that [saying of R. Johanan] refers to a case of visible [leprosy]. But is [the lack of] children not a chastisement of love? How is this to be understood? Shall I say that he had children and they died? Did not R. Johanan himself say: This is the bone of my tenth son?  — Rather [say then] that the former saying refers to one who never had children, the latter to one who had children and lost them. R. Hiyya b. Abba fell ill and R. Johanan went in to visit him. He said to him: Are your sufferings welcome to you? He replied: Neither they nor their reward.  He said to him: Give me your hand. He gave him his hand and he  raised him. R. Johanan once fell ill and R. Hanina went in to visit him. He said to him: Are your sufferings welcome to you? He replied: Neither they nor their reward. He said to him: Give me your hand. He gave him his hand and he raised him. Why could not R. Johanan raise himself?  — They replied: The prisoner cannot free himself from jail. R. Eleazar fell ill and R. Johanan went in to visit him. He noticed that he was lying in a dark room,  and he bared his arm and light radiated from it.  Thereupon he noticed that R. Eleazar was weeping, and he said to him: Why do you weep? Is it because you did not study enough Torah? Surely we learnt: The one who sacrifices much and the one who sacrifices little have the same merit, provided that the heart is directed to heaven.  Is it perhaps lack of sustenance? Not everybody has the privilege to enjoy two tables.  Is it perhaps because of [the lack of] children? This is the bone of my tenth son! — He replied to him: I am weeping on account of this beauty  that is going to rot in the earth. He said to him: On that account you surely have a reason to weep; and they both wept. In the meanwhile he said to him: Are your sufferings welcome to you? — He replied: Neither they nor their reward. He said to him: Give me your hand, and he gave him his hand and he raised him. Once four hundred jars of wine belonging to R. Huna turned sour. Rab Judah, the brother of R. Sala the Pious, and the other scholars (some say: R. Adda b. Ahaba and the other scholars) went in to visit him and said to him: The master ought to examine his actions.  He said to them: Am I suspect in your eyes? They replied: Is the Holy One, blessed be He, suspect of punishing without justice? — He said to them: If somebody has heard of anything against me, let him speak out. They replied: We have heard that the master does not give his tenant his [lawful share in the] vine twigs. He replied: Does he leave me any? He steals them all! They said to him: That is exactly what the proverb says:  If you steal from a thief you also have a taste of it!  He said to them: I pledge myself to give it to him [in the future]. Some report that thereupon the vinegar became wine again; others that the vinegar went up so high that it was sold for the same price as wine. It has been taught: Abba Benjamin says, All my life I took great pains about two things: that my prayer should be before my bed and that my bed should be placed north and south. 'That my prayer should be before my bed'. What is the meaning of 'before my bed'? Is it perhaps literally in front of my bed? Has not Rab Judah said in the name of Rab (some say, in the name of R. Joshua b. Levi): How do you know that when one prays there should be nothing interposing between him and the wall? Because it says: Then Hezekiah turned his face to the wall and prayed?  — Do not read 'before my bed', but 'near  my bed'. 'And that my bed should be placed north and south'. For R. Hama b. R. Hanina said in the name of R. Isaac: Whosoever places his bed north and south will have male children, as it says: And whose belly Thou fillest with Thy treasure,  who have sons in plenty.  R. Nahman b. Isaac says: His wife also will not miscarry. Here it is written: And whose belly Thou fillest with Thy treasure, and elsewhere it is written: And when her days to be delivered were fulfilled, behold there were twins in her womb. It has been taught: Abba Benjamin says, When two people enter [a Synagogue] to pray, and one of them finishes his prayer first and does not wait for the other but leaves,  his prayer is torn up before his face.  For it is written: Thou that tearest thyself in thine anger, shall the earth be forsaken for thee?  And more than that, he causes the Divine Presence to remove itself from Israel. For it says Or shall the rock be removed out of its place?  And 'rock' is nothing else than the Holy One, blessed be He, as it says: Of the Rock that begot thee thou wast unmindful.  And if he does wait, what is his reward? —