Beitzah — Daf 33b

אוכלי בהמה אין בהן משום תקון כלי

איתיביה רב כהנא לרב יהודה מטלטלין עצי בשמים להריח בהן ולהניף בהן לחולה ומוללו ומריח בו ולא יקטמנו להריח בו ואם קטמו פטור אבל אסור לחצוץ בו שיניו לא יקטמנו ואם קטמו חייב חטאת

א"ל השתא פטור אבל אסור קא קשיא לי חייב חטאת מבעיא אלא כי תניא ההיא בקשין קשין בני מלילה נינהו

חסורי מחסרא והכי קתני מוללו ומריח בו קוטמו ומריח בו בד"א ברכין אבל בקשין לא יקטמנו ואם קטמו פטור אבל אסור לחצוץ בו שיניו לא יקטמנו ואם קטמו חייב חטאת

תני חדא קוטמו ומריח בו ותניא אידך לא יקטמנו להריח בו אמר רבי זירא אמר רב חסדא לא קשיא הא ברכין הא בקשין

מתקיף לה רב אחא בר יעקב בקשין אמאי לא מאי שנא מהא דתנן שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי ועוד הא רבא בר רב אדא ורבין בר רב אדא דאמרי תרוייהו כי הוינן בי רב יהודה הוה מפשח ויהיב לן אלותא אלותא אע"ג דחזיא לקתתא דנרגי וחציני

לא קשיא הא ר"א הא רבנן דתניא ר"א אומר נוטל אדם קיסם משלפניו לחצוץ בו שיניו וחכ"א לא יטול אלא מאבוס של בהמה ושוין שלא יקטמנו ואם קטמו לחצוץ בו שיניו ולפתוח בו הדלת בשוגג בשבת חייב חטאת במזיד ביו"ט סופג את הארבעים דברי ר"א

וחכ"א אחד זה ואחד זה אינו אלא משום שבות ר"א דקאמר התם חייב חטאת הכא פטור אבל אסור רבנן דקא אמרי התם פטור אבל אסור הכא מותר לכתחלה

ולית ליה לרבי אליעזר הא דתנן שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי אמר רב אשי כי תניא ההיא במוסתקי:

ומגבב מן החצר: ת"ר מגבב מן החצר ומדליק שכל מה שבחצר מוכן הוא ובלבד שלא יעשה צבורין צבורין ורבי שמעון מתיר במאי קא מפלגי מר סבר מחזי דקא מכניף למחר וליומא אחרינא ומ"ס קדרתו מוכחת עליו:

אין מוציאין את האור וכו': מ"ט משום דקא מוליד ביום טוב:

ואין מלבנין את הרעפים: מאי קא עביד אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן הכא ברעפים חדשים עסקינן מפני

[The prohibition] of making a utensil does not apply to cattle fodder.1 R. Kahana raised an objection to Rab Judah: One may carry about spice-wood for smelling or in order to fan a sick person with it; and he may rub it and smell it but he may not cut off [a piece] in order to smell it;2 and if he did cut off [a piece] he is not culpable, although it is forbidden; he may not cut off [a piece] in order to pick his teeth, but if he did cut off he is liable to a sin-offering!3 — He replied to him: If [the Baraitha had taught that] ‘he is not culpable, yet it is forbidden’, even that would contradict me; how much more so when it states ‘he is liable for a sin-offering’; but that [Baraitha] was taught with respect to hard [spice-wood].4 But is hard [spicewood] capable of being rubbed! — There is a lacuna and must be taught as follows: ‘He may rub it and smell it and he may cut off [a piece] and smell it’. This only applies to soft spice-wood, but he may not cut hard [spice-wood], and if he does cut it, he is not culpable, although it is forbidden; he may not cut off [a piece] in order to pick his teeth, but if he does cut off he is liable to a sin-offering. One [Baraitha] teaches: He may cut off [a piece] and smell it; and another [Baraitha] teaches: He may not cut off in order to smell thereof? — Said R. Zera in the name of R. Hisda: There is no contradiction; one refers to soft [spice-wood]; the other, to hard. To this R. Aha b. Jacob demurred: Why [may he] not [cut off] from hard [spice-wood]?5 In what respect is this different from what we learnt: A man may break open a cask in order to eat of its dry figs, provided that he does not intend to make a utensil [of it].6 And furthermore, Raba son of R. Adda and Rabin son of R. Adda have both related: When we were staying with Rab Judah he broke a branch off7 and gave us each a piece of aloe-wood, although they were [so hard that they were] capable of being used as a handle for a bill or an axe!8 — There is no contradiction; the one is according to R. Eliezer, and the other is according to the Rabbis; for it was taught: R. Eliezer says: A man may take a chip from [wood] lying before him to pick his teeth with it, but the Sages say: He may take [it] only out of a cattle-crib;9 but they both agree that he may not cut off [a piece], and if he did cut off to pick his teeth or to open a door with it,10 if he did it unwittingly on a Sabbath, he is liable to a sin-offering, and if he did it deliberately on a Festival he is liable to receive forty lashes: this is the opinion of R. Eliezer. But the Sages say: Both the one and the other are forbidden only as a shebuth.11 [Now] R. Eliezer12 who says there,13 ‘he is liable to a sin-offering’, [will hold] here [that] he is not culpable, although it is forbidden; the Rabbis who say there, ‘he is not culpable although it is forbidden’ [maintain] here [that] it is permitted at the outset. But does not R. Eliezer accept the teaching, A man may break open a cask in order to eat of its dry figs provided that he does not intend to make a utensil? — Said R. Ashi: That was taught with respect to a barrel whose parts are stuck together with pitch.14 AND HE MAY COLLECT FROM THE COURT: Our Rabbis taught: He may collect from the court and make a fire, for every thing in the court is mukan, provided that he does not make many heaps; but R. Simeon permits [even this]. In what do they differ? — One is of the opinion: It looks as though he were gathering for the morrow and the day after;15 and the other is of the opinion: His pot bears testimony for him.16 ONE MAY NOT PRODUCE FIRE. What is the reason? Because he is creating [something new] on a Festival. NOR MAY ONE MAKE TILES RED-HOT. What does he do?17 — Said Rabbah b. Bar Hana in the name of R. Johanan: We are dealing here with new bricks [and the prohibition is] because preventative decree exists.