Bava Metzia — Daf 89a

מכדי כל מילי איתנהו בחסימה דילפינן שור שור משבת א"כ לכתוב רחמנא לא תדוש בחסימה שור דכתב רחמנא למה לי

לאקושי חוסם לנחסם ונחסם לחוסם מה חוסם אוכל במחובר אף נחסם אוכל במחובר ומה נחסם אוכל בתלוש אף חוסם אוכל בתלוש

ת"ר דיש מה דיש מיוחד דבר שגידולי קרקע (ובשעת גמר מלאכה) ופועל אוכל בו אף כל שגידולי קרקע פועל אוכל בו יצא החולב והמחבץ והמגבן שאין גידולי קרקע ואין פועל אוכל בו

למה לי (דברים כג, כה) מכי תבא בכרם רעך נפקא איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב קמה לרבות כל בעלי קמה לרבות נמי מידי דלאו גדולי קרקע נינהו קמ"ל

תניא אידך דיש מה דיש מיוחד דבר שבשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל שהוא בשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו יצא המנכש בשומים ובבצלים הואיל ואין גמר מלאכה אין פועל אוכל בהם

למה לי (דברים כג, כה) מואל כליך לא תתן נפקא לא צריכא אע"ג דקא משליף קטיני מביני אלימי

תניא אידך דיש מה דיש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו אף כל שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו יצא הבודל בתמרים ובגרוגרות הואיל ונגמרה מלאכתו למעשר אין פועל אוכל בו

והתניא הבודל בתמרים ובגרוגרות פועל אוכל בו אמר רב פפא כי תניא ההיא בתוחלני

תניא אידך דיש מה דיש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה ופועל אוכל בו אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה פועל אוכל בו יצא הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתו לחלה דאין פועל אוכל בו והלא נגמרה מלאכתו למעשר

לא קשיא בחוצה לארץ עסקינן דליכא מעשר אי הכי חלה נמי ליכא אלא לעולם בארץ ולא קשיא בשבע שכיבשו ובשבע שחילקו דאמר מר שבע שכיבשו ושבע שחילקו נתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר

מידי מעשר קא גרים גמר מלאכה קא גרים

אלא אמר רבינא כרוך ותני דיש מה דיש מיוחד דבר שלא נגמר מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל בו אף כל שלא נגמר מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו

איבעיא להו פועל מהו שיהבהב באור ויאכל מי הוי כענבים ודבר אחר או לא תא שמע רשאי בעה"ב להשקות פועלים יין כדי שלא יאכלו ענבים הרבה רשאין פועלין לטבל פיתם בציר כדי שיאכלו ענבים הרבה

Now consider: everything is included in this prohibition of muzzling, because we employ the analogy of 'ox' written here and in the case of the Sabbath:  then Scripture should have written, 'Thou shalt not thresh with muzzled [animals]:' why write, 'ox'? To assimilate the muzzler [sc. man] to the muzzled [sc. ox and animals in general], and vice versa. Just as the muzzler [man] may eat of what is attached, so the muzzled may eat of what is attached; and just as the muzzled may eat of what is detached, so the muzzler may eat of what is detached. Our Rabbis taught: 'Threshing':  just as threshing is peculiar in that it applies to what is grown in the earth, and the labourer may eat whilst employed thereon; so also, of everything which is grown in the earth, the labourer may eat. Hence milking, pressing thick milk,  and cheese-making are excluded: since they are not earth-grown, the labourer may not partake thereof. But why is this needed? Does it not follow from, 'When thou comest into thy neighbour's vineyard'? — It is necessary: I might think, since 'kamah' is written to include everything that stands upright,  it also embraces what is not earth-grown; therefore we are taught otherwise. Another [Baraitha] teaches: 'Threshing': just as threshing is peculiar in that it is an employment at the completion of its labour,  and the worker may eat whilst engaged thereon; so during every thing which is done at the completion of its labour, the worker may eat. Hence weeding amongst garlic and onions is excluded: as it is not the completion of the work,  the labourer may not eat. But why is this necessary?  Does it not follow from, but thou shalt not put any in thy vessel?  — It is necessary, [to intimate that he may not eat] even when removing small onions from amongst large ones. Another [Baraitha] taught: 'Threshing': just as threshing is peculiar as being a process which does not complete its work [to render it liable] to tithes, and the labourer may eat thereof; so also during everything which does not complete the work [to subject it] to tithes, the labourer may eat. Hence separating dates and dried figs [sticking together] is excluded: since its work is finished in respect of tithes, the worker may not eat. But has it not been taught: When separating dates and dried figs, the worker may partake thereof? — R. Papa replied: That refers to half-ripe dates. Another [Baraitha] taught: 'Threshing': just as threshing is peculiar in that it is a process which does not finish its work for hallah,  and the labourer may eat whilst engaged thereon; so during every process which does not finish its work in respect of hallah, the labourer may eat. Thus kneading, shaping [the dough] and baking are excluded; since its work is completed in respect of hallah, the worker may not eat whilst engaged thereon. But its work is complete in respect of tithes!  — There is no difficulty: the reference is to the Diaspora,  where there are no tithes. If so, hallah too is not practised!  — But after all, this refers to Palestine, yet there is no difficulty. For the reference is to the seven years of conquest and seven years of division.  For a Master said: In the seven years of conquest and the seven of division there was a liability to hallah, but not to tithes. But is it the tithing that is responsible? It is the finishing of the work that is responsible!  — But, said Rabina, combine [the two Baraithas] and read [thus]: 'Threshing': just as threshing is peculiar in that its work is not complete in respect of tithes and hallah, and the worker may eat whilst engaged thereon, so during everything, the work of which is not complete in respect of tithes and hallah, the labourer may eat. The scholars propounded: Is the labourer permitted to parch [the ears of corn] at a fire and eat them? Is it the equivalent of [eating] grapes together with something else,  or not?  — Come and hear: An employer may give his employees wine to drink, that they should not eat many grapes; [on the other hand,] the labourers may dip their bread in brine, that they should eat many grapes!