Bava Metzia — Daf 68b

אמר אביי כפועל בטל של אותה מלאכה דבטל מינה

וצריכא דאי תנא חנוני חנוני הוא דסגי ליה כפועל בטל משום דלא נפיש טרחיה אבל מעות ליקח בהן פירות דנפיש טרחיה אימא לא סגי ליה כפועל בטל

ואי תנא מעות ליקח בהן פירות הוה אמינא התם הוא דבעי כפועל בטל משום דנפיש טרחיה אבל חנוני דלא נפיש טרחיה אימא סגי ליה במשהו בעלמא דאפילו לא טבל עמו אלא בציר ולא אכל עמו אלא גרוגרת אחת זהו שכרו צריכא:

(כמה עיזי ותרנגולין מעלין סימן)

תנו רבנן כמה הוא שכרו בין מרובה ובין מועט דברי ר' מאיר רבי יהודה אומר אפילו לא טבל עמו אלא בציר ולא אכל עמו אלא גרוגרת אחת זהו שכרו ר' שמעון בן יוחאי אומר נותן לו שכרו משלם

תנו רבנן אין שמין לא את העזים ולא את הרחלים ולא כל דבר שאינו עושה ואוכל למחצה

ר' יוסי ברבי יהודה אומר שמין את העזים מפני שחולבות ואת הרחלים מפני שגוזזות ושוטפות ומורטות ואת התרנגולת מפני שהיא עושה ואוכלת

ותנא קמא גיזה וחלב לא ספק לשכר עמלו ומזונו בגיזה וחלב כולי עלמא לא פליגי כי פליגי בנסיובי ותותרי

תנא קמא סבר לה כר' שמעון בן יוחי דאמר נותן לו שכרו משלם ר' יוסי ברבי יהודה סבר לה כאבוה דאמר אפילו לא טבל עמו אלא בציר ולא אכל עמו אלא גרוגרת אחת זהו שכרו

תנו רבנן משכרת אשה לחברתה תרנגולת בשני אפרוחין אשה שאמרה לחברתה תרנגולת שלי וביצים שליכי ואני ואת נחלוק באפרוחין רבי יהודה מתיר רבי שמעון אוסר

ורבי יהודה לא בעי שכר עמלו ומזונו איכא ביצים מוזרות

תנו רבנן מקום שנהגו להעלות שכר כתף למעות לבהמה מעלין ואין משנין ממנהג המדינה רבן שמעון בן גמליאל אומר שמין עגל עם אמו וסיח עם אמו ואפילו במקום שנהגו להעלות שכר כתף למעות

ורשב"ג לא בעי שכר עמלו ומזונו איכא גללים ואידך גללים אפקורי מפקיר להו:

אמר רב נחמן הלכה כרבי יהודה והלכה כרבי יוסי ברבי יהודה והלכה כרבן שמעון בן גמליאל

בני רב עיליש נפק עלייהו ההוא שטרא דהוה כתיב ביה פלגא באגר פלגא בהפסד אמר רבא רב עיליש גברא רבה הוא ואיסורא לאינשי לא הוי ספי מה נפשך אי פלגא באגר תרי תילתי בהפסד

Abaye said: As a labourer unemployed in his craft.  Now they [the first two clauses of the Mishnah] are [both] necessary. For if the case of a tradesman were taught, I would think that only a storekeeper is it sufficient to pay as an unemployed worker, seeing that his efforts are not great;  but [when one is advanced] money for buying provisions, his toil being great,  I would think it insufficient to pay him [merely] as an unemployed artisan. Whilst if [the case of advancing] money to buy provisions were taught, I would think that only there must he be paid as an unemployed worker, since much work is involved; but for a shopkeeper, who makes very little effort, I would think a mere trifle sufficient, e.g., even if he just dipped [his bread] into his vinegar, or ate a dried fig of his, it is enough. Therefore both are necessary. (Mnemonic:  How much are goats and fowls assessed?) Our Rabbis taught: How much must he be paid?  Whether much or little [it matters not]: this is R. Meir's view. R. Judah said: Even if he merely dipped [his bread] into his vinegar, or joined him in a dried fig, that is his pay. R. Simeon b. Yohai said: He must remunerate him in full. Our Rabbis taught: Neither goats, sheep, nor anything which does not toil for its food  may be assessed on halfprofits.  R. Jose, son of R. Judah, said: Goats may be assessed, because they yield milk; and sheep, because they yield wool by being shorn, by passing through water  and by being plucked;  and fowls, because they lay [eggs] for their food. But [what of] the first Tanna: are the shearings and milk insufficient to pay for his labour and food?  — As for the shearings and milk, all agree [that they are adequate]. The conflict refers to whey and wool refuse:  the first Tanna is of R. Simeon b. Yohai's opinion, who maintained that he must remunerate him in full;  whilst R. Jose son of R. Judah agrees with his father, who ruled that even if he merely dipped [his bread] into his vinegar, or joined him in a dried fig, that is adequate payment. Our Rabbis taught: A woman may hire a fowl to her neighbour in return for two fledglings.  If a woman proposes to her neighbour, 'I have a fowl, and you have eggs: let us equally share the fledglings,'  — R. Judah permits, whilst R. Simeon forbids it. But [what of] R. Judah: does he not require payment to be made for labour and food? — There are the addled eggs. Our Rabbis taught: Where it is the usage to make a payment for shouldering beasts,  such payment may be made, and general custom must not be abrogated. R. Simeon b. Gamaliel said: A calf may be assessed with its mother, and a foal with its mother, and even where it is customary to make a monetary payment for shouldering.  But R. Simeon b. Gamaliel! Does he not require payment for his labour and food?  — There is the dung.  But the other?  — The ownership of dung is renounced. R. Nahman said: The halachah is as R. Judah; the halachah is as R. Jose son of R. Judah; and the halachah is as R. Simeon b. Gamaliel. A bond was issued against the children of R. 'Ilish, stipulating half profits and half loss.  Said Raba: R. 'Ilish was a great man, and he would not have fed [another person] with forbidden food.  It must be taken to mean:  either half profit and two thirds loss;