Bava Metzia — Daf 67b

כגדולים

אמר רבא בריה דרב יוסף משמיה דרבא האי משכנתא באתרא דמסלקי לא ניכול אלא בנכייתא וצורבא מדרבנן אפילו בנכייתא לא ניכול אלא במאי ניכול בקיצותא

הניחא למאן דאמר קיצותא שריא אלא למאן דאמר קיצותא אסירא מאי איכא למימר דאתמר קיצותא פליגא בה רב אחא ורבינא חד אמר קיצותא שריא וחד אמר קיצותא אסירא היכי דמי קיצותא דאמר ליה עד חמש שנין אכילנא לה בלא נכייתא מכאן ואילך שיימנא לך כולהו פירי

איכא דאמרי כל בלא נכייתא אסור אבל היכי דמי קיצותא דאמר ליה עד חמש שנין אכילנא בנכייתא מכאן ואילך שיימנא לך כולהו פירי

מאן דאסר בקמייתא שרי בבתרייתא מאן דאסר בבתרייתא היכי שרי למיכל שרי כי משכנתא דסורא דכתבי בה הכי במשלם שניא אילין תיפוק ארעא דא בלא כסף

רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע אמרי תרוייהו האי משכנתא באתרא דמסלקי אין בעל חוב גובה הימנה ואין הבכור נוטל בה פי שנים ושביעית משמטתה

ובאתרא דלא מסלקי בעל חוב גובה הימנו ובכור נוטל בו פי שנים ואין שביעית משמטתה

ואמר מר זוטרא משמיה דרב פפא האי משכנתא באתרא דמסלקי מסלקי ליה ואפילו מתמרי דאבודיא ואי אגבהנהו בסיסני קננהו ולמאן דאמר כליו של לוקח ברשות מוכר קנה לוקח אפילו דלא אגבהנהו בסיסני קננהו:

פשיטא באתרא דמסלקי ואמר לא מסתלקנא הא קאמר דלא מסתלקנא אלא באתרא דלא מסלקי ואמר מסתלקנא מאי צריך למקנא מיניה או לא

רב פפא אמר לא צריך למקנא מיניה רב ששת בריה דרב אידי אמר צריך למקנא מיניה והלכתא צריך למקנא מיניה

אמר איזיל ואייתי זוזי לא אכיל איזיל ואטרח ואייתי זוזי רבינא אמר אכיל ומר זוטרא בריה דרב מרי אמר לא אכיל והלכתא לא אכיל

רב כהנא ורב פפא ורב אשי לא אכלי בנכייתא רבינא אכיל בנכייתא

אמר מר זוטרא מאי טעמא דמאן דאכיל בנכייתא מידי דהוה אשדה אחוזה שדה אחוזה לאו אע"ג דקא אכיל פירי טובא אמר רחמנא

just as though they were adults. Raba, the son of R. Joseph, said in Raba's name: With reference to a mortgage, where it is the usage to make [the creditor] quit [whenever] the loan is repaid],  one must not enjoy the usufruct without making a [fixed annual] deduction.  But a scholar must not enjoy the usufruct even at a [fixed] allowance. How else shall he take them? — By a stipulated time limit.  Now, this is well on the view that a stipulated time limit is permitted; but on the view that it is forbidden, what can you say? For it has been stated: As for a stipulated time limit, R. Aha and Rabina differ therein: one maintained that it is permitted — the other that it is forbidden. What is meant by a 'stipulated time limit'? — If he [the creditor said], 'For the first five years, the usufruct is mine without deduction; thereafter, I will make you a full allowance for the crops.' Others maintain: Any arrangement involving no deduction is forbidden. What then is meant by a 'stipulated time limit'? — If he [the creditor] said to him, 'For the first five years the usufruct is mine at a [fixed] deduction;  thereafter, I will make you a full allowance for the crops.' Now, he who forbids the first arrangement will permit the second; but he who forbids [even] the second, on what condition may he [a scholar] have the usufruct? — When it is as the mortgage bonds arranged in Sura, in which it was written, 'On the expiry of a certain number of years this estate reverts [to the debtor] without any payment. R. Papa and R. Huna, the sons of R. Joshua, said: As for a mortgage, where it is the practice to make [the creditor] quit [whenever the loan is repaid], the [creditor's] creditor cannot exact his debt from it,  the first-born receives no double portion therein,  and the seventh year cancels it [the privilege of usufruct].  But where the creditor is not obliged to give up possession [whenever the loan is repaid], his creditor can exact his debt from it, the first-born receives a double portion, and the seventh year does not cancel it. Mar Zutra also said in R. Papa's name: With reference to mortgaged property, where it is the usage to make [the creditor] quit, he must give up possession [absolutely], even of the dates on the mattings;  but if he has already picked them up [and placed them] in baskets, they are his.  But on the view that the purchaser's utensils effect ownership for him even in the domain of the vendor,  even if they have not been gathered into baskets, they are his. Now, it is obvious, where the usage is that the creditor must quit, but he stipulated [when making the loan], 'I will not quit it [before a certain time]' — then surely he has so stipulated [and it is binding]. But what if he promised to quit [immediately on repayment] where the usage does not compel him to go: is it necessary to submit him to a binding act  or not?  — R. Papa said: It is unnecessary; R. Shesheth the son of R. Idi ruled: It is necessary. And the law is that he must perform a binding act. Now, if he [the debtor] states, 'I am about to bring you the money,'  he [the creditor] may not take the usufruct [in the meanwhile].  [Where he however states] 'I will go, make earnest effort [to obtain it], and bring the money' — Rabina ruled: He may take the usufruct; Mar Zutra, the son of R. Mari, said: He may not. And the law is that he may not take the usufruct. R. Kahana, R. Papa and R. Ashi did not take usufruct with deduction; Rabina did. Mar Zutra said: What is the reason of him who takes it with deduction? — Because it is analogous to 'a field of possession';  with respect to this, did not the Divine Law order, even though there may be greater usufruct therefrom,