Bava Metzia — Daf 58b

איפכא מסתברא אמר ליה איסמיה

אמר ליה לא הכי קאמר קדשים שחייב באחריותן חייב דאיתרבו מבה' וכחש ושאינו חייב באחריותן פטור דאמעיט מבעמיתו וכחש:

רבי יהודה אומר אף המוכר ספר תורה מרגלית ובהמה אין להם אונאה: תניא רבי יהודה אומר אף המוכר ספר תורה אין לה אונאה לפי שאין קץ לדמיה בהמה ומרגלית אין להם אונאה מפני שאדם רוצה לזווגן

אמרו לו והלא הכל אדם רוצה לזווגן ורבי יהודה הני חשיבי ליה והני לא חשיבי ליה ועד כמה אמר אמימר עד כדי דמיהם

תניא ר' יהודה בן בתירא אומר אף המוכר סוס וסייף וחטיטום במלחמה אין להם אונאה מפני שיש בהן חיי נפש:

מתני׳ כשם שאונאה במקח וממכר כך אונאה בדברים לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים אם הוא בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך שנאמר (שמות כב, כ) וגר לא תונה ולא תלחצנו:

גמ׳ ת"ר (ויקרא כה, יז) לא תונו איש את עמיתו באונאת דברים הכתוב מדבר אתה אומר באונאת דברים או אינו אלא באונאת ממון כשהוא אומר (ויקרא כה, יד) וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך הרי אונאת ממון אמור הא מה אני מקיים (ויקרא כה, יז) לא תונו איש את עמיתו באונאת דברים

הא כיצד אם היה בעל תשובה אל יאמר לו זכור מעשיך הראשונים אם היה בן גרים אל יאמר לו זכור מעשה אבותיך אם היה גר ובא ללמוד תורה אל יאמר לו פה שאכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים בא ללמוד תורה שנאמרה מפי הגבורה

אם היו יסורין באין עליו אם היו חלאים באין עליו או שהיה מקבר את בניו אל יאמר לו כדרך שאמרו לו חביריו לאיוב (איוב ד, ו) הלא יראתך כסלתך תקותך ותום דרכיך זכר נא מי הוא נקי אבד

אם היו חמרים מבקשין תבואה ממנו לא יאמר להם לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה ויודע בו שלא מכר מעולם ר"י אומר אף לא יתלה עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים שהרי הדבר מסור ללב וכל דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלהיך

א"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחאי גדול אונאת דברים מאונאת ממון שזה נאמר בו (ויקרא כה, יז) ויראת מאלהיך וזה לא נאמר בו ויראת מאלהיך ור' אלעזר אומר זה בגופו וזה בממונו רבי שמואל בר נחמני אמר זה ניתן להישבון וזה לא ניתן להישבון

תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק כל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים א"ל שפיר קא אמרת דחזינא ליה דאזיל סומקא ואתי חוורא אמר ליה אביי לרב דימי במערבא במאי זהירי א"ל באחוורי אפי דאמר רבי חנינא הכל יורדין לגיהנם חוץ משלשה

הכל ס"ד אלא אימא כל היורדין לגיהנם עולים חוץ משלשה שיורדין ואין עולין ואלו הן הבא על אשת איש והמלבין פני חבירו ברבים והמכנה שם רע לחבירו מכנה היינו מלבין אע"ג דדש ביה בשמיה

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן

The logic is the reverse.'  'Then shall I delete it?' he asked? 'No,' he replied, 'It means this: For sacrifices for which he [the owner] bears responsibility he [a bailee] is liable, for these are included in [If a soul sin …] against the Lord, and lie:  but for those for which he [the owner] bears no responsibility he [a bailee] is not liable, because they are excluded by … against his neighbour and lie.' R. JUDAH SAID: ALSO WHEN ONE SELLS A SCROLL OF THE TORAH, AN ANIMAL, OR A PEARL, THERE IS NO LAW OF OVERREACHING. It has been taught: R. Judah said, The sale of a scroll of the law too is not subject to overreaching, because its value is unassessable;  an animal or a pearl is not subject to overreaching, because one desires to match them.  Said they [the sages] to him, But one wishes to match up everything!  And R. Judah?  — These are particularly important to him [the purchaser]; others are not. And to what extent?  — Said Amemar: Up to their value. It has been taught, R. Judah b. Bathyra said: The sale of a horse, sword, and buckler on [the field of] battle are not subject to overreaching, because one's very life is dependent upon them. MISHNAH. JUST AS THERE IS OVERREACHING IN BUYING AND SELLING, SO IS THERE WRONG DONE BY WORDS. [THUS:] ONE MUST NOT ASK ANOTHER, 'WHAT IS THE PRICE OF THIS ARTICLE?' IF HE HAS NO INTENTION OF BUYING. IF A MAN WAS A REPENTANT [SINNER], ONE MUST NOT SAY TO HIM, 'REMEMBER YOUR FORMER DEEDS.' IF HE WAS A SON OF PROSELYTES ONE MUST NOT TAUNT HIM, 'REMEMBER THE DEEDS OF YOUR ANCESTORS,' BECAUSE IT IS WRITTEN, THOU SHALT NEITHER WRONG A STRANGER, NOR OPPRESS HIM. GEMARA. Our Rabbis taught: Ye shall not therefore wrong one another;  Scripture refers to verbal wrongs. You say, 'verbal wrongs'; but perhaps that is not so, monetary wrongs being meant? When it is said, And if thou sell aught unto thy neighbour, or acquirest aught of thy neighbour [ye shall not wrong one another],  monetary wrongs are already dealt with. Then to what can I refer, ye shall not therefore wrong each other? To verbal wrongs. E.g., If a man is a penitent, one must not say to him, 'Remember your former deeds.' If he is the son of proselytes he must not be taunted with, 'Remember the deeds of your ancestors. If he is a proselyte and comes to study the Torah, one must not say to him, 'Shall the mouth that ate unclean and forbidden food,  abominable and creeping things, come to study the Torah which was uttered by the mouth of Omnipotence!' If he is visited by suffering, afflicted with disease, or has buried his children, one must not speak to him as his companions spoke to Job, is not thy fear [of God] thy confidence, And thy hope the integrity of thy ways? Remember, I pray thee, who ever perished, being innocent?  If assdrivers sought grain from a person, he must not say to them, 'Go to so and so who sells grain,' whilst knowing that he has never sold any. R. Judah said: One may also not feign interest in  a purchase when he has no money, since this is known to the heart only,  and of everything known only to the heart it is written, and thou shalt fear thy God. R. Johanan said on the authority of R. Simeon b. Yohai: Verbal wrong is more heinous than monetary wrong, because of the first it is written, 'and thou shalt fear thy God,' but not of the second. R. Eleazar said: The one affects his [the victim's] person, the other [only] his money. R. Samuel b. Nahmani said: For the former restoration is possible, but not for the latter. A tanna recited before R. Nahman b. Isaac: He who publicly shames  his neighbour is as though he shed blood. Whereupon he remarked to him, 'You say well, because I have seen it [sc. such shaming], the ruddiness departing and paleness supervening.' Abaye asked R. Dimi: What do people [most] carefully avoid in the West [sc. palestine]? — He replied: putting others to shame.  For R. Hanina said: All descend into Gehenna, excepting three. 'All' — can you really think so! But say thus: All who descend into Gehenna [subsequently] reascend, excepting three, who descend but do not reascend, viz., He who commits adultery with a married woman, publicly shames his neighbour, or fastens an evil epithet [nickname] upon his neighbour. 'Fastens an epithet' — but that is putting to shame! — [It means], Even when he is accustomed to the name. Rabbah b. Bar Hanah said in R. Johanan's name: