Bava Metzia — Daf 48b

אלא קשיא לריש לקיש אמר לך ריש לקיש הא מני ר' שמעון היא:

אבל אמרו מי שפרע כו': איתמר אביי אמר אודועי מודעינן ליה רבא אמר מילט לייטינן ליה

אביי אמר אודועי מודעינן ליה דכתיב (שמות כב, כז) ונשיא בעמך לא תאור רבא אמר מילט לייטינן ליה דכתיב בעמך בעושה מעשה עמך

אמר רבא מנא אמינא לה דר' חייא בר יוסף יהבו ליה זוזי אמלחא לסוף אייקר מלחא אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה זיל הב להו ואי לא קביל עליך מי שפרע ואי אמרת אודועי מודעינן ליה רבי חייא בר יוסף בר אודועי הוא ואלא מאי מילט לייטינן ליה רבי חייא בר יוסף אתי לקבולי עליה לטותא דרבנן

אלא רבי חייא בר יוסף ערבון הוא דיהבי ליה הוא סבר כנגדו הוא קונה ואמר ליה ר' יוחנן כנגד כולו הוא קונה

אתמר ערבון רב אומר כנגדו הוא קונה ורבי יוחנן אמר כנגד כולו הוא קונה

מיתיבי הנותן ערבון לחבירו ואמר לו אם אני חוזר בי ערבוני מחול לך והלה אמר לו אם אני אחזור בי אכפול לך ערבונך נתקיימו התנאים דברי רבי יוסי רבי יוסי לטעמיה דאמר אסמכתא קניא

ר' יהודה אומר דיו שיקנה כנגד ערבונו אמר ר' שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בזמן שאמר לו ערבוני יקון אבל מכר לו בית או שדה באלף זוז ופרע לו מהם חמש מאות זוז קנה ומחזיר לו את השאר אפילו לאחר כמה שנים מאי לאו הוא הדין למטלטלין בדסתמא קני להו לכולהו

לא מטלטלין בדסתמא לא קני ומאי שנא קרקע דבכספא קני ליה ממש קני ליה לכולה מטלטלי דלא קני אלא לקבולי מי שפרע לא קני ליה כוליה

לימא כתנאי המלוה את חבירו על המשכון ונכנסה השמיטה אע"פ שאינו שוה אלא פלג אינו משמט דברי רבן שמעון בן גמליאל ר' יהודה הנשיא אומר אם היה משכון כנגד הלואתו אינו משמט ואם לאו משמט

מאי אינו משמט דקאמר רשב"ג אילימא כנגדו מכלל דר' יהודה הנשיא סבר להך פלגא נמי משמט

But this refutes Resh Lakish!-Resh Lakish can answer you: That is on the basis of R. Simeon's ruling. BUT THEY [SC. THE SAGES] SAID, HE WHO PUNISHED, etc. It has been stated: Abaye said: He is [merely] told this.  Raba said: He is anathematised.  'Abaye said: He is [merely] told this,' because it is written, And thou shalt not curse the ruler of thy people.  'Raba said: He is anathematised.' because it is written, of thy people, implying [only] when he acts as is fitting for 'thy people'. Raba said: Whence do I know  it? For [it once happened that] money was given to R. Hiyya b. Joseph [in advance payment] For salt. Subsequently  salt rose in price. On his appearing before R. Johanan,  he ordered him, 'Go and deliver [it] to him  [the purchaser], and if not, you must submit to [the curse]: He who punished.' Now if you say that one is merely informed — did R. Hiyya b. Joseph require to be told?  — What then: he is anathematised? Did R. Hiyya b. Joseph come to submit to a curse of the Rabbis?  But [what happened was that] only a deposit had been paid to R. Hiyya b. Joseph. He thought that he [the purchaser] was [morally] entitled only to the value thereof, whereupon R. Johanan told him that he was entitled to the whole [of the purchase]. It has been stated: A deposit — Rab said: It effects a title [only] to the extent of the value thereof.  R. Johanan ruled: It effects a title to the whole purchase. An objection is raised: If one gives a pledge  to his neighbour and says to him, 'If I retract; my pledge be forfeit to you;' and the other stipulates, 'If I retract, I will double your pledge';  the conditions are binding:  this is R. Jose's view, R. Jose following in this his general ruling that asmakta  acquires title. R. Judah [however] maintained: It is sufficient that it effects a title to the value thereof.  Said R. Simeon b. Gamaliel: When is that? If he [the depositor] said to him, 'Let my pledge effect the purchase'.  But if one sold a house or field for a thousand zuz, of which he [the vendee] paid him five hundred, he acquires title [to the whole], and must repay the balance even after many years.  Now surely. the same ruling applies to movables, viz., [if a deposit is given] without specifying [its purpose],  possession is gained of the whole!  — No. As for movables, an unspecified deposit does not effect possession [of the whole]. And wherein do they differ?  — Real estate, which is actually acquired by [the delivery of] money,  is entirely acquired;  movables, which are acquired [by the delivery of money] only in respect of submission to [the curse] 'He who punished,' are not acquired entirely. Shall we say that this is disputed by Tannaim? [For it has been taught:] If one makes a loan to his neighbour against a pledge. and the year of release arrived, even if it [the pledge] is worth only half [the loan], it [the year of release] does not cancel [the loan]: this is the ruling of R. Simeon b. Gamaliel. R. Judah ha-Nasi said: If the pledge corresponds to [the value of] the loan, it does not cancel it; otherwise, it does.  What is meant by R. Gamaliel's statement, 'It does not cancel [the loan]'? Shall we say, To the value thereof? Hence it follows that in the opinion of R. Judah ha-Nasi even that half too is cancelled!