Bava Kamma — Daf 61b

באגני דארעא מקרו:

מתני׳ המדליק בתוך שלו עד כמה תעבור הדליקה רבי אלעזר בן עזריה אומר רואין אותו כאילו הוא באמצע בית כור ר"א אומר ט"ז אמות כדרך רה"ר רבי עקיבא אומר חמשים אמה ר"ש אומר (שמות כב, ה) שלם ישלם המבעיר את הבערה הכל לפי הדליקה:

גמ׳ ולית ליה לר"ש שיעורא בדליקה

והתנן לא יעמיד אדם תנור בתוך הבית אלא אם כן יש על גבו גובה ד' אמות היה מעמידו בעלייה עד שיהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים ובכירה טפח ואם הזיק משלם מה שהזיק

ר' שמעון אומר לא נאמרו שיעורין הללו אלא שאם הזיק פטור מלשלם

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הכל לפי גובה הדליקה

אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' שמעון וכן אמר רב נחמן אמר שמואל הלכה כר"ש:

מתני׳ המדליק את הגדיש והיו בו כלים ודלקו ר"י אומר משלם מה שבתוכו וחכ"א אינו משלם אלא גדיש של חטין או של שעורין

היה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו חייב עבד כפות לו וגדי סמוך לו ונשרף עמו פטור

ומודים חכמים לר"י במדליק את הבירה שהוא משלם כל מה שבתוכה שכן דרך בני אדם להניח בבתים:

גמ׳ אמר רב כהנא מחלוקת במדליק בתוך שלו והלכה ואכלה בתוך של חבירו דר"י מחייב אנזקי טמון באש ורבנן פטרי אבל במדליק בתוך של חבירו דברי הכל משלם כל מה שבתוכו

א"ל רבא אי הכי אדתני סיפא מודים חכמים לר"י במדליק את הבירה שמשלם כל מה שבתוכה שכן דרך בני אדם להניח בבתים לפלוג וליתני בדידה בד"א במדליק בתוך שלו והלכה ואכלה בתוך של חבירו אבל מדליק בתוך של חבירו דברי הכל משלם כל מה שהיה בתוכו

אלא אמר רבא בתרתי פליגי פליגי במדליק בתוך שלו והלכה ואכלה בתוך של חבירו דר"י מחייב אטמון באש ורבנן סברי לא מחייב ופליגי נמי במדליק בשל חבירו דר"י סבר משלם כל מה שבתוכו ואפילו ארנקי ורבנן סברי כלים שדרכן להטמין בגדיש כגון מוריגין וכלי בקר הוא דמשלם כלים שאין דרכן להטמין בגדיש לא משלם

תנו רבנן המדליק את הגדיש והיו בו כלים ודלקו ר"י אומר משלם כל מה שהיה בתוכו וחכמים אומרים אינו משלם אלא גדיש של חטין או גדיש של שעורין ורואין מקום כלים כאילו הוא מלא תבואה

should more properly be called the receptacles of the land. MISHNAH. IF A MAN KINDLES A FIRE ON HIS OWN [PREMISES], UP TO WHAT DISTANCE CAN THE FIRE PASS ON [BEFORE HE BECOMES FREE OF LIABILITY]? R. ELEAZAR B. AZARIAH SAYS: IT HAS TO BE REGARDED AS BEING IN THE CENTRE OF AN AREA REQUIRING A KOR  OF SEED.  R. ELIEZER  SAYS: [A DISTANCE OF] SIXTEEN CUBITS [SUFFICES], EQUAL TO [THE WIDTH OF] A ROAD IN A PUBLIC THOROUGHFARE.  R. AKIBA SAYS FIFTY CUBITS. R. SIMEON SAYS: [SCRIPTURE SAYS] HE WHO KINDLED THE FIRE SHOULD MAKE RESTITUTION,  [WHICH SHOWS THAT] ALL DEPENDS UPON THE FIRE. GEMARA. Did R. Simeon not hold that there is some fixed limit in the case of Fire?  Have we not learnt: 'No man shall fix  an oven on a ground floor unless there is a space of four cubits from the top of it [to the ceiling]. If he fixes it on an upper floor [he may not do so]  unless there will be under it three handbreadths of cement; in the case, however, of a portable stove, one handbreadth will suffice. If [after all these precautions] damage has nevertheless resulted, payment must be made for the damage. R. Simeon says that these limits were only to intimate that if damage resulted [after they were observed] there should be exemption.  [Does this not prove that R. Simeon maintained a minimum limit of precaution?] — R. Nahman therefore stated that Rabbah b. Abbahu said: [The meaning of R. Simeon's phrase 'all thus depends upon the fire' is that] all should depend upon the height of the fire, [and that no general limits could be fixed].  R. Joseph, [however,] stated that Rab Judah said on behalf of Samuel: The halachah is in accordance with R. Simeon.  So also said R. Nahman, that Samuel said that the halachah was in accordance with R. Simeon. MISHNAH. IF A MAN SETS FIRE TO A STACK OF CORN IN WHICH THERE HAPPEN TO BE ARTICLES AND THESE ARE BURNT, R. JUDAH SAYS THAT PAYMENT SHOULD BE MADE FOR ALL THAT WAS THEREIN, WHEREAS THE SAGES SAY THAT NO PAYMENT SHOULD BE MADE EXCEPT FOR A STACK OF WHEAT OR FOR A STACK OF BARLEY. [WHERE FIRE WAS SET TO A BARN TO WHICH] A GOAT HAD BEEN FASTENED AND NEAR WHICH WAS A SLAVE [LOOSE] AND ALL WERE BURNT WITH THE BARN, THERE WOULD BE LIABILITY.  IF, HOWEVER, THE SLAVE HAD BEEN CHAINED TO IT, AND THE GOAT WAS LOOSE NEAR BY IT, AND ALL WERE BURNT WITH IT, THERE WOULD BE EXEMPTION.  THE SAGES, HOWEVER, AGREE WITH R. JUDAH  IN THE CASE OF ONE WHO SET FIRE TO A CASTLE THAT THE PAYMENT SHOULD BE FOR ALL THAT WAS KEPT THEREIN, AS IT IS SURELY THE CUSTOM OF MEN TO KEEP [VALUABLES] IN [THEIR] HOMES. GEMARA. R. Kahana said: The difference [of opinion]  was only where the man kindled the fire on his own [premises], from which it passed on and consumed [the stack standing] in his neighbour's premises, R. Judah imposing liability for damage done to Tamun  in the case of Fire whereas, the Rabbis  grant exemption. But if he kindled the fire on the premises of his neighbour, both agreed that he would have to pay for all that was there.  Said Raba to him: 'If so, why does it say in the concluding clause, THE SAGES, HOWEVER, AGREE WITH R. JUDAH IN THE CASE OF ONE WHO SET FIRE TO A CASTLE THAT THE PAYMENT SHOULD BE FOR ALL THAT WAS KEPT THEREIN'? Now why not draw the distinction in the same case by making the text run thus: These statements apply only in the case where be kindled the fire on his own [premises], whence it travelled and consumed [the stacks standing] in his neighbour's premises; but where he kindled the fire in the premises of his neighbour, all would agree that he should pay for all that was kept there? — Raba therefore said: They differed in both cases. They differed where he kindled the fire in his own [premises] whence it travelled and consumed [stacks standing] in his neighbour's premises, R. Judah imposing liability to pay for Tamun in the case of Fire, whereas the [other] Rabbis hold that he is not liable [to pay for Tamun in the case of Fire].  They also differed in the case where he kindled a fire in the premises of his neighbour, R. Judah holding that he should pay for everything that was there, including even purses [of money], whereas the Rabbis held that it was only for utensils which were usually put away in the stacks, stich as e.g. threshing sledges and cattle harnesses that payment would have to be made, but for articles not usually kept in stacks no payment would have to be made. Our Rabbis taught: If a man set fire to a stack of corn in which there were utensils and they were burnt, R. Judah says that payment should be made for all that was stored there, whereas the Sages say that no payment should be made except for a stack of wheat or for a stack of barley, and that the space occupied by the utensils has to be considered as if it was full of corn.